ענבי זעם
 | |
| כריכת המהדורה הראשונה באנגלית | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | ג'ון סטיינבק |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה | רומן היסטורי |
| נושא |
השפל הגדול: תקופת הובר  |
| מקום התרחשות |
קליפורניה, ערי הובר, אוקלהומה, Weedpatch Camp |
| תקופת התרחשות |
אגן האבק, השפל הגדול, שנות ה-30 של המאה ה-20 |
| הוצאה | |
| הוצאה | Viking Press |
| הוצאה בשפת המקור | 1939 |
| מקום הוצאה |
ניו יורק |
| תאריך הוצאה | 1941 |
| מספר עמודים | 487 |
| הוצאה בעברית | |
| הוצאה | הקיבוץ הארצי השומר הצעיר |
| תרגום | יצחק שנהר |
| מהדורות נוספות | |
| תאריך מהדורה ראשונה | בעברית: 1941 |
| תאריך מהדורות נוספות | בעברית: 1954, 1988, 2010 |
| פרסים | |
| |
| סדרה | |
| ספר קודם |
על עכברים ואנשים |
| קישורים חיצוניים | |
| הספרייה הלאומית | 001081830, 002314706, 002025686, 002882663 |
  | |
ענבי זעם (באנגלית: The Grapes of Wrath) הוא רומן שנכתב על ידי ג'ון סטיינבק ויצא לאור בשנת 1939. הרומן זכה בפרס פוליצר בשנת 1940, הוזכר במידה ניכרת כאשר זכה סטיינבק בפרס נובל לספרות ב-1962[1], ונקרא רבות בבתי ספר תיכוניים בארצות הברית ובמכללות ספרות. ב-1940 הופק סרט על בסיס הספר.
הספר מלווה את סיפורה של משפחת ג'ואד שנעקרת מביתה ואדמתה בזמן השפל הכלכלי הגדול, וכמו מאות אלפי משפחות אחרות, מהגרת לקליפורניה בתקווה לעתיד טוב יותר. בדרכה היא מגלה שגם בארץ עשירה אין גבול לניצול, לעוני ולרעב.
הספר יצא לאור בעברית לראשונה בשנת 1941. "ענבי זעם" נכלל ברשימת 20 הספרים החשובים שנכתבו במאה ה-20 על ידי הוצאת הספרים ספרי פינגווין. שם הספר הוא הֶרְמֵז לשורה מתוך מזמור הקרב על הרפובליקה.
עלילת הספר[עריכת קוד מקור | עריכה]
"ענבי זעם" הוא סיפור השפל הכלכלי הגדול בארצות הברית בשנות ה-30 של המאה ה-20, ובעיקר שברונן של משפחות החקלאים האריסים, שעיבדו במשך דורות אדמה שלא הייתה קניינם, בנו עליה את בתיהם, גידלו ומכרו יבולים ושילמו לבעלי הקרקע את חלקם, שנה אחר שנה. במשך השנים האריסים מכרו או שעבדו קרקעות רבות לבנקים כדי לעמוד בתשלומים, וכאשר הגיע השפל, הבנקים הרוויחו פחות, ובנוסף בצורת קשה ("קערת האבק") גזרה סופית את גורל האדמות והאריסים שעיבדו אותן. הבנקים שלחו צווי פינוי והריסה למתיישבים, טרקטורים באו והרסו את בתיהם וחרשו את שדותיהם, ומשפחות שלמות, לפעמים שלושה וארבעה דורות בכפיפה אחת, יצאו במכוניות רעועות, עמוסות מעבר לקיבולתן, לחפש את מזלן בקליפורניה, שאותה דימו בעיני רוחם לארץ העושר וההזדמנויות.
באמצעות סיפורם של גיבורי הספר, משפחת ג'ואד, נפרש לפני הקורא סיפורן של רבבות משפחות דומות. סבא וסבתא ג'ואד, זקנים וחולים, מתקשים להבין את הגורל המגרש אותם מן האדמה שכבשו במאמצים, בגבורה ובהקרבה. אבא ואמא ג'ואד משתדלים להתמודד עם מצב בלתי מובן אך בלתי נמנע, לשמור את המשפחה מאוחדת ולהתקיים בכל מחיר.
טום ג'ואד, הבן השני, משתחרר מן הכלא (שם ישב על חלקו בקטטה, שיריבו נהרג בה) ערב צאתם לדרך הארוכה מאוקלהומה לקליפורניה. תנאי שחרורו אוסרים עליו לצאת מן המדינה, והוא נאלץ לעבור את הגבול המדיני בסתר, כדי לא להיפרד ממשפחתו. עם משפחת ג'ואד נמנים גם הבן הבכור, נוח, בחור מוזר, שונה ומרוחק, אל, מתבגר בן 16, שעיקר תשומת לבו בספר היא לשלום המכונית מצד אחד ולבנות מצד שני. הוא מקשיב לטום, אך גם מחפש את דרכו. חבצלת-השרון ובעלה הטרי קוני, זוג צעיר המצפה לילד, ושני הילדים, רותי בת השתים-עשרה ווינפילד בן העשר.
לחבורה הזאת מצרפים ההורים שני נוסעים נוספים, במופת של אנושיות פשוטה וניסיון לשמור על הקודים של ערבות הדדית וחמלה בעולם שמתפורר מול עיניהם: אלו הם הדוד ג'ון, ומטיף לשעבר - ג'ים קייסי, שאיבד את עדתו ואת אמונתו ובכל זאת סבור שיוכל לתרום מניסיונו כאשר המוני אדם נודדים בחוסר כל בדרכים.
נדודיה של משפחת ג'ואד ממחנה פליטים אחד לאחר, מכמה ימי עבודת פרך וניצול מחפיר במטע פירות לכמה ימים אחרים של עבודה קשה ונצלנית בשדה כותנה, בניסיון נואש לקיים את נפשם, להרוויח די לקניית מזון ודלק להמשך הדרך, בתקווה המתמדת להתיישב בצורה קבועה ומכובדת בקליפורניה - ארץ החלומות - כל אלה משובצים בין פרקי תיאור כלליים של המתרחש באמריקה בשנים האלה. כפסיפס ענקי מוצגת אמריקה הגדולה, על כבישיה, תחנות הדלק, הפונדקים, המוסכים וחנויות הכל-בו שבדרכיה הכפריות, השדות, המרחבים שאין להם קץ והמדבר הנורא, מדבר המוות, הניצב כמכשול בלתי עביר לכאורה בדרך לקליפורניה. ובתוך כל אלה המוני הנוודים, אנשים פשוטים, קשי יום, שגורשו מבתיהם ואיש אינו דואג להם ואינו מצפה להם אלא כדי להפיק מהם כמה ימי עבודה במינימום השכר האפשרי, שגם אותו אפשר לקצץ בחצי, כי הרי תמיד יבואו אנשים נואשים חדשים, שיסכימו לעבוד גם בחצי שכר הרעב כדי שילדיהם לא יגוועו ברעב לנגד עיניהם.
נקודת אור יחידה ביחס השלטונות לעקורים הוא המחנה הממשלתי, הפדרלי, שבניגוד למחנות המדינה השונים מנסה לקיים רמה מסוימת של הגינות, יחס אנושי, ניקיון וכבוד אדם. הנהלת המחנה מונעת ממשטרת המדינה לבוא בשעריו ולהתעלל בדיירים, משתדלת לעזור להם ככל האפשר, ומציגה מופת של אנושיות באוקיינוס של אכזריות, אדישות ואטימות.
תרגומים לעברית[עריכת קוד מקור | עריכה]
- בשנת 1941 יצא הספר לאור לראשונה בתרגום לעברית על ידי הוצאת הקיבוץ הארצי השומר הצעיר, בסדרת "ספריית פועלים", בתרגומו של יצחק שנהר (אז, שיינברג).
- מהדורה נוספת, גם היא בתרגום יצחק שנהר, הוצאה לאור בשנת 1954 על ידי ספריית פועלים.
- מהדורה חדשה יצאה בשנת 1988 בתרגום של תמר עמית ובעריכת חיים פסח בהוצאת זמורה ביתן.
- תרגום מודרני נוסף, של גרשון גירון, יצא לאור בשנת 2011, בהוצאת ידיעות ספרים "משכל". גם המהדורה הזאת נערכה על ידי חיים פסח.
ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- יוסף אלגזי, "ענבי זעם" – קריאה חוזרת בספרו של ג'ון סטיינבק על ימי המשבר הגדול בארצות הברית לפני שמונים שנה, 15 בפברואר 2009
- יערה גיל-גלזר, "ענבי זעם" מאת ג'ון סטיינבק, להראות את האדם הנשכח, באתר הארץ, 9 בפברואר 2011
- יצחק נוי, "ענבי זעם" מאת ג'ון סטיינבק: סטיינבק, שכונת התקווה, באתר הארץ, 9 בפברואר 2011
- סמדר שיפמן, "ענבי זעם" מאת ג'ון סטיינבק: זעם קדוש, באתר הארץ, 9 בפברואר 2011
- דוד הדר, בכל לילה נברא עולם, באתר הארץ, 27 במאי 2011
- ענבי זעם, באתר OCLC (באנגלית)
- ענבי זעם, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ Osterling, Anders. "Nobel Prize in Literature 1962 – Presentation Speech". Retrieved February 18, 2007 - http://www.nobelprize.org/nobel_prizes/literature/laureates/1962/press.html