ענת ברזילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ענת ברזילי זמיר
Anat barzilay.jpg
ענת ברזילי זמיר
עיסוקים אמנותיים בולטים אחרים: מנהלת בית ספר למשחק
אתר בית הספר למשחק
פרופיל ב-IMDb

ענת ברזילי-זמיר (נולדה ב-19 באפריל[1]) היא שחקנית, מחזאית, תסריטאית וקומיקאית ישראלית. מנהלת בית הספר למשחק שבבעלותה "בית הספר למשחק ובידור".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלת תואר B.A בתיאטרון ותואר B.A בספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב.

קריירה תיאטרונית בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילמה את יוליה במחזה "רומיאו ויוליה" בתיאטרון "לה ממה" בניו יורק בבימויו של אלן סטיוארט. הופיעה עם קבוצת התיאטרון הבינלאומית "אינטראקט" בבלגיה ובהולנד עם ההצגה "השקט שלפני..." בבימויה של ססקיה נורדוק הכט.

קריירה תיאטרונית בארץ - כתיבה ומשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחקה בהצגות "סנג'ר", "עזתים" ו"החוג לדרמה" של מוטי בהרב ובבימויו. בתיאטרון הקאמרי שיחקה בהצגה שכתב וביים מוטי לרנר "קסטנר" זוכת פרס מסקין. בתיאטרון החאן שיחקה בהצגה "מתן תורה בשש" שכתב וביים שמואל הספרי. בתיאטרון בית ליסין שיחקה בהצגה שביים ישראל גוריון "מצא אשה מצא טוב" ובהצגה "פופקורן" בבימויו של עודד קוטלר. בתיאטרון באר שבע שיחקה בהצגה "כסף קל" בבימויו של לסלי לוטון. בתיאטרון ירושלים שיחקה בהצגות "קוזינות יפהפיות" ו"קניידלבאר". בתיאטרון לנוער שיחקה בהצגות: "היוצאת מהכלל", "אהבה אפשרית" ועוד. בפסטיבל תיאטרונטו 1997 העלתה הצגת יחיד בשם "שיחה ממתינה". משחקת בהצגה "תפוז מכני" (הפקה משותפת של תיאטרון באר שבע, צוותא והתיאטרון הפתוח) בשני תפקידים: שרת המשטרה ואמו של אלכס.

בתיאטרון פרינג' שיחקה בהצגה "ויהי אור" של יצחק בר יוסף. כתבה ושיחקה בתפקיד הראשי במחזה הקומי "החשפנית" לצד גילת אנקורי, דור צויגנבום והגר תפוחי. הצגה זו קיבלה ביקורות מצוינות ורצה כשלוש שנים (מ-2004 עד 2007). כתבה, ביימה והנחתה את המופע "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?" בנושא הטרדה מינית. כתבה מחזה לפסטיבל "פותחים מסך" בתיאטרון בית ליסין בשם "ילדות גדולות".

לילדים: כתבה את מחזה הילדים "דני חוטר" שזכה בפרסים בפסטיבל חיפה: צל"ש הצופים הצעירים ופרס השחקן המצטיין. בעקבות הצגה זו כתבה את הספר "התוכנית הסודית של דני חוטר" שיצא בהוצאת "מעריב". כתבה מחזה לילדים בשם "כוכב אורח" שביים ישראל גוריון.

כתבה ומשחקת בהצגה "סמירה" שהתקבלה לתחרות הרשמית בפסטיבל אדינבורו, ההצגה הועלתה 26 פעם וזכתה לביקורות מעולות והייתה מועמדת לפרס זכויות האדם מטעם אמנסטי אינטרנשיונל. כמו כן ב-2014 התקבלה ענת עם ההצגה לפסטיבל הפרינג הגדול בניו יורק וזכתה לביקורות מעולות על המשחק ועל המחזה.ההצגה מועלית בתיאטרון הקאמרי הבימה ותיאטראות ברחבי הארץ.

מחזמר "חלום קוסטריקה " מאת אדיבה גפן בתפקיד הקומי מינה בת ה90 לצד ניצה שאול ואסתי זקהיים

סטנדאפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזילי העלתה את מופעי הסטנד-אפ "לענת ברזילי יש פה גדול", "אצלי או אצלך", ו"פריקשאו" (מופע נונסנס). הופיעה יותר מ-1800 פעם עם מופע הבידור שלה "המופע של ענת ברזילי".

קריירה בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • תוכניות טלוויזיה: הופיעה בפינה קבועה שכתבה והגישה ב"קפה טלעד" (1997-2005) - תוכנית בוקר בהנחיית דב גיל-הר וירדנה ארזי; כתבה והגישה במשך שנה וחצי פינת תרבות קומית ב-"אודטה"; עשתה מגוון דמויות ב"פספוסים", "זהו זה", "מוצ"ש" ובעוד תוכניות בידור ואירוח בהן הופיעה בקטעים פרי עטה.
  • כתבה ושיחקה בסדרת האינטרנט "פנויה מדי" בהפקת Flix.

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

השתתפה בסרט הקצר מאת רשף לוי "לוויה על פארק דה פרנס", בסרטו של יצחק חלוצי "צמות", ובקיץ 2007 גילמה את התפקיד הראשי (שפרה בורוזובסקי) לצד מאיר סוויסה בסרטו של מנחם גולן (על פי תסריט של אפרים קישון) "הכתובה". ב-2013 הופיעה בתפקיד עצמה בסרט "אילוף הגוררת" של ריקי שלח.

בית הספר למשחק ובידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 הקימה ברזילי בית ספר למשחק, אותו היא מנהלת, ומלמדת בו. בבית ספר, השוכן בתל אביב, נלמדים משחק מול מצלמה, איך להיות קומיקאים, ועוד.

תחילה, ניהלה ברזילי את בית הספר יחד עם עפרה ויינגרטן ועופר אבני, בעלה של ויינגרטן. ב-2002 פרץ סכסוך בין ברזילי ווינגרטן - ברזילי חשדה שאבני ווינגרטן מועלים בכספי בית הספר. ב-2002 ברזילי הגישה תביעה לבית משפט, וב-2007 לאחר שהוכח שעופר אבני מעל בכספי בית הספר, ברזילי זכתה בתביעה שהגישה ובית המשפט חייב את אבני ווינגרטן לשלם לברזילי סכום של 430 אלף שקלים[2].

חיים פרטיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזילי נשואה לרון זמיר (המנהל והמפיק של בית הספר למשחק), אם לשניים, ומתגוררת בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ לילי שרצקי, ענת ברזילי מעידה על עצמה: בולימית, סנילית ושובינסטית כשצריך, באתר ערוץ הבידור, 5 באוקטובר 2006
  2. ^ ערן סויסה, קראתי, ניצחתי, שמחתי, באתר nrg‏, 11 בספטמבר 2007