עסק חברתי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gnome-colors-edit-find-replace.svg יש לשכתב ערך זה. הסיבה לכך היא: הגדרת הערך סותרת את תוכנו, העוסק כל-כולו ב"בנק גרמין" ובנפתוליו. חסר מידע רלוונטי שאינו קשור לבנק.
אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הגדרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסק חברתי הוא התאגדות שנוסדה במטרה לטפל או לקדם אתגר חברתי או סביבתי תוך שימוש במתודות והתנהלות עסקיות. עסק חברתי מנהל שורת רווח כפולה - פיננסית וחברתית\סביבתית. מטרתו הראשונה היא קידום המטרה החברתית, ולאחריה השאת רווחים; זאת בשונה מהמגזר העיסקי המפעיל לעתים תוכניות של אחריות תאגידית בו המטרה הראשונה הינה השאת רווחים, ובשונה ממוסד ללא כוונת רווח שאין בפעולתו שום מטרה להשאת רווח.

מאפיין מרכזי של עסק חברתי מוצלח יהיה גידול ברווחים במקביל לגידול בקידום המטרה החברתית. המשימה החברתית תחדור לתרבות הארגונית ולמבנה הארגון מתוך תפיסה שקיומן של שתי המטרות יחדיו, חברתית וכלכלית, מובטח לאורך זמן.

עסקים חברתיים, בהיותם ייצור כלאיים בין עמותות, השייכות למגזר השלישי, לבין חברות עסקיות, השייכות למגזר העיסקי מבשרים על התפתחותו של מגזר חדש במציאות החברתית כלכלית בה אנו חיים - המגזר הרביעי.

המונח עסק חברתי, אינו מונח המוגדר היטב, והחוקרים בתחום מציגים מודלים שונים, והגדרות שונות.

תפיסותיו של ד"ר מוחמד יונוס[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת מהאושיות המוכרות יותר בעולם העסקים החברתיים, הוא חתן פרס נובל לשלום ד"ר מוחמד יונוס אשר הקים את בנק גרמין בשנת 1983 - עסק אשר הפך להיות אחד מהעסקים החברתיים הגדולים בעולם.

בספרו יצירת עולם ללא עוני - עסק חברתי ועתיד הקפיטליזם (Creating a World without Poverty - Social Business and the Future of Capitalism), ד"ר מוחמד יונוס מגדיר מהו עסק חברתי, לדעתו, ומה לא. סיכום הדרישות:

  1. מטרות חברתיות: נדרשות מטרות חברתיות חיוביות. לדוגמה בנושאים הבאים: בריאות, חינוך, מיגור עוני, סביבה או אקלים.
  2. בעלות קהילה: נדרש שהבעלות תהיה בידי הקהילה (באשר לעולם השלישי, חשוב שהבעלות תהיה של אוכלוסיות מוחלשות כגון: נשים, מובטלים וכדומה).
  3. אי חלוקת רווחים: המשקיעים, לאחר שקיבלו החזר על השקעתם, אינם מורשים לקחת רווחים מהעסק.

ד"ר מוחמד יונוס טוען כי הקפטיליזם מוגדר באופן צר מידי. הרעיון כי האדם הבודד ממוקד אך ורק במיקסום רווחים מתעלם מהיבטים אחרים בחייו, דתיים, רגשיים ופוליטיים. כשלונות המערכת לפנות לצרכים חיוניים, אשר מתוארים לרוב ככשלי שוק הם בעצם כשלים תפיסתיים, כלומר כשלים לתפוס את המהות האנושית בתאוריה כלכלית.

ד"ר מוחמד יונוס דורש עולם עסקי חדש בו ארגונים השואפים למרב רווחים וארגונים השואפים למרב תועלות חברתיות מתקיימים יחדיו. בנוסף, עסק חברתי יפעל בדומה לעסק משיא רווחים בכך שהארגון גדל כלכלית וצובר רווחים. ההבדל היחיד הוא בכך שבעלי המניות והמשקיעים יצברו חזרה את השקעתם הראשונית בניגוד לקבלת דיבידנדים. הוא מגדיר עסק מסוג זה כיוזמה עסקית חברתית (social business enterprise).

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

עסקים חברתיים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

עולם העסקים החברתיים יחסית צעיר וקיים בסה"כ כמה עשורים בודדים, כאמור בין החלוצים בתחום היה בנק גרמין של ד"ר מוחמד יונוס, ואחריו קמו עוד ועוד עסקים חברתיים במודלים שונים. ההפתפתחות של התחום במדינות השונות בעולם שונה מאוד ובהרבה מקרים תלוי בגורמים כגון חקיקה.

דוגמת לעסקים חברתיים בעולם[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרמין דנונה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בפרק הראשון של יצירת עולם ללא עוני - עסק חברתי ועתיד הקפיטליזם, ד"ר מוחמד יונוס מתאר את פגישתו עם פרנק ריבאוד, מנכ"ל קבוצת דנונה, ב- 2005. לאחר שחלקו רעיונותיהם, החליטו להקים יוזמה משותפת בבנגלדש: מימוש רעיון העסק החברתי, הקטנת עוני ואספקת בריאות באמצעות אוכל למספר רב ביותר של אנשים. פרויקט זה, Grameen Danone Foods, שם לעצמו ארבעה יעדים:

  1. לפתח מוצר בעל ערך תזונתי גבוה, וניתן לרכישה על ידי האנשים העניים ביותר
  2. לשפר את תנאי המחיה של האוכלוסייה: עבודה, רמת הכנסה, קידום המרקם החברתי
  3. להגן על הסביבה ולשמר משאבים
  4. להבטיח פעילות פיננסית בת קיימא

"Grameen Danone Foods הוא הזדמנות מיוחדת ליצור עסק עם מימד חברתי מובחן, עסק אשר מטרתו אינה למרב רווחים אלא לשרת את האינטרסים של האוכלוסייה. ייתכן כי מיזם קטן זה הינו התחלתו של סוג חדש של שוק אשר ישנה את יסודות הכלכלה העולמית." ד"ר מוחמד יונוס, נשיא קבוצת גרמין.
זהו המיזם הראשון אשר הושק על ידי danone.communities, קרן המופעלת לפיתוח עסקים חברתים, הקטנת עוני ואספקת בריאות באמצעות אוכל.

עסקים חברתיים בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

תחום העסקים החברתיים בארץ, בראשית העשור השני של שנות האלפיים, עדיין בחיתוליו. עם זאת, הוא זוכה לפריחה בשנים האחרונות, בין היתר עקב שינויים בעולם הפילנתרופיה המתבטאים בתחרות קשה על משאבים. שינויים אלו הגבירו את צורך של עמותות לפתח מודלים כלכליים ברי-קיימא, בד בבד עם דרישה דומה שעלתה מצידן של הקרנות. שחקנים מרכזיים בתחום העסקים החברתיים בישראל הם קרן IVN,‏[1] קרן דואליס‏[2] וציונות 2000‏[3]

מחקר אקדמי בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

דוגמאות לעסקים חברתיים בארץ[עריכת קוד מקור | עריכה]

כלים שלובים - חנות בדיזנגוף תל אביב שמוכרת מוצרי שמיוצרים בעמותות ומעסיקה אנשים המתמודדים עם בעיות נפשיות

הבית של סוזאן - בית מלאכה ליצור מוצרי זכוכית ותכשיטים המעסיק נוער בסיכון

הבר- קיימא - בר קואופרטיבי בתל אביב

אקומיוניטי - אקולוגיה לקהילה מוגנת - מפעל למחזור פסולת אלקטרונית המעסיק עשרות אנשים עם צרכים מיוחדים המוצאים בעבודה הן מקור פרנסה והן עוד דרך להשתלב בחברה הישראלית. המפעל פועל היום בפארק התעשייה משגב ליד כרמיאל‏[4].

גוונים בקפה - בית קפה באשקלון המעסיק אנשים המתמודדים עם בעיות נפשיות

ליליות - מסעדת שף המעסיקה בני נוער בסיכון, בשיתוף עמותת עלם[5].

גליל סופטוור - חברת שירותי תוכנה המעסיקה עובדים בפריפריה, בעיקר המגזר הערבי[6].

החצר הנשית בנמל - חנות מותגי אופנה לנשים בנמל יפו, המעסיקה נערות המתמודדות עם מצבי סיכון ומצוקה. החנות פועלת ביוזמת עמותת החצר הנשית‏[7].

call יכול - חברה המפעילה מוקדי שירות טלפונים ומעסיקה בעיקר עובדים בעלי מוגבלויות[8].

עתיד ורוד - עסק לשיווק פרסום על שלטי חוצות ברעננה, המכשיר ומעסיק בני נוער‏[9].

ZE.ZE- ארגון חברתי המקדם עשייה חברתית בקרב צעירים ומייצר פרויקטים חברתיים אמנותיים בעלי מודל כלכלי.‏[10]

צורות התאגדות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ IVN
  2. ^ קרן דואליס
  3. ^ ציונות 2000
  4. ^ [www.ecommunity.org.il אקומיוניטי-אקולוגיה לקהילה מוגנת]
  5. ^ [www.liliyot.co.il ליליות]
  6. ^ [www.galilsoftware.com גליל סופטוור]
  7. ^ החצר הנשית בנמל
  8. ^ כל יכול
  9. ^ עתיד ורוד
  10. ^ ze-ze.org

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]