ענת ברזילי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ענת ברזילי זמיר
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מנהלת בית ספר למשחק
מקום לימודים אוניברסיטת תל אביב עריכת הנתון בוויקינתונים
אתר בית הספר למשחק
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ענת ברזילי-זמיר היא שחקנית, מחזאית, תסריטאית וקומיקאית ישראלית. מנהלת בית הספר למשחק שבבעלותה "בית הספר למשחק ובידור".

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעלת תואר B.A בתיאטרון ותואר B.A בספרות אנגלית באוניברסיטת תל אביב. לימודי M.A בתרפיה באומנויות.

קריירה תיאטרונית בחו"ל[עריכת קוד מקור | עריכה]

גילמה את יוליה במחזה "רומיאו ויוליה" בתיאטרון "לה ממה" בניו יורק בבימויו של אלן סטיוארט. הופיעה עם קבוצת התיאטרון הבינלאומית "אינטראקט" בבלגיה ובהולנד עם ההצגה "השקט שלפני..." בבימויה של ססקיה נורדוק הכט.

קריירה תיאטרונית בישראל - כתיבה ומשחק[עריכת קוד מקור | עריכה]

שיחקה בהצגות "סנג'ר", "עזתים" ו"החוג לדרמה" של מוטי בהרב ובבימויו. בתיאטרון הקאמרי שיחקה בהצגה שכתב וביים מוטי לרנר "קסטנר" זוכת פרס מסקין. בתיאטרון החאן שיחקה בהצגה "מתן תורה בשש" שכתב וביים שמואל הספרי. בתיאטרון בית ליסין שיחקה בהצגה שביים ישראל גוריון "מצא אשה מצא טוב" ובהצגה "פופקורן" בבימויו של עודד קוטלר. בתיאטרון באר שבע שיחקה בהצגה "כסף קל" בבימויו של לסלי לוטון. בתיאטרון ירושלים שיחקה בהצגות "קוזינות יפהפיות" ו"קניידלבאר". בתיאטרון לנוער שיחקה בהצגות: "היוצאת מהכלל", "אהבה אפשרית" ועוד. בפסטיבל תיאטרונטו 1997 העלתה הצגת יחיד בשם "שיחה ממתינה". משחקת בהצגה "תפוז מכני" (הפקה משותפת של תיאטרון באר שבע, צוותא והתיאטרון הפתוח) בשני תפקידים: שרת המשטרה ואמו של אלכס.

בתיאטרון פרינג' שיחקה בהצגה "ויהי אור" של יצחק בר יוסף. כתבה ושיחקה בתפקיד הראשי במחזה הקומי "החשפנית" לצד גילת אנקורי, דור צויגנבום והגר תפוחי. הצגה זו קיבלה ביקורות מצוינות ורצה כשלוש שנים (מ-2004 עד 2007). כתבה, ביימה והנחתה את המופע "כשאת אומרת לא למה את מתכוונת?" בנושא הטרדה מינית. כתבה מחזה לפסטיבל "פותחים מסך" בתיאטרון בית ליסין בשם "ילדות גדולות".

בתחום הצגות הלדים, כתבה את המחזה "דני חוטר" שזכה בפרסים בפסטיבל חיפה: צל"ש הצופים הצעירים ופרס השחקן המצטיין. בעקבות הצגה זו כתבה את הספר "התוכנית הסודית של דני חוטר" שיצא בהוצאת "מעריב". כתבה מחזה לילדים בשם "כוכב אורח" שביים ישראל גוריון.

כתבה ומשחקת בהצגה "סמירה" שהתקבלה לתחרות הרשמית בפסטיבל אדינבורו, ההצגה הועלתה 26 פעם וזכתה לביקורות מעולות והייתה מועמדת לפרס זכויות האדם מטעם אמנסטי אינטרנשיונל. כמו כן ב-2014 התקבלה ענת עם ההצגה לפסטיבל הפרינג' הגדול בניו יורק וזכתה לביקורות מעולות על המשחק ועל המחזה. ההצגה מועלית בתיאטרון הקאמרי הבימה ותיאטראות ברחבי ישראל.

שיחקה במחזמר "חלום קוסטריקה" מאת אדיבה גפן בתפקיד הקומי של מינה בת ה-90, לצד ניצה שאול ואסתי זקהיים. כן הופיעה בהצגה "גלות" מאת ובבימוי רני בלייר, בתפקיד שרה.

סטנדאפ[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזילי העלתה את מופעי הסטנד-אפ "לענת ברזילי יש פה גדול", "אצלי או אצלך", ו"פריקשאו" (מופע נונסנס). הופיעה יותר מ-1800 פעם עם מופע הבידור שלה "המופע של ענת ברזילי".

קריירה בטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירה קולנועית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1987 שיחקה בתפקיד קטן בסרט "המרגל הישראלי בדמשק" (המרגל הבלתי נתפס). בשנת 1989 גילמה אסירה בסרט "צמות" שכתב וביים יצחק חלוצי. ב-2000 השתתפה בסרט הקצר "לוויה על פארק דה פרנס" שכתב רשף לוי וביים אורן שטרן. ב-2007 גילמה את שפרה בורוזובסקי, התפקיד הראשי לצד מאיר סוויסה בסרט "הכתובה" שכתב וביים מנחם גולן (על פי תסריט של אפרים קישון). ב-2013 הופיעה בתפקיד עצמה בסרט "אילוף הגוררת" של ריקי שלח.

פעילות פוליטית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2018 שובצה במקום השלישי ברשימת חי חילונים ירוקים למועצת העיר תל אביב.

בית הספר למשחק ובידור[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1999 הקימה ברזילי בית ספר למשחק, אותו היא מנהלת, ומלמדת בו. בבית ספר, השוכן בתל אביב, נלמדים משחק מול מצלמה, איך להיות קומיקאים, ועוד.

תחילה, ניהלה ברזילי את בית הספר יחד עם בני הזוג עפרה ויינגרטן ועופר אבני. ב-2002 פרץ סכסוך בין ברזילי וויינגרטן - ברזילי חשדה שאבני וויינגרטן מועלים בכספי בית הספר. ב-2002 ברזילי הגישה תביעה לבית משפט, וב-2007 לאחר שהוכח שעופר אבני מעל בכספי בית הספר, ברזילי זכתה בתביעה שהגישה ובית המשפט חייב את אבני וויינגרטן לשלם לברזילי סכום של 430 אלף שקלים[1].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ברזילי נשואה לרון זמיר, אם לשניים ומתגוררת בתל אביב.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ענת ברזילי בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ערן סויסה, קראתי, ניצחתי, שמחתי, באתר nrg‏, 11 בספטמבר 2007