עפרה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עפרה
Ofra COA.png
Ofra.jpg
עפרה במבט מגבעת צבי, אוקטובר 2007
מחוז יהודה ושומרון
מועצה אזורית מטה בנימין
גובה ממוצע ‎828‏ מטר
תאריך ייסוד 1975
סוג יישוב יישוב 2,000‏-4,999 תושבים
נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף דצמבר 2013:
  - אוכלוסייה 3,552 תושבים
  - שינוי בגודל האוכלוסייה ‎1.8%‏ בשנה עד דצמבר 2013
מיקום עפרה
עפרה
עפרה
אתר היישוב
מוזיאון בית ספר שדה עפרה, דצמבר 2007
עפרה בשלג, ינואר 2008

עפרה היא התנחלות ויישוב קהילתי-דתי על מורדות רמת חצור בגבול הרי בנימין והשומרון. היישוב ממוקם על כביש 60 מצפון לירושלים וצפונית-מזרחית לרמאללה, ומשתייך למועצה אזורית מטה בנימין וליישובי "אמנה", תנועת ההתיישבות של גוש אמונים. היישוב קרוי על שמה של עפרה המקראית בנחלת שבט בנימין[1] המזוהה עם הכפר הפלסטיני א-טייבה הסמוך. בעפרה מתגוררות כיום כ-750 משפחות, שהן כ- 3,500 תושבים.

להתנחלות אין שטח שיפוט או תוכנית מתאר מפורטת שמכוחה ניתן לאשר בנייה, ורוב הבתים בה בנויים על אדמות פרטיות בבעלות פלסטינים מהיישובים עין יברוד וסילוואד[2].

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב הוקם בשנת 1975 והוא היישוב הישראלי הראשון בשומרון שהוקם באישור הממשלה, מאז מלחמת ששת הימים, ומהראשונים ביהודה ושומרון. קדמו לו קריית ארבע, מבוא חורון, היישובים המחודשים בגוש עציון שנפלו בידי הלגיון הירדני במלחמת העצמאות ומספר יישובים בבקעת הירדן.

במהלך השנים 1974 - 1976 ערכה תנועת גוש אמונים מספר הפגנות במטרה להקים יישוב בשומרון. בתחילת 1975 נודע לחברי גוש אמונים על כך שצה"ל שכר קבלן להקים גדר סביב המחנה הצבאי בבעל חצור ואנשי גוש אמונים (גרעין שילה) החליטו על פי הצעה של רחל ינאית בן צבי‏‏‏[3] לקבל על עצמם את העבודה על מנת ליצור אחיזה באזור. לאחר תחילת העבודות בקשו העובדים רשות ללון במחנה הצבאי הירדני הנטוש שלמרגלות ההר וב-ט' באייר תשל"ה, לאחר קבלת אישור מלשכת שר הביטחון, הם נשארו ללון במבנים הירדניים הנטושים במחנה הצבאי, שהיו למרכז היישוב בשנותיו הראשונות. הרעיון המקורי של שר הביטחון, שמעון פרס, היה שאנשי היישוב יתחזקו את המכ"ם אשר נבנה על ההר[דרוש מקור].

בשנים הראשונות ביקש היישוב להגשים אידאלים חברתיים, בנוסף לעצם ההתיישבות בשומרון. המתיישבים החליטו כי ביישוב יגורו 150 משפחות לכל היותר, על מנת ליצור מרקם חברתי הדוק. כמו כן, הקפידו לקלוט ליישוב רק משפחות שבהן לפחות אחד מבני הזוג מוצא את פרנסתו בתוך היישוב וכך התפתחו במקום חקלאות, תעשייה קלה, ומוסדות חינוך. היישוב שימש חממה לצמיחת ירחון המתנחלים נקודה, יצירתו של ישראל הראל, יו"ר מועצת יש"ע הראשון. בנוסף, נקבעו כללים לשמירה על אחידות וצניעות בבנייה ובין השאר הוגבל גובה הבתים ביישוב, כך שקומה שנייה תהיה רק בחלל הגג. עם פרוץ האינתיפאדה הראשונה החליטו בעפרה להתרכז בקליטת תושבים רבים ככל שניתן ועל כן המגבלה על גודל היישוב הוסרה.

בעת כהונת אריאל שרון כשר השיכון הוקמה שורה של בתים דרומית למרכז היישוב, במרחק כ-700 מטרים מהבתים במרכז היישוב. לאחר מספר שנים בהם גרו במקום מספר זוגות צעירים ונוער מהיישוב, נבנתה במקום שכונת "גבעת צבי", שנקראת על שם חלל האינתיפאדה צבי קליין שהיה מבני היישוב. בהמשך נבנו בצמוד לבתי גבעת צבי בתי שכונת "נוה דוד" הנקראת על שמו של דוד גרנית שנפל בקרב בלבנון.

התפתחותה של עפרה נתקלה מראשיתה בקשיים בגלל שהקרקעות מסביבה רשומות בטאבו כאדמות פרטיות של ערבים. תוכנית מתאר שהוכנה עבור היישוב בסוף שנות ה-70 לא קודמה בגלל בעיית הבעלות על האדמות‏[4]. בשנת 2008 התחיל דיון ציבורי ומשפטי במעמדן של 12 דונם מאדמות עפרה עליהם נבנו 9 מבני מגורים. באפריל 2008 אמר השר חיים רמון בישיבה של הוועדה לביקורת המדינה בכנסת שעפרה בנויה ברובה על אדמות פרטיות. טענה זו נבדקה בידי ארגוני השמאל יש דין ובצלם, והבדיקות העלו שרוב אדמות עפרה בנויות על קרקעות פלסטיניות פרטיות.‏[5] התנועות עתרו לבג"ץ יחד עם 5 פלסטינים שהקרקעות רשומות על שמם בטאבו.‏[6] קודם לכן ניתן צו של המנהל האזרחי לעצירת הבנייה בשכונה, ולא כובד. המנהל האזרחי קבע שאדמות השכונה החדשה אכן שייכות לתושבים פרטיים. עד להכרעת בג"ץ המשיכה הבנייה בעפרה בקצב מזורז, כולל בשבת.‏[7] ב-19 ביוני 2008 נתן בג"ץ צו ביניים לעצור את אכלוסם של בתים חדשים ביישוב.‏[8]

בעקבות האינתיפאדה השנייה הוקמה גדר שחצצה בין היישוב ובין הכפרים סילוואד ועין יברוד. בעקבות פניית תושבי הכפרים על פגיעה בגישה לקרקעותיהם בגלל הגדר, הוחלט בשנת 2011 על הקמת גדר חדשה, קרובה יותר ליישוב עפרה, שתכלול אמצעים אלקטרוניים‏[9].

גאוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

היישוב ממוקם מעט מדרום להר בעל חצור, הפסגה הגבוהה ביותר בהרי ירושלים, ובכל שדרת ההר המרכזי מלבד הר חברון. האקלים ביישוב הררי וקר בחורף, כולל כמה ימי שלג כמעט בכל שנה, ונוח מאוד בקיץ. שטחי החקלאות המעטים משמשים בעיקר לגידול דובדבנים, נקטרינות, גפנים וזיתים. במקום פועלים גם שני יקבי בוטיק 'תניא' ו'ונטורה'.

סמוך ליישוב נמצאת מערת "הבור הסיני", שנתגלתה ונחקרה ומהווה מוקד תיירות.

היישוב יושב על ציר האורך הראשי (כביש 60) ומתפקד כמעין חולייה מקשרת בין ירושלים לבין יישובי גוש שילה וגב ההר. עיר המחוז של עפרה היא ירושלים בה עובדים רבים מתושבי היישוב, אך ישנם גם כאלו העובדים בשפלה, מרחק של כשעה נסיעה מהיישוב.

אופי היישוב[עריכת קוד מקור | עריכה]

גרעין המתיישבים נוצר משילוב של יוצאי הקיבוץ הדתי עם בוגרי ישיבת מרכז הרב, שילוב שהטביע על היישוב את חותמו והפך אותו למיקרוקוסמוס של הציונות הדתית האידאלוגית כולה. היישוב מתאפיין בחתך סוציו-אקונומי גבוה, במונחי האזור, ועם תושביו נמנים או נמנו כמה מאנשי המפתח של הציבור הדתי, אנשי הנהגה ותקשורת. כיום מתגוררים ביישוב, בין היתר, אבי גיסר, פנחס ולרשטיין, ויהודה עציון. בעבר התגוררו בו הפובליציסטית במבי שלג, פרופסור חנן אשל, אורי אליצור (שנפטר), האלוף יפתח רון-טל ועמית סגל. יואל בן נון נמנה עם ראשוני התושבים, אך עקב מתיחויות חברתיות (המשך לתגובתו לרצח רבין, אז הטיח האשמות בציבור הדתי) חזר לאלון שבות בראשית שנות ה-2000. ביישוב עפרה מספר גבוה יחסית של אנשי תקשורת, ובהם מוטי שקלאר, חגי סגל, יפעת ארליך, ישראל הראל, עקיבא נוביק וחיים בריסקין.

בעפרה שיטת בנייה ייחודית - לשם שמירה על אופי אחיד מורחב היישוב בגלים-גלים, כאשר בכל גל נבנית כמות מתוכננת של יחידות דיור בעלות אופי דומה.

חינוך[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביישוב יש גני ילדים, מעונות, שני בתי ספר יסודיים ממלכתיים דתיים, אחד לבנים ואחד לבנות, בית ספר אלטרנטיבי, בו לומדים כשמונה אחוז מילדי היישוב בגילאי א-ו, מרכז העשרה למחוננים מיישובי בנימין, אולפנה ותיכון המיועד לתלמידים שלא השתלבו בבתי ספר אחרים מהזרם הדתי-לאומי. ביישוב פועלים מכון משפטי ארץ למשפט עברי ובית ספר שדה עפרה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

על היקב:

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קואורדינטות: 31°57′23.76″N 35°15′32.11″E / 31.9566000°N 35.2589194°E / 31.9566000; 35.2589194