ענת עצמון

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ענת עצמון
ענת עצמון, 1991
ענת עצמון, 1991
לידה 27 בנובמבר 1958 (בת 65)
ט"ו בכסלו ה'תשי"ט
ישראלישראל תל אביב-יפו, ישראל
מדינה ישראלישראל ישראל
תקופת הפעילות מ-1976
עיסוק שחקנית תיאטרון, שחקנית קולנוע, זמרת
בן או בת זוג דני סנדרסון עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
ענת עצמון ומוניקה ורדימון בסיבוב הופעות באיטליה עם ההצגה "אחיות פארי" של תיאטרון יידישפיל

ענת עצמון (נולדה ב-27 בנובמבר 1958) היא שחקנית, זמרת, מדבבת, דוגמנית וסופרת ישראלית.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצמון נולדה וגדלה בתל אביב, כבת יחידה לפניה ולשחקן התיאטרון שמוליק עצמון (במקור: וירצר). עוד בילדותה גדלה על התרבות היידית.

היא למדה בתיכון עירוני א'. בשנת 1976 התגייסה לצה"ל והצטרפה לתיאטרון צה"ל. לאחר שירותה הצבאי למדה משחק במגמת המשחק של אוניברסיטת תל אביב[1].

קריירה בקולנוע וטלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצמון התפרסמה לראשונה בשנת 1978, כשנבחרה לשחק את דמותה הראשית של נילי בסרט הנעורים "אסקימו לימון" של בועז דוידזון. במהרה נהפך הסרט לסרט פולחן. הסרט צולם כשהייתה רק בת 18 שנים וחצי, ולטענתה, דוידזון שיקר לה כשהבטיח שהסצנה בה היא צולמה חשופת חזה, תיכלל רק עם צילום מאחור[1]. הצלחתו העצומה של "אסקימו לימון" העניקה לעצמון פרסום רב.

בשנת 1979 כיכבה בסרטו של אבי נשר "דיזנגוף 99". גם סרט זה זכה להצלחה פנומנלית והבטיח את מקומו כסרט קאלט[2].

ב-1981 שיחקה עצמון בסרט "העיט", וב-1982 בסרט "כביש ללא מוצא", שניהם בבימויו של יקי יושע[3]. על משחקה ב"כביש ללא מוצא" זכתה בפרס כינור דוד ובפרס השחקנית הטובה ביותר[דרוש מקור].

ב-1984 כיכבה בסרטים "עדות מאונס" וב"מכת שמש".

ב-1986 שיחקה לצד אביה ב"חוזה אהבה", ובסרטו של משה מזרחי "אהבה גנובה".

ב-1988 שיחקה ב"בצילו של הלם קרב", שביים יואל שרון[4].

ב-1992 שיחקה בסרטים "להב חצוי" ו"מלאכים ברוח". באותה השנה הופיעה עצמון בתוכנית "הופה היי", וכן גם באותה השנה שרה ביחד עם השחקן ניקו בר את שיר הפתיחה של הסדרה המצוירת "קובי" ששודרה בערוץ הילדים.

ב-1996 דיבבה עצמון את הדמות של גורי בתוכנית הילדים "חתולי חצר" ששודרה בטלוויזיה החינוכית.

ב-1997 שיחקה בסרט "מינוטאור".

ב-1999 שיחקה בסרטים "פרנק סינטרה מת" ו"שבעה ימים באלול". בשנה זו גם כתבה ספר ילדים בשם "מוני שמנמוני וחנות הממתקים"[5].

ב-2001 שיחקה בסדרת הטלוויזיה "סיטי טאוור" בתפקיד אורית עמינדב, ובנוסף גם דן תורג'מן שהיה בעלה באותה עת שיחק בסדרה וגילם בה את אחיה עמית טל[6].

ב-2007 התארחה באחד מן הפרקים בסדרה הדרמה "אגדת דשא" של ערוץ 10, בתפקיד אמהּ של עינת (דניאלה וירצר)[7].

ב-2008 הצטרפה לדרמה המוזיקלית של Yes, "דני הוליווד" בכיכובו של רן דנקר. עצמון גילמה את ברברה ברגר, אמו של דני בשנות ה-60[8].

ב-2012 שיחקה בסרט הפשע "לא בתל אביב" בבימויו של נוני גפן, בסרט גילמה עצמון את אימו של מיכה שאותו מגלם גפן. בסרט שיחקו בנוסף: יערה פלציג, רומי אבולעפיה וטל פרידמן[9].

ב-2015 גילמה את אימה של דפי (עדי הימלבלוי), שהייתה בעבר כוכבת מפורסמת בסדרת הדרמה שיצרו חי ורונן דוידוב "איפה אתה חי? בערוץ הראשון[10].

בספטמבר 2016 החלה לגלם את זוהרה זיו בסדרת המתח שביים עודד דוידוף, "עקרון ההחלפה" ב-HOT3, לצידם של ליאור אשכנזי, ליאת הר לב, מוני מושונוב ואחרים. באותה שנה שיחקה בתפקיד אורח בעונתה השנייה של סדרת המתח "פצועים בראש" ב-HOT3, בתפקיד דמותה של אמא של זוהר (אגם רודברג). בנוסף, שיחקה בסרטו של איתן גפני "ילדי הסתיו", סרט אימה לצד נועה מימן, אקי אבני ותמרה קלינגון.

ב-2017 השתתפה בסרט הדרמה "אמור", בבימויו של רפאל רביבו, לצד לירון לבו, דן תורג'מן ונטלי עטיה[11].

ב-2019 החלה להשתתף בסדרה "התחנה", המשודרת ב-HOT. באותה השנה עלתה לשידור סדרת הטלוויזיה "חמישים" בהשתתפותה[12].

קריירה מוזיקלית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-1989 החלה קריירה כזמרת והוציאה את אלבומה הראשון "בחלום", ממנו התפרסם שיר הנושא, איתו התמודדה באותה שנה בתחרות הקדם אירוויזיון והגיעה למקום הרביעי. לאחר הקדם יצא התקליט ובו השירים: "עוברת אורח", "לבד בסתיו", "כמה אפשר", "אל תשפטו", ו"יוליה", אשר לווה בווידאו קליפ בטלוויזיה. את שירי האלבום עיבד והפיק מוזיקלית ירוסלב יעקובוביץ'. בדצמבר 1989 השתתפה בפסטיבל בצבעים טבעיים, וזכתה במקום השני עם השיר "כריזמה" (מילים:מיכל ורד, לחן: ירוסלב יעקובוביץ')[13].

ב-1992 התמודדה עצמון בשנית בקדם אירוויזיון עם שירה "התקווה". היא הפסידה לדפנה דקל והגישה נגדה תביעה משפטית משום ששירה של דקל "זה רק ספורט", שנבחר לייצג את ישראל באירוויזיון, חרג ב-17 שניות מהמותר (3 דקות), אולם הפסידה בתביעה, ודקל קיצצה את החריגה; גם שירה של עצמון חרג קצת מהאורך המותר. באותה שנה הוציאה את אלבומה השני "לילה כר ודמות עלמה...". האלבום נכשל מסחרית, אך מופיעים בו הלהיטים: "כוס של מים", "אדם הוא מקום", "אל נא תשירי", "חבל מתוח", "בין עצי התמר" ו"ילדה אישה".

ב-1998 השתתפה עצמון במופע "פעמוני היובל", שהיה המופע המרכזי במסגרת חגיגות שנת ה-50 למדינת ישראל[14].

ב-2005 חזרה עצמון לקריירה המוזיקלית והנפיקה סנונית ראשונה מתוך אלבום הסולו השלישי ששמו יהיה "פינות האהבה" – סינגל בשם "לאהוב אותך". השיר לא בלט במיוחד. לאחר מכן יצא עוד סינגל – שיר הנושא של האלבום "פינות האהבה"; כמו כן לשיר זה יצא וידאו קליפ מושקע לערוץ המוזיקה. לאחר מכן הוציאה לרדיו סינגל שלישי בשם "חבר", שנכתב לזכרו של ראש הממשלה המנוח יצחק רבין וכסינגל רביעי הוציאה עצמון את "בלבי אני נוצרת" שגם לו יצא קליפ לערוץ המוזיקה.

ב-2006 הוציאה יחד עם תום אנגלמן וצמד הראפרים חצי קופה גרסת רמיקס לשירה הוותיק והמצליח "בחלום". עצמון הבטיחה שגרסה זו תצורף כבונוס לאלבומה "פינות האהבה", שעדיין לא יצא.

קריירה בתיאטרון[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריירה התיאטרונית של עצמון החלה בתיאטרון צה"ל. ב-1981 כיככבה במחזה "הנסיכה טורנדוט" מאת המחזאי האיטלקי קרלו גוצי, בבימוי עודד בארי, בתיאטרון "הקומה השלישית" ביפו[15].

היא שיחקה ב"אופרת הקבצנים" בתיאטרון באר שבע, ב"עניין שולי" בתיאטרון בית ליסין, ב"לאקי טרייק" בפסטיבל עכו.

במשך השנים שיחקה פעמים רבות בתיאטרון יידישפיל, שייסד אביה[16]. בין היתר שיחקה במוחזות: "א שיין מיידעלע", ב"אהבה בגרוש", ב"הרוטשילדים", "סיפור פשוט", "צו זינ- גען און צו לאכן" (2002)[17], "זיווג משמים" (2006)[18], "ליכטיק ווי די שטערן" (2010)[19].

כמו כן שיחקה בהצגה "פרק ב'" בתיאטרון הקאמרי. בנוסף הנחתה תוכניות בידור עם אביה, בהן "עין בעין" בטלוויזיה ו"שבת תרבות" במשכן לאמנויות הבמה.

בשנת 2007 כיכבה במחזה "היא לא הייתה כאן", מחזה מאת בלנקה מצנר ודן וולמן, בבימוי מיכל ורד, שעלה בתיאטרון תמונע. המחזה היה חידוש של הצגת יחיד שהציגה מצנר, ניצולת השואה שהייתה חברה קרובה של אמה של עצמון[20].

בשנת 2013 שיחקה במחזמר "צלילי המוזיקה" בבימויו של ארתור קוגן ובניהולו המוזיקלי של גיל שוחט, בתפקיד הברונית אלזה שריידר, לצד אניה בוקשטיין, דינה דורון ורוני דלומי[21]. ב-2020 שיחקה בהצגה "עלמה ורות" בתיאטרון היידישפיל. ב-2023 שיחקה בהצגה "שיעור באהבה" בתיאטרון העברי, מאת גדי צדקה ובבימויו.

קריירת דוגמנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך השנים שימשה עצמון כדוגמנית ופרזנטורית של מותגים רבים. בין היתר:

ב-1995 השתתפה בפרסומת לחברת המצעים למיטה "כיתן" לצד מאור כהן.

ב-1998 השתתפה במסע פרסום של ה"טוטו"[22].

ב-2000 השתתפה במסע פרסום של חברת "סודה קלאב"[23].

ב-2002 הובילה מסע פרסום לרשת האופנה "עונות", למידות גדולות[24].

ב-2007 שימשה פרזנטורית של רשת "נעלי ליידי קומפורט"[25].

ב-2016 השתתפה במסע פרסום של חברת "בזק"[26].

חיים אישיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצמון הייתה נשואה לשחקן דן תורג'מן, אותו הכירה על סט צילומי הסרט "בצילו של הלם קרב"[27] ונולדו להם שני בנים. בשנת 2003, השניים התגרשו. לאחר מכן, ניהלה מערכת יחסים עם השחקן שרון אלכסנדר.

משנת 2008 עצמון בזוגיות עם הזמר והמוזיקאי דני סנדרסון[28].

מתגוררת בתל אביב.

פילמוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קולנוע[עריכת קוד מקור | עריכה]

סדרות טלוויזיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1 2 סמדר שיר, כוכבת עם "פרופיל נמוך", מעריב, 4 בינואר 1979
  2. ^ ובכל זאת תתגורר ענת בדיזנגוף, דבר, 30 בנובמבר 1978
  3. ^ כתם לכל החיים, מעריב, 25 באוקטובר 1982
  4. ^ מאיר שניצר, הוא הלך בקוצים, חדשות, 4 באפריל 1988
    עירית שמגר, יואל שב משדה הקרב, מעריב, 1 באפריל 1988
  5. ^ מוני שמנמוני וחנות הממתקים / ענת עצמון ; ציר: דובי קייך; ערכה: דלית לב. תל אביב: יבנה, 1999.
  6. ^ גיורא יהלום, ‏למראית הדה-זה-וו, באתר גלובס, 12 בנובמבר 2001
  7. ^ אורי משגב, גבבה לא ברורה, באתר הארץ, 1 בפברואר 2007
  8. ^ נועה הרשקוביץ, עכבר העיר, רן דנקר הוא דני הוליווד, באתר הארץ, 6 בינואר 2008
  9. ^ אדוה לנציאנו, עכבר העיר, "לא בתל אביב": אוונגארד כחול (שחור) לבן, באתר הארץ, 18 בדצמבר 2012
  10. ^ גילי איזיקוביץ, לצאת מגבולות העדה, באתר הארץ, 12 במרץ 2015
  11. ^ קיץ ברבנר, ‏דן תורג'מן על ימי "לגעת באושר" והמשחק לצד גרושתו ענת עצמון, באתר מעריב אונליין, 18 באוקטובר 2017
  12. ^ אתר למנויים בלבד אריאנה מלמד, "חמישים": סדרה מצוינת שכל ערוץ טלוויזיה יתברך בה, באתר הארץ, 28 בספטמבר 2019
  13. ^ אמיר פלג, ובמקום הראשון בפסטיבל – ריטה; בפסטיגל – אדם, חדשות, 31 בדצמבר 1989
  14. ^ אביבה קרול, ‏במת "פעמוני יובל" אושרה לאחר שחוזקה בשקי חול, באתר גלובס, 28 באפריל 1998
  15. ^ מיכל זהבי, אלף לילה ולילה בנוסח ה"קומדיה דל ארטיה", דבר, 24 בפברואר 1981
  16. ^ אנני גולן, יידישפיל - תיאטרון היידיש האיכותי עם עונה חדשה ומרגשת, באתר הארץ, 24 במרץ 2022
  17. ^ הארץ, יעקב בודו וענת עצמון במופע של יידישפיל, באתר הארץ, 13 בפברואר 2002
  18. ^ ציפי שוחט, "זיווג משמים" בתיאטרון יידישפיל, באתר הארץ, 7 בדצמבר 2005
  19. ^ אייל מלובן, עכבר העיר תל אביב, מיידלע של אבא: ענת עצמון לא נותנת ליידיש למות, באתר הארץ, 23 בדצמבר 2010
  20. ^ ציפי שוחט, ענת עצמון בתמונע, באתר הארץ, 24 בפברואר 2007
    מיכאל הנדלזלץ, סמל סקס פולני? תשאלו את ענת עצמון, באתר הארץ, 2 ביוני 2007
  21. ^ מיכאל הנדלזלץ, "צלילי המוסיקה": האישיות הזוהרת של אומנת הפלא, באתר הארץ, 22 במאי 2013
  22. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏בקרוב: הקמפיין החדש של הטוטו, באתר גלובס, 10 בפברואר 1998
  23. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏זהבה בן נכנסת לנעליים של בנות פסיה, באתר גלובס, 2 ביולי 2000
  24. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏ענת עצמון תוביל את הקמפיין לרשת "עונות", באתר גלובס, 29 באוגוסט 2002
  25. ^ שירות גלובס, ‏ענת עצמון תשמש כפריזנטורית של נעלי ליידי קומפורט, באתר גלובס, 22 במרץ 2007
  26. ^ ליאת רון, ‏תקלה ברביעי? יתוקן עד ראשון, באתר גלובס, 7 באפריל 2016
  27. ^ ענת עצמון ודן תורג'מן נרשמו ברבנות. החתונה ב־5 בנובמבר, חדשות, 3 באוקטובר 1991
  28. ^ כרמית ספיר ויץ, ‏ענת עצמון: "בזוגיות עם דני סנדרסון יש המון פלוסים כי שנינו אמנים", באתר onlife,‏ 18 באוגוסט 2010