עסקת ג'יבריל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

עסקת ג'יבריל היא עסקת חילופי שבויים בין ישראל לבין ארגון החזית העממית לשחרור פלסטין - המפקדה הכללית של אחמד ג'יבריל, שנעשתה ב-21 במאי 1985, ובמסגרתה שוחררו 1,150 אסירים ועצירים ביטחוניים שהיו כלואים בישראל כנגד שלושה שבויי צה"ל.

פרטי העסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת העסקה שוחררו 1,150 אסירים ועצירים ביטחוניים שהיו כלואים בישראל כנגד שלושה שבויי צה"ל ממלחמת לבנון: חזי שי, שנפל בשבי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל בקרב סולטאן יעקוב ונסים סאלם ויוסף גרוף, שנשבו כחלק מקבוצה של שמונה חיילי נח"ל והועברו לידי ארגון הטרור של אחמד ג'יבריל. הייתה זו אחת ממספר עסקאות חילופי שבויים שביצעה מדינת ישראל עם ארגון טרור על רקע המלחמה בלבנון, במבצע ליטני ושנה וחצי קודם לכן עם אש"ף.

עם המחבלים המשוחררים נמנו:

על פי תנאי העסקה כמחצית מהמשוחררים גורשו, וכמחציתם שוחררו לבתיהם ביהודה, שומרון ורצועת עזה.

הפולמוס סביב אישור העסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ממשלת האחדות הראשונה בראשות שמעון פרס אישרה את העסקה ברוב גדול, שכלל גם את שרי הליכוד והמפד"ל. יצחק נבון היה השר היחיד שהתנגד. מאוחר יותר נימק נבון את החלטתו באומרו: "חשבתי שזה מופת גרוע שאנחנו נראה לכל האויבים שמבחינתם העסקה הטובה ביותר היא לחטוף חיילים ואזרחים, שאפשר להשיג תמורתם את שחרורם של מאות אסירים ומחבלים... צריך שיהיה כוח להגיד למשפחות השבויים - יש קו שהמדינה אינה יכולה לחצות אותו"[1].

על הממשלה נמתחה ביקורת ציבורית חריפה על שהסכימה לשחרר מחבלים כה רבים, בהם כאלה שנשפטו למאסר עולם על רצח אזרחים רבים, וכן על שהסכימה לעסקה ללא החזרתם של נעדרי קרב סולטאן יעקוב. שמואל תמיר, ראש הצוות המטפל בהשבת השבויים והנעדרים, שבשנים שקדמו לעסקת ג'יבריל עסק במשא ומתן לשחרור שבויים שהוביל אף הוא לשחרור מחבלים, התנגד לעסקה וראה אותה כבלתי סבירה לעומת קודמותיה‏[2]. הוא פרש מתפקידו לאחר ביצוע העסקה, לאחר שדחה את פרישתו לבקשת שר הביטחון, כדי לא לפגוע במשא ומתן‏[3].

בנימין נתניהו, שכיהן כשגריר ישראל באו"ם בזמן שחתמו על ההסכם, מתח ביקורת חריפה על העסקה שהתגבשה‏[4]. בספרו "מקום תחת השמש", שפורסם 10 שנים לאחר העסקה, הוא כתב:

Cquote2.svg

מלכתחילה ראיתי בעסקת ג'יבריל מכה אנושה לכל מאמציה של ישראל לגבש חזית בינלאומית נגד הטרור. כיצד תוכל ישראל להטיף לארצות הברית ולמערב לאמץ מדיניות של אי-כניעה לטרור, כשהיא עצמה נכנעת בצורה מבישה כל כך? הייתי משוכנע ששחרור כאלף מחבלים שייכנסו לשטחי יש"ע יביא בהכרח להסלמה איומה של אלימות, שכן טרוריסטים אלה יתקבלו כגיבורים, כדוגמה של חיקוי לנוער הפלסטיני. ... התוצאות לא איחרו לבוא. היום כבר ברור ששחרור אלף המחבלים היה אחד מן הגורמים שסיפקו מאגר של מתסיסים ומנהיגים שהציתו את אש האינתיפאדה‏[5].

Cquote3.svg

לאחר השחרור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מיד לאחר השחרור, במסיבות שנערכו במקומות מגוריהם, קראו חלק מהמשוחררים לחידוש המאבק האלים נגד ישראל. תוך שנה לאחר העסקה גורשו חמישה מהמשוחררים ונוספים נעצרו במעצר מנהלי‏[6]. בין העצורים מחדש היה זיאד אבו עין, ראשון המשוחררים שהוחלט להעמידו לדין‏[7]. אבו עין נחשד כי תכנן חטיפת אוטובוס. במרץ ואפריל 1986 ביצעה חוליה שכללה שלושה מהמשוחררים מספר פיגועי ירי בעיר העתיקה וסביבתה שבהם נרצחו זהבה בן-עובדיה והתייר פול אפלבי‏[8]. חברי החוליה, עלי מסלימני, עלי אל בזייאן ואיברהים עוואדה, היו המשוחררים הראשונים שנאשמו על ידי כוחות הביטחון של ישראל בהשתתפות בביצוע פיגועים‏[9].

חלק גדול מהמשוחררים היווה את עמוד השדרה של הנהגת האינתיפאדה הראשונה שפרצה פחות משלוש שנים לאחר העסקה. זאב שיף ואהוד יערי כותבים‏[10]:

עסקה זו רוקנה כמעט את בתי הכלא מאסירים ביטחוניים ושלחה בחזרה לתוך השטחים מאות פעילים מאומנים ובעלי הכרה. אין עוד ספק, שמשוחררי העסקה ההיא (שכונתה בשם הצופן "זמירות חדשות") שיחקו תפקיד מרכזי באינתיפאדה. לפי הערכות מוסמכות יותר משליש מביניהם חידשו את פעילותם במחתרת בצורה זו או אחרת בתוך שנה בלבד ממועד יציאתם לחופשי. רוב הנותרים נכנסו לפעולה כמעט ללא שהיות עם פרוץ גל המהומות הראשון.

יובל דיסקין, ששימש באותן השנים כרכז השב"כ של נפות שכם, ג'נין וטול כרם, כתב לימים:

Cquote2.svg

שחרור האסירים בעסקת ג'יבריל הוא הגורם העיקרי לשינויים והתהליכים שהובילו לאינתיפאדה הראשונה. הייתי שם בשטח והרגשנו את זה יום-יום. המסה של האסירים ששוחררה אז בנתה מנהיגות חדשה קיצונית ואקטיביסטית. זה יחד עם התרוממות הרוח והתחושה שהצליחו לכופף את מדינת ישראל הוביל לפיצוץ.

Cquote3.svg
– יובל דיסקין, "לא לשחרר אסירים תחת לחץ", באתר ynet‏, 23 ביוני 2014

משה ארנס, שבעת העסקה כיהן כשר בלי תיק[11] ותמך בעסקה, אמר 24 שנים מאוחר יותר כי אישור העסקה היה טעות:

Cquote2.svg

ברגע שהתברר לי שחלק מהמשוחררים בעסקה חוזרים לבצע פיגועים, היה לי ברור שהעסקה הייתה שגויה. אבל אז כולנו קיבלנו ללא ערעור את עמדת שר הביטחון, יצחק רבין, בנושא. גם לעובדה שמדובר בשלושה שבויים חיים שלנו היה משקל רב בהחלטה. ייתכן שהדברים היו אחרת אם היה מדובר בגופות.

Cquote3.svg
– אריק בנדר, כשהשרים הצביעו כן, "מעריב", 17.3.2009

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ רונן ברגמן, מדינת ישראל תעשה הכל, עמ' 110
  2. ^ רונן ברגמן, מדינת ישראל תעשה הכל, עמ' 77
  3. ^ רונן ברגמן, מדינת ישראל תעשה הכל, עמ' 109
  4. ^ פרשנות: האם אנו באמת בדרך לעסקת שליט?, חדשות 2
  5. ^ יוסי ורטרהאם בנימין נתניהו ואהוד ברק זוממים על מפץ פוליטי חדש?, באתר הארץ
  6. ^ אבינעם בר יוסף, מחבלים גדלים בתפר הירושלמי, מעריב, 9 במאי 1986
  7. ^ אבינעם בר יוסף, מתחיל משפט מחבל ששוחרר, מעריב, 19 בדצמבר 1985
  8. ^ אילן בכרהמחבל עם הטוטו, מעריב, 28 באפריל 1986
    אילן בכרבדיקה בליסטית הוכיחה, מעריב, 29 באפריל 1986
  9. ^ אילן בכרמשוחררי ג'יבריל הנהיגו את כנופיית הרצח במזרח ירושלים, מעריב, 6 במאי 1986; המשך
    מאסר עולם למחבל שרצח, מעריב, 5 בנובמבר 1986
  10. ^ זאב שיף ואהוד יערי, אינתיפאדה, ירושלים ותל אביב תש"ן, עמ' 199-198. וראו גם: ‏עסקת שליט תקועה - סיכוי תוך כמה חודשים, רון בן ישי, 3 בספטמבר 2008, ynet.
  11. ^ בשנים 1984-1983 כיהן ארנס כשר הביטחון, והוביל עסקת חילופי שבויים שבה הוחלפו 4,700 מחבלים ואסירים ביטחוניים בתמורה לשישה חיילי נח"ל שהיו בשבי אש"ף.