ענבל גדול-פרחים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgענבל גדול-פרחים
Kikyo 06c1340sc.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: אסטראים
משפחה: פעמוניתיים
סוג: ענבל
מין: ענבל גדול-פרחים
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Platycodon grandiflorus

עִנְבָּל גָדוֹל-פְּרָחִים (שם מדעי: Platycodon grandiflorus), (נקרא גם: ענבל, פרח הבלון) הוא צמח עשבוני רב-שנתי ממשפחת הפעמוניתיים, ולו שימושים אחדים עבור האדם, במיוחד כצמח נוי משום יופי פרחיו. זהו המין היחיד בסוגו, ותחום תפוצתו הטבעי הוא במזרח אסיה.

תיאור המין[עריכת קוד מקור | עריכה]

זהו צמח בעל שורש מעובה, ולו גבעולים זקופים נושאי פריחה באורך 70-50 ס"מ. העלים מעוגלים או דמויי איזמל, גודלם סנטימטרים אחדים, ושפתם משוננת. העלים מסודרים בצורה נגדית או מסורגת על הגבעול.

הפרח גדול, אורכו כ-6 ס"מ, הכותרת רחבה ודמוית פעמון. צבע הכותרת כחול, תכלת, ולעתים רחוקות לבן. טרם פתיחת הפרח, הניצן נפוח וקישוטי מאוד. חודשי הפריחה משתנים בהתאם לתנאים שבהם הצמח גדל, ובישראל חלה הפריחה בתחילת הקיץ ובתחילת הסתיו. בעונת החורף נמצא הצמח בתרדמה.

כאמור, מוצא המין הוא מאזור מזרח אסיה- דרום סיביר, צפון-מערב סין, קוריאה ויפן. בית-גידולו הטבעי הוא אחו יבש, ומקומות סלעיים בקרחות-יער.

שימושים עבור האדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

שימושו העיקרי של הצמח הוא למטרות נוי, ולשם כך הוא הובא לארצות רבות בתבל. מעבר לכך, לצמח תפקיד ברפואה הסינית המסורתית, והוא משמש כנוגד דלקות, וכן נחשב כמקל במקרה של שיעול ושפעת. בקוריאה, השורש המעובה של הצמח מוגש כירק טרי בסלט או בנפרד כמנה מסורתית.

בישראל הצמח מגודל, לרוב, כעונתי-קיצי, וזאת משום שלצמח קשה לשרוד את החורף. הוא זקוק להצללה חלקית ולהשקיה בינונית. היקף השימוש בו הוא לא גדול.

מקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • קטלוג צמחים – משתלת מלצר, כפר ידידיה, 2007.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]