עסק חברתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסק חברתי הוא התאגדות שנוסדה במטרה לטפל או לקדם אתגר חברתי או סביבתי תוך שימוש בכלים ושיטות ניהול עסקיות. עסק חברתי מכוון לשורת רווח כפולה - פיננסית וחברתית\סביבתית. מטרתו הראשונה היא קידום המטרה החברתית, ולאחריה השאת רווחים. עסק חברתי מנסה להשיג מטרות חברתיות באמצעות פעילות עסקית - יצור ומכירה ו/או הספקת שירותים - ומשתדל שהרווחים יהיו מקור המימון העיקרי אם לא היחיד שלו. הצלחתו של עסק חברתי תבוא לידי ביטוי בגידול ברווחים במקביל להגשמת המטרה החברתית[1].

צורת ההתאגדות של עסק חברתי אינה מוגבלת והיא מותאמת לצרכים וההגבלות המשפטיות הנהוגות במדינות שונות.

עסקים חברתיים, בהיותם ייצור כלאיים בין מלכ"רים, השייכים למגזר השלישי, לבין חברות עסקיות, השייכות למגזר העסקי מבשרים על התפתחותו של מגזר חדש במציאות החברתית כלכלית בה אנו חיים - המגזר הרביעי. עסק חברתי אינו:

  • חברה עסקית המפעילה תוכניות של אחריות תאגידית או משקיעה את חלק מרווחיה בפעילות פילנתרופית. חברות אלו מטרתן הראשונה הינה השאת רווחים.
  • מלכ"ר הפועל לקידום מטרות חברתיות שאת משאביו הוא מגייס מתרומות של פרטים, ארגונים וקרנות פילנתרופיות ו/או תמיכה ציבורית. בפעולתו של מלכ"ר אין מטרה להשאת רווחים.
  • ארגוני מגזר שלישי המפעילים פעילות עסקית שאינה הקשורה לתחום הליבה של הארגון ומטרתה להגדיל את מקורות המימון של הארגון. הפעילות העסקית אינה חלק מתפיסת הליבה של הארגון[2].
  • מלכ"רים מסחריים (commercial nonprofits) כגון בתי חולים, תאטראות, אוניברסיטאות וכו' הגובים תשלום עבור השירותים שהם נותנים. שירותים אלו נחשבים קרובים לשירותים ציבוריים הניתנים על יד המדינה[3].

עסקים חברתיים, הם מיזמים חדשים ועל כן המחקר עליהם צעיר. החוקרים בתחום מציגים מודלים שונים, והגדרות שונות.

אינדיקטורים לבחינת עסקים חברתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

EMES (Europen Research network) בנה סט של שלושה אינדיקטורים לשלושה ממדדים של ארגון חברתי:

  • ממדים כלכליים ויזמיים של עסקים חברתיות כוללים:
    • פעילות רציפה של ייצור ו/או מכירה שירותים בשוק תחרותי.
    • רמת סיכון כלכלית. יזם המקים עסק חברתי לוקח על עצמו רמת סיכון כלכלית הדומה לעסק.
    • עסקים חברתיים משלבים מתנדבים ועובדים בשכר. עם זאת, רמות השכר בעסקים חברתיים אינה גבוהה.
  • ממדים חברתיים של עסקים חברתיים כוללים:
    • מטרת העסק החברתי היא חברתית, למען קהילה.
    • יוזמה שהוקמה על ידי אזרחים או ארגוני חברה אזרחית
    • חלוקת רווחים מוגבלת. קדימות המטרה החברתית על פני העסקית באה לידי ביטוי בחלוקת רווחים חלקית. ישנם עסקים חברתיים בהם אין חלוקת רווחים למשקיעים/בעלים וכל הרווחים מופנים חזרה לעסק החברתי. באחרים ישנה חלוקה חלקית של רווחים.
  • תפיסת המשילות בעסקים חברתיים כוללת:
    • רמה גבוהה של אוטונומיה מרשויות המדינה ומארגונים אחרים. ארגון עצמאי שמנוהל על ידי המנהלים והבעלים.
    • מנגנון קבלת החלטות עצמאי. קריטריון זה בדרך כלל מתייחס לעיקרון של "חבר אחד, קול אחד", או לפחות לתהליך קבלת החלטות שבכוח ההצבעה אינו מתפלג בהתאם להון בעלי המניות.
    • בעלי עניין שונים לוקחים חלק בתהליכי קבלת ההחלטות בארגון. ייצוג והשתתפות של לקוחות, עובדים ומתנדבים בתהליכי קבלת ההחלטות הם מאפיין חשוב של עסק חברתי. במקרים רבים, אחת מהמטרות של ארגונים חברתיים הוא לקדם דמוקרטיה ברמה המקומית באמצעות פעילות כלכלית[4].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת הדמויות המוכרות יותר בעולם העסקים החברתיים, הוא חתן פרס נובל לשלום ד"ר מוחמד יונוס אשר הקים את בנק גרמין בשנת 1983 - עסק אשר הפך להיות אחד מהעסקים החברתיים הגדולים בעולם.

בספרו יצירת עולם ללא עוני - עסק חברתי ועתיד הקפיטליזם (Creating a World without Poverty - Social Business and the Future of Capitalism), ד"ר מוחמד יונוס מגדיר מהו עסק חברתי. יונס רואה את העסקים החברתיים כצורת התאגדות חדשה שתביא לשינוי מבני של הכלכלה הקפיטליסטית, באופן שיצמצם תופעות של עוני ומפגעים חברתיים וסביבתיים אחרים. מוחמד יונוס טוען כי הקפטיליזם מוגדר באופן צר מידי. הרעיון כי האדם הבודד ממוקד אך ורק במיקסום רווחים מתעלם מהיבטים אחרים בחייו, דתיים, רגשיים ופוליטיים. כשלונות המערכת לפנות לצרכים חיוניים, אשר מתוארים לרוב ככשלי שוק הם בעצם כשלים תפיסתיים, כלומר כשלים לתפוס את המהות האנושית בתאוריה כלכלית. על יסוד גישה זו יונס פיתח מודל המשלב הסדרים התומכים הן בהשאת רווחים והן בקידום חברתי. הוא מגדיר עסק מסוג זה כיוזמה עסקית חברתית (social business enterprise):

  1. מטרת העסק היא חברתית (השאת ערך חברתית)
  2. לחברה תהייה יציבות כלכלית ופיננסית
  3. המשקיעים מקבלים חזרה רק את סכום ההשקעה. לא יחולק דיבידנד כלשהו מעבר להחזר ההשקעה המקורית
  4. לאחר החזרת ההשקעה למשקיעים הרווחים מושקעים חזרה בעסק החברתי להשקעה או שיפור
  5. לחברה תהייה מודעות סביבתית  (environmentally conscious)
  6. עובדים בעסק החברתי יהיו זכאים לשכר המקובל בשוק עם תנאי עבודה טובים מן הסטנדרט
  7. עשו זאת מתוך שמחה![5]

השילוב בין המטרה החברתית לאיסור חלוקת רווחים הוא שמגדיר את ייחדו של העסק החברתי.

עקרון "השאת הערך החברתי" מתייחס למטרת העסק החברתי, שאיננה מקסום רווח, כי עם מלחמה בעוני או פתרון בעיה הקשורה לעוני. יונס קידם את רעיון העסק החברתי מתוך שאיפה להתגבר על העוני והוא מכיר בכך שלצורך הגשמת החזון עסקים חברתיים צריכים לפעול בתחומים רחבים כגון חינוך, בריאות, חקלאות, נגישות טכנולוגית, סביבה תומכת איכות-חיים וכדומה. אך למרות המטרה הנעלה יונס טוען כי לא הם צריכים לקבל הטבת מס בצורה גורפת. ממשלות צריכות להיות גמישות בהקשר זה ולעודד השקעות ופעילות בתחומים חברתיים בהתאם לצרכים המשתנים בזמנים שונים תוך התייחסות לצורך בהכנסות ממשלתיות. מכא עולה כי הגדרת מטרות חברתיות קשורה לזמן, מקום ונסיבות.

מוחמד יונס מעלה שלושה טיעונים לאיסור משיכת רווחים מעסק חברתי:

  1. הטיעון המוסרי: לא מוסרי לעשות רווח ויותר מכך, למקסם רווח על חשבון אנשים החיים בעוני. לא ראוי שאדם אחד יתעשר מסבלו של אדם אחר.
  2. טיעון פרגמטי: ניהול עסק חברתי עם שתי שורות תחתונות היא מורכבת גם כך. הנהלת החברה צריכה להשקיע את משאביה בהשגת מטרותיה ולא להיות מוסחת מרצונות המשקיעים.
  3. הטיעון המבני: עסק החברתי הוא מודל עסקי אלטרנטיבי, נפרד ומובחן מהמודלים העסקיים והפילנתרופיים המוכרים, על מנת לשנות תפיסות עולם, צריך לעצב מחדש מבנים כלכליים ולעודד צורות מחשבה חדשות. [1] [5] [6].

עסקים חברתיים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולם העסקים החברתיים יחסית צעיר וקיים בסה"כ כמה עשורים בודדים, כאמור בין החלוצים בתחום היה בנק גרמין של ד"ר מוחמד יונוס, ואחריו קמו עוד ועוד עסקים חברתיים במודלים שונים. ההפתפתחות של התחום במדינות השונות בעולם שונה מאוד ובהרבה מקרים תלוי בגורמים כגון חקיקה.

דוגמת לעסקים חברתיים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמין דנונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק הראשון של יצירת עולם ללא עוני - עסק חברתי ועתיד הקפיטליזם, ד"ר מוחמד יונוס מתאר את פגישתו עם פרנק ריבאוד, מנכ"ל קבוצת דנונה, ב- 2005. לאחר שחלקו רעיונותיהם, החליטו להקים יוזמה משותפת בבנגלדש: מימוש רעיון העסק החברתי, הקטנת עוני ואספקת בריאות באמצעות אוכל למספר רב ביותר של אנשים. פרויקט זה, Grameen Danone Foods, שם לעצמו ארבעה יעדים:

  1. לפתח מוצר בעל ערך תזונתי גבוה, וניתן לרכישה על ידי האנשים העניים ביותר
  2. לשפר את תנאי המחיה של האוכלוסייה: עבודה, רמת הכנסה, קידום המרקם החברתי
  3. להגן על הסביבה ולשמר משאבים
  4. להבטיח פעילות פיננסית בת קיימא

"Grameen Danone Foods הוא הזדמנות מיוחדת ליצור עסק עם מימד חברתי מובחן, עסק אשר מטרתו אינה למרב רווחים אלא לשרת את האינטרסים של האוכלוסייה. ייתכן כי מיזם קטן זה הינו התחלתו של סוג חדש של שוק אשר ישנה את יסודות הכלכלה העולמית." ד"ר מוחמד יונוס, נשיא קבוצת גרמין.
זהו המיזם הראשון אשר הושק על ידי danone.communities, קרן המופעלת לפיתוח עסקים חברתים, הקטנת עוני ואספקת בריאות באמצעות אוכל.

עסקים חברתיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום העסקים החברתיים בארץ, בראשית העשור השני של שנות האלפיים, עדיין בחיתוליו. עם זאת, הוא זוכה לפריחה בשנים האחרונות, בין היתר עקב שינויים בעולם הפילנתרופיה המתבטאים בתחרות קשה על משאבים. שינויים אלו הגבירו את צורך של עמותות לפתח מודלים כלכליים ברי-קיימא, בד בבד עם דרישה דומה שעלתה מצידן של הקרנות. שחקנים מרכזיים בתחום העסקים החברתיים בישראל הם קרן IVN,‏[7] קרן דואליס‏[8] וציונות 2000‏[9]

מחקר אקדמי בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות לעסקים חברתיים בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלים שלובים - חנות בדיזנגוף תל אביב שמוכרת מוצרי שמיוצרים בעמותות ומעסיקה אנשים המתמודדים עם בעיות נפשיות

הבית של סוזאן - בית מלאכה ליצור מוצרי זכוכית ותכשיטים המעסיק נוער בסיכון

הבר- קיימא - בר קואופרטיבי בתל אביב

אקומיוניטי - אקולוגיה לקהילה מוגנת - מפעל למחזור פסולת אלקטרונית המעסיק עשרות אנשים עם צרכים מיוחדים המוצאים בעבודה הן מקור פרנסה והן עוד דרך להשתלב בחברה הישראלית. המפעל פועל היום בפארק התעשייה משגב ליד כרמיאל‏[10].

גוונים בקפה - בית קפה באשקלון המעסיק אנשים המתמודדים עם בעיות נפשיות

ליליות - מסעדת שף המעסיקה בני נוער בסיכון, בשיתוף עמותת עלם[11].

גליל סופטוור - חברת שירותי תוכנה המעסיקה עובדים בפריפריה, בעיקר המגזר הערבי[12].

החצר הנשית בנמל - חנות מותגי אופנה לנשים בנמל יפו, המעסיקה נערות המתמודדות עם מצבי סיכון ומצוקה. החנות פועלת ביוזמת עמותת החצר הנשית‏[13].

call יכול - חברה המפעילה מוקדי שירות טלפונים ומעסיקה בעיקר עובדים בעלי מוגבלויות[14].

עתיד ורוד - עסק לשיווק פרסום על שלטי חוצות ברעננה, המכשיר ומעסיק בני נוער‏[15].

ZE.ZE- ארגון חברתי המקדם עשייה חברתית בקרב צעירים ומייצר פרויקטים חברתיים אמנותיים בעלי מודל כלכלי.‏[16]

צורות התאגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ 1.0 1.1 Muhammad Yunus, Bertrand Moingeon, Laurence Lehmann-Ortega, Building Social Business Models: Lessons from the Grameen Experience, Long Range Planning, Volume 43, Issues 2–3, April–June 2010
  2. ^ למשל השכרת נכס ששייך לארגון
  3. ^ בני גדרון ענבל אבו, עסקים חברתיים בישראל: מהדרה להכלה חברתית וכליכלית, אחוה הוצאה לאור, 2014, עמ' 13-14
  4. ^ Jacques Defourny Marthe Nyssens, [http://www.emes.net/site/wp-content/uploads/EMES-WP-12-03_Defourny-Nyssens.pdf The EMES approach of social enterprise in a comparative perspective]
  5. ^ 5.0 5.1 מוחמד יונס, עולם ללא עוני: היזמות העסקית שכובשת את העולם, הוצאת אחוזת בית, 2009
  6. ^ פיט גליה, עסקים חברתיים בארגונים חברתיים בישראל: סוגיות בהתאגדות ובמיסוי, מעשי משפט: כתה עת למשפט ולתיקון חברתי, כרך 11, 2011
  7. ^ IVN
  8. ^ קרן דואליס
  9. ^ ציונות 2000
  10. ^ [www.ecommunity.org.il אקומיוניטי-אקולוגיה לקהילה מוגנת]
  11. ^ [www.liliyot.co.il ליליות]
  12. ^ [www.galilsoftware.com גליל סופטוור]
  13. ^ החצר הנשית בנמל
  14. ^ כל יכול
  15. ^ עתיד ורוד
  16. ^ ze-ze.org