עצמות השמע

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עצמות השמע
עצמות השמע והרצועות שלהן

עצמות השמע או עצמימי השמע (TA: Ossicula auditus; Ossicula auditoria), הן שלוש עצמות זעירות בתוך האוזן התיכונה, והן העצמות הקטנות ביותר בגוף האנושי. עצמות השמע המכונות פטיש, סדן וארכוף, מעבירות תנודות מכניות מעור התוף למבוך שבאוזן הפנימית. הארכיטקטורה של העצמות מאפשרת להן לפעול כמגבר לתנודות שיוצרים צלילים בעור התוף.

העדרן של העצמות או תת-תפקוד שלהם מוביל לפגיעה בינונית עד חמורה בשמיעה.

אנטומיה ותפקוד[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמותיהן של עצמות השמע ניתנו לפי צורתן המזכירה פטיש (Malleus), סדן (Incus) וארכוף או משוורת (Stapes; מבנה בצורת טבעת בצד האוכף המותאם לכף רגלו של הרוכב).

עצמות השמע יוצרות שרשרת בין האוזן החיצונית לאוזן הפנימית. הפטיש , החיצונית מבין העצמות, מחוברת בצידה המכונה "ידית הפטיש" (Manubrium mallei) לעור התוף, ומתמפרקת עם הסדן בצידה השני. הסדן מופרקת בצידה המרוחק מהפטיש עם הארכוף, והארכוף מותאמת לחלון הפרוזדור (Fenestra vestibuli; "החלון האובלי"), אחד מפתחיהּ‏ של האוזן הפנימית.

קולות המגיעים לאוזן ופוגעים בעור התוף, גורמים לתנודות בעור התוף המועברות ממנו לפטיש, מהפטיש לסדן, מהסדן לארכוף ומהארכוף לתוך האוזן הפנימית. תנודות הארכוף מועברות לנוזל שבשבלול האוזן הפנימית ותנודות הנוזל מגיעות לחיישני הקול המתרגמים את התנודות לדחפים עצביים המועברים אל המוח.

כמערכת של מנופים, עצמות השמע מגבירות את עוצמת הרעידות המועברות מהשטח הגדול יותר של עור התוף לשטח של חלון הפרוזדור, עוצמת הרעידות בחלון הפרוזדור חזקה עשרה מונים מזו שבעור התוף. תנועת העצמות יכולה להיות מבוקרת על ידי השריר מותח התוף הנאחז בפטיש ועל ידי שריר המשוורת הנאחז בארכוף. כיווץ השרירים מפחית את עוצמת התנודות המועברות על ידי עצמות השמע ומאפשר להגן על החיישנים באוזן הפנימית מעוצמת קול חזקה מדי ומאידך, שיתוק של השרירים גורם לרגישות יתר לצלילים. ייתכן שפעולת השרירים מאפשרת הפרדה מדויקת יותר בין צלילים גבוהים על ידי הפחתת מעבר צלילים נמוכים.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]