עצם הקודקוד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Gray132.png Gray133.png
עצם הקודקוד השמאלית, מבט משמאל. צד שמאל של התמונה פונה למצח, וצד ימין לעורף. עצם הקודקוד השמאלית, מבט מימין, כלומר מכיוון הגולגולת. צד ימין של התמונה פונה למצח, וצד שמאל לעורף.

עצם הקודקוד (TA: Os parietale) היא אחת מעצמות הגולגולת. קיימות שתי עצמות קודקוד - עצם הקודקוד הימנית ועצם הקודקוד השמאלית. עצמות הקודקוד מופרקות זו לזו בשיא הגולגולת. שתי עצמות הקודקוד יחד מהוות את צידי ותקרת קופסת הגולגולת. מקור השם הלטיני הוא מהמילה pariet שפירושה קיר, או כותל.

תיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצמות הקודקוד הן עצמות שטוחות. צורתן הכללית כצורת מרובע, עם שני משטחים - פנימי וחיצוני, ארבעה גבולות - קדמי, עליון, אחורי ותחתון, וארבע זוויות.

שני המשטחים, הפנימי והחיצוני חלקים יחסית. המשטח החיצוני קמור, וניתן לזהות עליו כמה סימני היכר: בחלקו העליון מופיעה הבליטה הקודקודית, שריד מתהליך התקשות העצם. מתחתה שני רכסים רדודים בצורה קשתית - הרכס הקודקודי העליון והתחתון (בתמונה משמאל מופיע קו אדום דק בין הרכסים). הרכס העליון משמש לעגינת החיתולית הגולגלתית, והתחתון מסמן את גבול העגינה של שריר הצדע.

המשטח הפנימי קמור, ומכיל ערוצים או חריצים המשמשים למעבר עורקים המזינים את קרומי המוח וגיתות (Sinus durae matris) לניקוז ורידי של המוח וקרומיו.

מפרקים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עצמות הגולגולת והתפרים ביניהן

כל המפרקים של עצמות הקודקוד הם מפרקים פיברוטיים מסוג מפרקי תפר. בגבולן העליון, עצמות הקודקוד מופרקות זו לזו בתפר החץ (Sutura sagittalis), בגבול האחורי הן מופרקות לעצם העורף בתפר הלמדא (Sutura lambdoidea), בגבול הקדמי הן מופרקות לעצם המצח במפרק שנקרא תפר הכתר (Sutura coronalis), ובגבול התחתון הן מופרקות לעצם היתד ולעצמות הרקה.

התפתחות[עריכת קוד מקור | עריכה]

גולגולת תינוק, מבט מלמעלה - המצח בחלקה העליון של התמונה והעורף בחלקה התחתון. עצמות הקודקוד הן שתי העצמות הגדולות מצד ימין ושמאל, כאשר עצם המצח שנמצאת לפניהן (מעליהן בתמונה) מפורצת, ונראית מזווית זו כשתי עצמות שונות. המפרקים הפיברוטיים עדיין לא התקצרו, והמרחק בין עצמות הקודקוד והעצמות השכנות ילך ויקטן עם הזמן, עד כמעט התאחות
Postscript-viewer-shaded.png ערך מורחב – מרפס

בזמן הלידה, הסיבים שמחברים את עצמות הקודקוד זו לזו ולעצמות האחרות ארוכים בהרבה, והעצמות עצמן עדיין גמישות. עובדות אלו מאפשרות לגולגולת עצמה לשנות את צורתה, דבר שנחוץ כדי לאפשר את מעבר הראש בתעלת הלידה, וכן כדי לאפשר את הגידול המהיר של הראש בשנות החיים הראשונות. בשנות חייו הראשונות של התינוק העצמות מתקשות והסיבים מתקצרים בהדרגה, עד שאצל אדם מבוגר עצמות הגולגולת קרובות זו לזו עד כדי נגיעה, והתפרים שמחברים ביניהן מתקצרים לעובי של חלקי מילימטר.