ענת זוהר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פרופ' ענת זוהר

ענת זוהר (נולדה ב-11 באוקטובר 1955) היא פרופסור מן המניין בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנים 2006–2009 שימשה כיו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענת זוהר נולדה וגדלה בתל אביב. בצבא שירתה כמדריכה בבית ספר שדה. בשנת 1979 השלימה את לימודיה לתואר ראשון בחוג לפילוסופיה ובחוג לביולוגיה באוניברסיטה העברית בירושלים, שם גם סיימה בהצטיינות תואר שני בגנטיקה מולקולרית (1982) ותואר שלישי בהוראת המדעים (1991). בשנים 1991–1993 נסעה ללימודי פוסט דוקטורט באוניברסיטת קולומביה בניו יורק. בין השנים 1993–1995 הייתה חברת סגל במחלקה להוראת הטכנולוגיה והמדעים בטכניון. משנת 1995 היא חברת סגל בבית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית, משנת 2004 בדרגת פרופסור חבר, ומשנת 2010 בדרגת פרופסור מן המניין. בשנת 1999/2000 הייתה עמיתת מחקר באוניברסיטת הרווארד ובשנת 2009/10 הייתה עמיתת מחקר במכון ללימודים מתקדמים בפרינסטון. משנת 2010 היא חברת סגל במכון מנדל למנהיגות חינוכית. כתבה שישה ספרים ועשרות מאמרים מדעיים שהתפרסמו בכתבי-עת בינלאומיים.

ענת זוהר נשואה לפרופ' נעם זוהר מהמחלקה לפילוסופיה באוניברסיטת בר-אילן, ויש להם שלושה ילדים.

מחקר אקדמי[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום המחקר העיקרי של ענת זוהר הוא הוראת המדעים, על פי גישה המשלבת פיתוח יכולות חשיבה בהוראת התכנים, כלומר: טיפוח חשיבה מדעית, ביקורתית ויצירתית - בניגוד להוראה המתמקדת בשינון של עובדות והקניית "מרשמים" סגורים לפתרון בעיות. בהקשר זה חקרה תהליכי למידה הקשורים לפיתוח יכולות חשיבה של תלמידים ומורים, תהליכים מטה-קוגניטיביים, תהליכי פיתוח מקצועי של מורים, וכן הבדלים מגדריים הקשורים לחשיבה וללמידה במדע באוכלוסיית תלמידי פיזיקה ותלמידים מחוננים. כמו כן, חוקרת את האתגרים הכרוכים בהטמעה מערכתית רחבת היקף של חידושים פדגוגים.

פעילות בשדה החינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

לצד הפעילות האקדמית, עסקה ענת זוהר במקביל גם בפעילות ענפה בשדה החינוך בישראל: כמורה בתיכון, כמנחה וכמרצה בתוכניות להכשרת מורים ומנהלים, כיועצת פדגוגית, כמחברת של חומרי למידה (כתובים ודיגיטליים), כמובילת פרויקט ארצי במסגרת תוכנית מח"ר 98 ("חשיבה במדע"), כחברת סגל במכון מנדל למנהיגות חינוכית, כחברה בוועד החינוך, כיועצת למשרד החינוך, כחברה וכיו"ר בוועדות רבות ומגוונות של משרד החינוך (לדוגמה: יו"ר וועדת ההיגוי של מבחן TIMSS בשנת 2007).

בין השנים 2006–2009 כיהנה ענת זוהר כיו"ר המזכירות הפדגוגית במשרד החינוך (האישה הראשונה שכיהנה בתפקיד זה). במסגרת תפקידה יזמה ויישמה את מדיניות "האופק הפדגוגי - חינוך לחשיבה",[1] שעיקרה מאמץ להקטין את כמות ההוראה-למידה המשננת (הוראה שבבסיסה מסירת מידע על ידי המורה) ולהגדיל את כמות ההוראה-למידה המדגישה את פיתוח החשיבה במשולב עם תוכני הלימוד. במסגרת תוכנית "האופק הפדגוגי" נעשתה הטמעה מערכתית של הוראה עתירת חשיבה בבתי הספר: פותחו תוכניות לימודים וחומרי למידה ממוקדי חשיבה, נערכו השתלמויות מורים ונערכו שינויים בבחינות הבגרות ובמבחני המיצ"ב כך שיכללו יותר מטלות הבודקות חשיבה ברמה גבוהה.[2]

ספרים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ללמוד, לחשוב, וללמוד לחשוב, זוהר ע', ירושלים: מכון ברנקו וייס לפיתוח החשיבה, 1996.
  • פיתוח החשיבה: אתגר בהכשרת מורים, וינברגר י' וזוהר ע', תל אביב: מכון מופ"ת, 2005.
  • למידה והוראה בדרך החקר: אתגר מתמשך, זוהר ע' (עורכת), ירושלים: מאגנס, 2006.
  • ציונים זה לא הכול: לקראת שיקומו של השיח הפדגוגי, זוהר ע', רמת גן: ספרית פועלים, הקיבוץ המאוחד, 2013.
  • .2004 ,Higher Order Thinking in Science Classrooms: Students Learning and Teachers Professional Development, Zohar A., The Netherlands: Kluwer Academic Press
  • .Metacognition in Science Education: Trends in Current Research, Zohar A. and Y. J. Dori (eds.), NY., NY: Springer, 2012

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ענת זוהר בוויקישיתוף

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ראו מדור חינוך לחשיבה באתר האינטרנט של משרד החינוך.
  2. ^ המדיניות ויישומה מתוארים באופן מפורט בדו"ח חינוך לחשיבה 2009-2006.
  3. ^ מתוך האתר של בית הספר לחינוך באוניברסיטה העברית.
  4. ^ מתוך אתר האינטרנט של הסתדרות המורים.
  5. ^ מתוך אתר האינטרנט של מכון ברנקו וייס.
  6. ^ המאמר פורסם לפני כן בכתב העת דפים, גיליון 45 (תשס"ח), בהוצאת מכון מופ"ת. גרסה זו כוללת מספר הרחבות והתאמות.