עץ חיים (שכונה)
 | |
| המבנה המרכזי של השכונה מוגן על ידי קירות במהלך בניית גשר המיתרים בסמוך אל בניין הנהלת דואר ישראל | |
| מידע | |
|---|---|
| עיר | ירושלים |
| קואורדינטות | 31°47′19″N 35°12′03″E / 31.788555555556°N 35.200833333333°E |
| שכונות נוספות בירושלים | |
|
(למפת ירושלים רגילה)   עץ חיים | |
  | |
שכונת עץ חיים היא שכונה בירושלים בצמוד לגשר המיתרים.
היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]
השכונה נבנתה על ידי ישיבת עץ חיים כמקור הכנסה לישיבה באמצעות השכרת הדירות. התכנון הופקד בידי האדריכל דב זוננפלד (שתכנן גם את מבנה הישיבה בסמוך לשוק מחנה יהודה) כשכונה גדולה שכוללת עשרות בניינים ובית כנסת מפואר. אבן הפינה לשכונה הונחה באפריל 1929 בטקס גדול בנוכחות אלפי אנשים[1], אבל מסיבות שונות, כמו ריחוק מאזורים מיושבים, השכונה לא נחלה הצלחה גדולה ונבנו בה רק שלושה מבנים.
על פי פסיקת הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי, ראש ישיבת עץ חיים, כיוון שהשכונה מרוחקת יותר ממיל מחומות ירושלים ואין לה קשר עין עם ירושלים, כלומר היא אינה "סמוכה" ואינה "נראית", היא לא נחשבת חלק מהעיר לעניין מקרא מגילה בפורים, ולכן יש לקיים את הקריאה בפורים דפרזים ולא בשושן פורים. כיום עדיין נערכת בבית הכנסת במקום קריאת מגילה גם בפורים דפרזים וגם בשושן פורים, זאת בניגוד לנהוג בירושלים, גם בשכונותיה המרוחקות.[2]
השכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשכונה היו שלושה מבנים. האחד בנוי בצורת האות "ר" וכולל שלוש קומות והשניים האחרים בני שתי קומות. גשר המיתרים עובר במרחק כמה מטרים מבתי השכונה. במסגרת בניית רובע מבוא העיר מתוכנן שימור של שניים מהמבנים ונהרס המבנה השלישי. התוכנית לוותה בהתנגדות תושבים.[3]
באוגוסט 2023, לאחר סכסוך ודיונים ממושכים, קבע בית הדין הרבני בתל אביב (הדיינים: שטסמן, יוסף ושחר) כי מבני השכונה מוגדרים כהקדש ציבורי שאינו ניתן למכירה, מנוהל בידי נאמני הקדש וכפוף בחוק לשיפוט בתי הדין הרבניים. בהתאם להחלטה זו ביטל בית הדין את מכירת המבנים במשך השנים בידי נאמני הקדש מוסדות עץ חיים לשתי חברות פרטיות וקבע כי "פעלו בניגוד לדין ולחוק בכל הקשור לעסקאות המקרקעין הקשורים בשכונת עץ חיים". וכי "הם לא היו מוסמכים לחתום על מסמכי העסקאות"[4].
מבני ציבור בשכונה[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1995 הוקם בשכונה בניין הנהלת דואר ישראל, בסמוך למקום בו נבנתה לאחר כשני עשורים תחנת הרכבת ירושלים – יצחק נבון
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דוד קרויאנקר, רחוב יפו ירושלים, ביוגרפיה של רחוב - סיפורה של עיר, ירושלים: כתר, 2005, מסת"ב 9650713808
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ פרטי החגיגה הגדולה, דואר היום, 21 באפריל 1929
- ^ יחיאל מיכל טוקצינסקי, עיר הקודש והמקדש, חלק שלישי, פרק כ"ז: קונטרס קריאת המגילה והפורים בירושלים החדשה
- ^ רועי ינובסקי, המאבק החדש על הכניסה לירושלים, באתר mynet ירושלים, 17 בספטמבר 2013
- ^ פסק דין מאוחד בתיקים: 1098800/1; 1115233/1; 1160160/1. ניתן ביום 14 באוגוסט 2023.