עצבונית החורש

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgעצבונית החורש
Ruscus aculeatus0.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מכוסי זרע
מחלקה: חד פסיגיים
סדרה: שושנאים
משפחה: עצבוניתיים
סוג: עצבונית
מין: עצבונית החורש
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Ruscus aculeatus

עצבונית החורש (שם מדעי: Ruscus aculeatus) הוא שיח קטן, קוצני רב שנתי וירוק עד, מהסוג עצבונית בו שבעה מינים.

מאפיינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ענפי העצבונית ירוקים, בדרך כלל אינם מסתעפים. על גבי הענפים הראשיים, צומחים פילוקלדים - ענפים שטוחים דמויי עלה. בקצות הפילוקלדים קוצים חדים. העלים עצמם הם קשקשים קטנים שקופים - הצומחים הן על הפילוקלדים והן על הענפים הראשיים בעודם צעירים. העלה צומח במרכז הפילוקלד, ומחיקו יוצאים הפרחים והפירות. הצמח דו ביתי, הפרחים בהירים, בעלי שלושה אבקנים בפרחים הזכריים ועמוד עלי אחד בנקביים. הפרי הוא ענבה אדומה, קוטרה עד כ-15 מ"מ. גודלו של הפרי ביחס לצמח ומיקומו המוזר - במרכז ה"עלה", הופכים את הצמח לייחודי ומעניין. הפצת הזרעים נעשית על ידי ציפורים האוכלות את הפרי.

תפוצתה של עצבונית החורש היא בכל האזור הים תיכוני. בישראל צומחת העצבונית בחורשים בכרמל, בגליל ובגולן. עצבונית החורש היא ערך טבע מוגן בישראל.‏[1]

מינים אחרים של עצבונית צומחים באזור הים תיכוני, ובמזרח התיכון עד פרס. מין אחר של העצבונית - עצבונית גדולת עלים, משמשת כצמח נוי פופולרי בגינות, בעציצים ובזרי פרחים.

שמו בעברית ובשפות אחרות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פירוש מקובל לשמה של העצבונית הוא על שם העצב, הכאב, שנגרם מקוציה. באנגלית הצמח מכונה לעיתים Jew's Myrtle היינו 'הדס היהודים'. שם זה נועד ללעוג ליהודים שכן זה הוא 'הדס' קוצני ובלא ריח. גם השם האחר באנגלית מציין את תכונתו של הצמח (צפוץ וקשה ומתאים לטאטוא) אך בצורה הומוריסטית מעט: Butcher's Broom שפירושו הוא 'מטאטא הקצבים'.

עצבונית החורש במקורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

העצבונית צומחת לרוב בחברת ההדס בעובי החורש הים-תיכוני. את העובדה הזו ואת הדמיון והשוני בין שני הצמחים זיהו חכמי ארץ ישראל במדרש בראשית רבה[2]: "ויגדלו הנערים": ר' פינחס בשם ר' לוי להדס ועיצבונות שהיו גדולים זה על גבי זה. וכיון שהגדילו הפריחו זה ריחו וזה חוחיו. כך כל שלוש-עשרה שנה שניהם הולכים לבית הספר ושניהם באים מבית הספר, לאחר שלש-עשרה שנה זה הולך לבתי מדרשות וזה הולך לבתי עבודה-זרה. נראה שחכמי המדרש הציגו גם משחק מילים בין שמו של הצמח 'עצבונית' ובין השם 'עשו'. חיים באר בספרו 'עת הזמיר'‏[3] תיאר את העצבונית וההדס תוך שימוש במדרש זה.

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ אכרזת גנים לאומיים, שמורות טבע, אתרים לאומיים ואתרי הנצחה (ערכי טבע מוגנים), התשס"ה-2005, ק"ת 6369, ה'תשס"ה (15 בפברואר 2005), עמוד 426 (תוקן ב־31 במרץ 2009)
  2. ^ פרשה סג, י, עמ' 692 במהדורת תיאודור-אלבק. הנוסח על פי 'מאגרים' מפעל המילון ההיסטורי של האקדמיה ללשון העברית.
  3. ^ הוצאת עם עובד, תל אביב 1987, עמ' 445.