עסקת שליט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
המפגש בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לחייל גלעד שליט בעת שובו לישראל לאחר שחרורו מן השבי.

עסקת שליט (או ההסכם לשחרור גלעד שליט) היא עסקת חילופי שבויים בין ישראל לבין הארגון חמאס, שנחתמה באוקטובר 2011, ובמסגרתה שוחררו 1,027 אסירים ועצירים ביטחוניים שהיו כלואים בישראל תמורת שבוי צה"ל החייל גלעד שליט. באסירים שהוסכם על שחרורם נכללים 280 מחבלים שנשפטו למאסרי עולם על תכנון וביצוע פיגועי טרור ורצח בישראל. ההסכם בא חמש שנים וארבעה חודשים לאחר שפעילי ארגון החמאס לקחו בשבי את גלעד שליט בפעולה מתוכננת היטב שבוצעה בצדו הישראלי של הגבול עם רצועת עזה.

העסקה, שהושגה בתיווכם של מתווכים גרמנים ומצריים, תואמה על ידי סוכן שירות הביון הפדרלי הגרמני גרהרד קונרד, ונחתמה במצרים ב-11 באוקטובר 2011. השלב הראשון של העסקה יצא לפועל ב-18 באוקטובר 2011, ובו העביר חמאס את גלעד שליט לשטח מצרים (ממנה הועבר לישראל) וישראל שיחררה בתמורה 477 אסירים ביטחוניים. השלב השני של העסקה התקיים ב-18 בדצמבר 2011 ובמהלכו שוחררו 550 אסירים נוספים.

רקע[עריכת קוד מקור | עריכה]

Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – גלעד שליט

במשך שנים של פעילות טרור פלסטיני נגד ישראל לכדה ישראל מחבלים רבים, העמידה אותם לדין, ועל המורשעים נגזרו עונשי מאסר, ובכלל זה מאסר עולם למורשעים ברצח. הפלסטינים שאפו לשחרור המחבלים (ואסירים פלסטינים נוספים), ודרך מבטיחה להגשמת מטרה זו נראתה חטיפה של חייל ישראלי, שישמש קלף מיקוח במשא ומתן לשחרור אסירים.

ב-25 ביוני 2006 חצתה חוליית חמושים פלסטינית את הגבול מרצועת עזה לישראל דרך מנהרה שנחפרה בסמוך למעבר כרם שלום לצורך ביצוע פשיטה זו. החוליה תקפה את טנק המרכבה שבו שהה הצוות של גלעד שליט. מפקד הטנק, סגן חנן ברק, וחייל בצוות הטנק, סמ"ר פבל סלוצקר יצאו מהטנק, נורו ונהרגו בידי המחבלים. חייל נוסף, ששהה בעמדת הנהג של הטנק, נלכד בטנק ונפצע קשה, וחבר הצוות הרביעי, רב"ט גלעד שליט, הוצא מתוך הטנק באיומי נשק. דקות ספורות בלבד לאחר תחילת ההתקפה חזרה חוליית המחבלים לרצועת עזה עם שליט, והעבירה אותו למקום מחבוא.

בעקבות חטיפתו של שליט יצא צה"ל למבצע גשמי קיץ, שנמשך לסירוגין כחמישה חודשים ובמהלכו נהרגו 394 פלסטינים. במקביל התנהלה פעילות דיפלומטית של גורמים בינלאומיים, בעיקר מצרים, לשחרורו של שליט. בשל היותו של שליט גם אזרח צרפתי, ערכה גם צרפת פעילות דיפלומטית לשחרורו. החוטפים, שפעלו תחת פיקודו של ח'אלד משעל ואנשי ההנהגה הצבאית של חמאס ובהם אחמד ג'עברי, ביקשו לשחררו בכפוף לעסקת שבויים.

המשא ומתן לשחרורו של גלעד שליט[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדצמבר 2009 נחשפה פעילותו של מתווך גרמני, שהעביר מסרים בין ישראל לחמאס וניסה לקדם עסקה לשחרור שליט. הוא מסר לישראל את תשובת חמאס, והעניין נדון בכמה ישיבות של שרי ה"שביעייה" (פורום בן שבעה שרים של ממשלת ישראל). הפורום החזיר תשובה, שבה היו הסתייגויות לגבי כמה מדרישות חמאס, וראש הממשלה הודיע שזוהי ההצעה האחרונה של הממשלה. החמאס לא ענה על התשובה הישראלית, ובכך נכנס המשא ומתן לקיפאון. המשא ומתן הגיע למבוי סתום בין היתר בשל חילוקי דעות בין הצדדים בנוגע להרחקת חלק מהאסירים משטחי יהודה ושומרון, שחרור בכירי החמאס הכלואים בישראל, שחרור אסירים מקרב ערביי ישראל ומזרח ירושלים, ומספר האסירים שישוחררו.

אישור ההסכם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-6 באוקטובר 2011 נחתם הסכם בין ישראל והחמאס בתיווך מצרים לשחרור שליט תמורת שחרור של כאלף אסירים הכלואים בישראל, מהם מאות אסירי עולם. ההסכם הושג חמש שנים וארבעה חודשים לאחר שפעילי ארגון החמאס לקחו בשבי את שליט.

העסקה, שהושגה בתיווכם של מתווכים גרמנים ומצריים, תואמה על ידי סוכן שירות הביון הפדרלי הגרמני גרהרד קונרד,[1] ונחתמה ב-11 באוקטובר 2011. בתיווך בין הצדדים נטל חלק גם ראש המודיעין המצרי, מוראד מוואפי. עד לחתימת ההסכם הסופי לשחרורו של גלעד שליט, שלושה אנשים עמדו בראש צוות המשא ומתן הישראלי לשחרורו, עופר דקל (2007 - 2009), חגי הדס (2009 - אפריל 2011) ודוד מידן (אפריל 2011 - אוקטובר 2011). בין ישראל לחמאס נוצר גם ערוץ תקשורת בלתי רשמי, דרך פעיל השלום גרשון בסקין, שהעביר מסמכים והודעות, באופן ישיר בין נציג ראש הממשלה דוד מידן לבין בכיר החמאס ראזי חמאד.‏[2]

ב-11 באוקטובר סוכמו הפרטים הסופיים של ההסכם, לפיו ישוחררו 1,027 אסירים (מתוכם 1,000 גברים ו-27 נשים), והוא פורסם ברבים.‏[3] זהו המספר הגדול ביותר של אסירים שישראל הסכימה לשחרר תמורת חייל בודד. לדברי בכיר החמאס מחמוד א-זהאר, העסקה כללה גם את הסרת הסגר על רצועת עזה ושיפורים בתנאי הכליאה של האסירים הביטחוניים שנותרו כלואים בישראל. לאחר אישור העסקה, צוטט מפקד הזרוע הצבאית של החמאס אחמד ג'עברי בעיתון הלונדוני אל-חיאת באומרו כי האסירים ששוחררו במסגרת עסקת שליט היו אחראים באופן קולקטיבי לרציחתם של 569 אזרחים ישראלים.[4]

בישיבת ממשלה לילית, שהתקיימה ב-11-‏12 באוקטובר, אישרה ממשלת ישראל את ההסכם.‏[5] 26 שרים תמכו בעסקה ושלושה - אביגדור ליברמן, משה יעלון ועוזי לנדאו - התנגדו.

ב-15 באוקטובר פרסם משרד המשפטים רשימה של 477 אסירים ביטחוניים שבכוונת ישראל לשחרר במסגרת השלב הראשון של ביצוע ההסכם.‏[6][7]. עם פרסום ההסכם לכלל הציבור, ניתנו 48 שעות על מנת להביע התנגדויות והסתייגויות מהעסקה, בין היתר על ידי עתירה לבג"ץ כנגד ההסכם. יומיים לאחר מכן הוגשו ארבע עתירות לבג"ץ נגד שחרור רוצחים במסגרת העסקה, אך בג"ץ דחה את כולן‏[8]

ביצוע עסקת שליט[עריכת קוד מקור | עריכה]

תמונה ראשונה של גלעד בישראל לאחר 5 שנות שבי. 18 באוקטובר 2011
שליט במדים, רגע לפני טיסתו לפגישה עם הוריו, 18 באוקטובר 2011

עסקת שליט מבוצעת בשני שלבים:

  • בשלב הראשון, גלעד שליט הועבר מרצועת עזה למצרים ומשם לישראל. במקביל, שחררה ישראל 477 אסירים ביטחוניים.
  • בשלב השני, אשר התקיים ב-18 בדצמבר 2011, שוחררו 550 אסירים ביטחוניים נוספים.

שלב ראשון[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרבית האסירים הביטחוניים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של העסקה הם פלסטינים או ערבים ישראלים, אם כי בקרב האסירים ישנה גם אסירה אוקראינית[9] ואסירה ירדנית.‏[10] מתוך האסירים ששוחררו בשלב הראשון 110 אסירים שוחררו לבתיהם ביהודה ושומרון ו-131 אסירים שוחררו לבתיהם ברצועת עזה. שישה אסירים תושבי מזרח ירושלים שוחררו גם הם לבתיהם. 203 אסירים תושבי יהודה ושומרון גורשו לעזה או לחוץ לארץ. לפי ההסכם, האסירים ששוחררו ליהודה ושומרון יהיו נתונים תחת מגבלות, ובין היתר לא יורשו לחצות את הקו הירוק או לצאת לחוץ לארץ במשך עשר שנים, ואחת לחודש יחויבו להתייצב במנהלת התיאום והקישור של צה"ל. נוסף לכך במשך שלוש שנים יוגבלו לשהות רק במחוז בו נמצא ביתם. מבין האסירים שיגורשו לחוץ לארץ, ישראל אמורה לבחור בעוד שנה 18 מהם שיורשו לשוב ליהודה ושומרון או למזרח ירושלים. ל-18 מתוכנן לתת אפשרות לחזור בעוד שלוש שנים, במקביל לקציבת עונש המאסר שנקבע להם גם כך בכלא בישראל. 55 מהאסירים יוכלו לשוב בעוד 5 עד 10 שנים, כש-55 נוספים יוכלו לשוב בעוד 20 - 25 שנה. 55 מחבלים אחרים גורשו לצמיתות.

בין האסירים הפלסטינים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של העסקה נכללו 280 אסירים שנידונו למאסרי עולם בשל חלקם בתכנון והוצאה לפועל של פיגועי טרור בהם נרצחו מאות אנשים בישראל.‏[11]

עם המשוחררים נמנו:

בין האסירים ששוחררו במסגרת השלב הראשון של העסקה נכללו באופן חריג גם 14 תושבי מזרח ירושלים ו-6 ערבים בעלי אזרחות ישראלית.‏[12] כמו כן שוחרר חוסאם בדראן, שלא הורשע ברצח, אך נחשב לבכיר אסירי החמאס מיהודה והשומרון ששוחררו בעסקה זו.

מפקד הזרוע הצבאית של החמאס, אחמד ג'עברי, אמר שהאסירים ששוחררו במסגרת עסקת שליט היו אחראים באופן קולקטיבי לרציחתם של 569 אזרחים ישראלים.‏[13]

לפני שחרורם התבקשו האסירים לחתום על התחייבות להימנע מחזרה לפעילות טרור, אך רובם סירבו לכך.‏[14]

שלב שני[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשלב השני של העסקה, בהתאם להסכם, ישראל הרכיבה לבדה את רשימת האסירים המשוחררים, אך בהתיעצות עם מצרים. מבין האסירים המשוחררים: 300 הם אנשי פתח, 50 – אנשי החזית העממית, 20 – אנשי החזית הדמוקרטית וכל השאר חסרי השתייכות פוליטית. מצרים ביקשה מישראל לכלול ברשימה גם את תשע האסירות הפלסטיניות שלא שוחררו מהכלא הישראלי בשלב הראשון. בסופו של דבר סוכם שישראל תשחרר שש אסירות, ולאחר שבוע תשחרר אחת נוספת. בשעות שקדמו לשחרור, פרצו עימותים מחוץ לכלא עופר, בין כוחות הביטחון לבני משפחותיהם של אסירים פלסטינים הצפויים להשתחרר בעסקה,‏[15] על רקע השעה המאוחרת לשחרורם שלטענתם פוגע בחגיגות השחרור וכן בשל העובדה שמרבית המשוחררים ממילא עמדו להשתחרר בקרוב (300 אמורים להשתחרר בעוד שנה). טרם ביצוע העסקה הופעלו לחצים על נתניהו לבצע מחווה כלפי אבו מאזן בשלב השני של העסקה, בשל העובדה שבשלב הראשון שוחררו אסירי חמאס ולא פת"ח.‏[16] לחצים אלו כללו טיעון מצד אבו מאזן להבטחה שכזו מראש הממשלה הקודם אולמרט.‏[17] על אף העובדה שבשלב השני לא שוחררו אסירי חמאס וכשני שליש היו מאסירי פת"ח, כאמור, כ-300 הללו היו צפוים להשתחרר בעוד כשנה ממילא וברשות הטילו את האשמה על חמאס בנושא. כמו כן חמאס הצהיר כי ימשיך לחטוף חיילים על מנת לשחרר את שאר האסירים הפלסטינים.‏[18]

על פי הקריטריונים הישראלים, האסירים ששוחררו בשלב השני של העסקה, מוגדרים ככאלו ש"אין להם דם על הידיים".‏[19]

התייחסות לעסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

התייחסות בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

ראש הממשלה בנימין נתניהו הצדיק את העסקה בדברים שנשא עם חזרת שליט, באומרו ששתי דרישותיו העיקריות התקיימו בה: המחבלים הבכירים ביותר לא ישוחררו, בהם דמויות כמרואן ברגותי, עבדאללה ברגותי ועבאס א-סייד. בנוסף, רבים מהמחבלים לא ישובו ליהודה ושומרון, אלא יגורשו.

באיגרת שהוציא הרמטכ"ל, בני גנץ, לרגל שחרורו של שליט הוא ציין "את מחויבותם של מדינת ישראל, של צה"ל ושל חייליו לעשות כל שניתן כדי להחזיר כל חייל שיצא למשימתו, ולא שב ממנה".‏[20] לאחר ביצוע העסקה התבטאה יושבת ראש האופוזיציה ציפי לבני כנגד העסקה בטענה כי כושר ההרתעה של ישראל נפגע.‏[21] לדבריה נמנעה מביקורת קודמת לאחר שהבטיחה זאת לנועם שליט. גם ראש המוסד לשעבר מאיר דגן התבטא כנגד העסקה באומרו "העובדה שראש הממשלה מקבל אותו והופך אותו לגיבור מפריעה לי. המחיר של העסקה הזאת יקר מדי, אבל אני שמח לראות את שליט בבית".‏[22]

אלמגור - ארגון נפגעי טרור, מתח ביקורת על עסקת שליט והגדיר את העסקה בתור "ניצחון לטרור ולארגון החמאס". על פי נתוני ארגון אלמגור, חלק גדול מהמחבלים אשר שוחררו בעבר במסגרת עסקאות חילופי שבויים חזרו לפעילות הטרור וגרמו לרציחתם של כ-180 ישראלים. בעקבות אישור עסקת שליט, שבואל סחיווסחורדר, אשר הוריו ושלושת אחיו נרצחו בפיגוע התאבדות במסעדת סבארו בירושלים, השחית את אנדרטת יצחק רבין בתל אביב, מתוך כעס על כך ששני אסירים ביטחוניים אשר היו מעורבים בפיגוע במסעדת סבארו נכללו בעסקת שליט.‏[23]

התייחסות פלסטינית[עריכת קוד מקור | עריכה]

בהודעתו על ההסכם התגאה ח'אלד משעל בהישג של שחרור 1,027 אסירים, בני כל הפלגים הפלסטינים, והבטיח להמשיך במאמצים לשחרור האסירים הפלסטינים שנותרו בכלא.‏[24] בקבלת הפנים שערך בקהיר לאסירים המגורשים לחו"ל הבטיח להם משעל שעוד ישובו לפלסטין, והוסיף: "משא ומתן על בסיס כוח הוא מה שאילץ את ישראל לשלם את המחיר".‏[25]

במקביל חגג איסמעיל הניה בעזה את השחרור, וציין שהעסקה מהווה "נקודת מפנה אסטרטגית במאבק באויב הציוני".‏[26]

אחמד ג'עברי, ראש הזרוע הצבאית של החמאס לשעבר, הצהיר כי "פעולות חטיפת חיילים וקצינים ישראלים יימשכו, כל עוד יש אסירים פלסטינים בבתי הכלא בישראל".‏[27]

ממשלת החמאס בעזה הודיעה על מענק של 2,000 דולר לכל אסיר משוחרר שהועבר לרצועת עזה,‏[28] והרשות הפלסטינית הודיעה על מענק של 5,000 דולר לכל אסיר משוחרר.‏[29]

בנאום פומבי שנשא חליל אל-חייה, בכיר בהנהגת החמאס בעזה, ששודר בערוץ אלאקצא (Al-Aqsa TV) ב-19 באוקטובר 2011 שיבח חלק מהאסירים המשוחררים, ובהם אמיר סעוד צאלח אבו סרחאן ואשרף בעלוג'ה על כך ש"דקרו את אויבי אללה", את חליל אבו אלבה אשר "נהג במכונית ומחץ את אויבי אללה", את עבד אל האדי ע'נאיים על כך ש"הסיט אוטובוס ממסלולו אל תוך תהום ליד ירושלים". עוד הוסיף כי "אסור לנו לשכוח את מהפכת הסכינים... אחינו עבד אל רחמן אל דיב וחאלד אל ג'יידי... ברחובות הללו, הם הורידו את היהודים אחד אחרי השני".‏[30]

התייחסות בינלאומית לעסקה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שחרור גלעד שליט תפס מקום נרחב בסיקורים של התקשורת העולמית. הידיעה תפסה מקום בעמודים הראשיים של עיתונים באירופה ובארצות הברית. מנהיגים שונים בירכו על העסקה, בהם קאנצלרית גרמניה אנגלה מרקל ונשיא צרפת ניקולא סרקוזי, שאף הזמין את שליט לביקור בארמון האליזה. עם זאת, בארצות הברית הושמעה ביקורת ודאגה, עקב העובדה שבין המשוחררים יש מחבלים שרצחו אזרחים אמריקנים. כמו כן עלתה לדיון ההשוואה בין ההתייחסות הישראלית לנושא החטופים מול ההתייחסות האמריקנית.

בעקבות עסקת שליט[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-18 באוקטובר 2011 הצהירה משפחתו של שלמה ליבמן, שנרצח בפיגוע ירי 13 שנים קודם לכן, כי הם מציעים גמול כספי בגובה 100 אלף דולר על ראשם של שני הרוצחים של שלמה, חוילאד רמדאן ונידאר רמדאן, ששוחררו במסגרת עסקת שליט.‏[31] ב-25 באוקטובר 2011 איש הדת והמטיף הסעודי הנודע עווד אל-קרני הציע 100 אלף דולרים למי שישבה חייל ישראלי כדי להחליפו באסירים פלסטיניים נוספים.‏‏‏[32] ב-29 באוקטובר 2011 הנסיך הסעודי חאלד בן טלאל הצהיר כי החליט לגלות סולידריות עם אל-קרני וכי הוא מציע סכום של כ-900,000 דולרים, כדי שהגמול הכספי שיוצע למי שיצליח לחטוף חייל ישראלי נוסף יעמוד על מיליון דולרים.‏[33]

בעקבות העסקה יצאה תנועת "רעננים" ביוזמה לחתימה על "כרטיס חוסן" - הצהרה של חייל שאין לשחרר מחבלים תמורתו אם ייפול בשבי של ארגון טרור.

אחדים מהאסירים המשוחררים נעצרו מחדש על ידי צה"ל, לאחר ששבו לפעילות טרור,‏[34] ובמרץ 2012 הרג צה"ל את אחד המשוחררים, אחמד אל-חנני, בפעולת סיכול ממוקד של מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית, זוהיר אל-קייסי.‏[35]

ב-14 באפריל 2014 נרצח בפיגוע ירי ניצב משנה ברוך מזרחי בידי זיאד עווד, ממשוחררי עסקת שליט. בעקבות חקירה נלכד הרוצח.‏[36]

מחמוד קוואסמה, מחבל חבר חמאס ממשוחררי העסקה, יזם ופיקד על רצח שלושת הנערים[37].

ביוני 2014, בעקבות חטיפת שלושת הנערים, נעצרו ביהודה ושומרון ובמזרח ירושלים עשרות מהמשוחררים בעסקת שליט.‏[38] שישה מהעצורים ממזרח ירושלים שבו לשאת את עונשם המקורי לאחר שוועדת שחרורים מיוחדת קבעה שהפרו את תנאי שחרורם.‏[39]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Gerhard Conrad: German Mr Hezbollah who helped to free Gilad Shalit | World news. The Guardian. Retrieved on 2011-10-20.
  2. ^ שלום ירושלמיהדוור: על השותף השקט במגעים לעסקה, באתר nrg‏, 15 באוקטובר 2011.
    אילנה דיין, ‏גרשון בסקין: "דיווחו לי שמטפלים בגלעד טוב", באתר ‏mako‏‏, ‏20 באוקטובר 2011‏.
  3. ^ יואב זיתון, מרצועת עזה למצפה הילה: כך יתנהל שחרור שליט, באתר ynet‏, 13 באוקטובר 2011.
  4. ^ Shalit's captors: He wasn't tortured, he received medical care and watched TV - Haaretz Daily Newspaper | Israel News
  5. ^ דברי ראש הממשלה נתניהו בפתח ישיבת ממשלה מיוחדת, משרד ראש הממשלה, 12 באוקטובר 2011.
    אטילה שומפלבי, עסקת שליט אושרה: "מחכים לחבק את גלעד", באתר ynet‏, 12 באוקטובר 2011.
  6. ^ הודעה בדבר שחרור אסירים ביטחוניים, שירות בתי הסוהר, 15 באוקטובר 2011.
  7. ^ AFP: Israel to free bombers, kidnappers in Shalit deal
  8. ^ נוסח החלטת בית המשפט.
  9. ^ Ukrainian mother of two among released Palestinian prisoners | World | RIA Novosti. En.ria.ru. Retrieved on 2011-10-20.
  10. ^ Deported Palestinian prisoners face new life of exile – World – CBC News. Cbc.ca (2011-10-13). Retrieved on 2011-10-20.
  11. ^ רענן בן-צור ויואב זיתון, הרבה דם על הידיים: פורסמה רשימת המשוחררים, באתר ynet‏, 16 באוקטובר 2011.
  12. ^ עמיר רפפורט, ‏"שחרור ערבים ישראליים-נזק", באתר ישראל דיפנס.
  13. ^ Haaretz, 2011-10-20
  14. ^ רוב האסירים שהשתחררו לא הבטיחו להימנע מטרור, חדשות 2.
  15. ^ הושלמה עסקת שליט: 550 אסירים שוחררו משטח ישראל, באתר וואלה!, 19 בדצמבר 2011.
  16. ^ [1]
  17. ^ אליאור לוי, עסקת שליט, חלק ב': מחווה מישראל לאבו מאזן?, באתר ynet‏, 5 בדצמבר 2011.
  18. ^ חמאס על עסקת שליט: "נשחרר את כל האסירים מבתי הכלא בישראל", באתר ynet‏, 18 בדצמבר 2011.
  19. ^ ג'קי חוגי, הדס שטייף, דביר ז'ורנו ודן דובין, ‏האסירים שוחררו - עסקת שליט הסתיימה, באתר גלי צה"ל, 19 בדצמבר 2011.
  20. ^ בני גנץ, ‏הרמטכ"ל כותב לחיילי צה"ל: "לא חסכנו מאמצים בהשבתו של שליט", באתר צה"ל, 18 באוקטובר 2011.
  21. ^ לבני: "התנגדתי לעסקת שליט בעבר, חמאס יצא מחוזק", באתר וואלה!, 23 באוקטובר 2011.
  22. ^ מור שמעוני, ראש המוסד לשעבר דגן: "גלעד שליט אינו גיבור", באתר וואלה!, 3 בנובמבר 2011.
  23. ^ אחיו של משחית אנדרטת רבין: נעזוב להולנד בתום יישום עסקת שליט, באתר ynet‏, 15 באוקטובר 2011.
  24. ^ רועי קייס ואליאור לוי, משעל לאסירים שלא בעסקה: נשחרר גם אתכם, באתר ynet‏, 11 באוקטובר 2011.
    עמית כהן, משעל: "המשוחררים יחזרו למאבק הלאומי", באתר nrg‏, 11 באוקטובר 2011.
  25. ^ אליאור לוי, משעל למחבלות שגורשו: עוד תחזרו לפלסטין, באתר ynet‏, 18 באוקטובר 2011.
  26. ^ מפגן כוח של החמאס בעזה - "נקודת מפנה במאבק בציונים", באתר הארץ, 18 באוקטובר 2011.
  27. ^ אליאור לוי, חמאס: נחטוף עוד חיילים עד שבתי הכלא יתרוקנו, באתר ynet‏, 22 באוקטובר 2011.
  28. ^ חדשות nana10, חמאס יעניק 2,000 דולר לכל אסיר משוחרר, באתר nana10‏, 19 באוקטובר 2011.
  29. ^ עידן יוסף, 5,000 דולר לכל מחבל ששוחרר, באתר חדשות מחלקה ראשונה (News1)‏, 23 באוקטובר 2011.
  30. ^ [2]
  31. ^ עמיחי אתאלי, משפחה שרוצחי בנה שוחררו: "נשלם למי שינקום ברוצחים", באתר nrg‏, 18 באוקטובר 2011.
  32. ^ רועי נחמיאס, איש דת סעודי: 100 אלף דולר לחוטף חייל ישראלי, באתר ynet‏, 25 באוקטובר 2011.
  33. ^ רועי נחמיאס, "מכרז" לחטיפת חייל: 900 אלף דולר מנסיך סעודי, באתר ynet‏, 29 באוקטובר 2011.
  34. ^ אליאור לוי ויואב זיתון, שוחרר בעסקת שליט ונעצר בחשד לפעילות טרור, באתר ynet‏, 31 בינואר 2012.
    גילי כהן, חייל צה"ל נדקר ונפצע קל-בינוני במהלך מעצר מחבל ששוחרר בעסקת שליט, באתר הארץ, 8 במרץ 2012.
    אמיר בוחבוט, משוחרר נוסף בעסקת שליט הוחזר לכלא בשל סחר בנשק, באתר וואלה!, 17 באפריל 2012.
  35. ^ יואב זיתון ואליאור לוי, מזכ"ל ועדות ההתנגדות העממית חוסל בעזה, באתר ynet‏, 9 במרץ 2012.
  36. ^ יואב זיתון, איתי בלומנטל, נועם (דבול) דביר, אליאור לוי, רועי קייס ואטילה שומפלבי, מחיר עסקת שליט: אחד המשוחררים רצח את נצ"מ ברוך מזרחי בליל הסדר, באתר ynet‏, 23 ביוני 2014
  37. ^
    הוספת הערת שוליים נעשית באופן הבא, במקום שבו רוצים שיופיע הקישור להערה:
    {{הערה|יש להזין הערת שוליים כאן}}

    שימו לב: אם הערת השוליים כוללת סימן שווה (=), יש להגדיר את הערת השוליים באופן הבא:

    {{הערה|1=יש להזין הערת שוליים שכוללת סימן שווה כאן}}
    שימו לב לתוספת "1=".
  38. ^ טל לב-רם, ‏51 פעילי חמאס ששוחררו בעסקת שליט נעצרו הלילה, באתר גלי צה"ל, 18 ביוני 2014
  39. ^ גלי גינת, לבקשת היועמ"ש: שישה מעצירי שליט ישובו למאסר, באתר וואלה!, 16 ביולי 2014