עקבים גבוהים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עקבים גבוהים
Tacones Lejanos
עטיפת ה-DVD העברי של "עקבים גבוהים"
עטיפת ה-DVD העברי של "עקבים גבוהים"
בימוי פדרו אלמודובר עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי אוגוסטין אלמודובר עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט פדרו אלמודובר עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה חוזה סלסדו עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים ויקטוריה אבּריל, מריסה פארדס, מיגל בוסה
מוזיקה ריושי סקאמוטו עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום אלפרדו מאיו עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה צרפת, ספרד עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת הפקה Canal+, אל דסאו עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה Filmauro עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 23 באוקטובר 1991
משך הקרנה 110 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט ספרדית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט דרמה, סרט קומדיה, סרט פשע, סרט להט"בי, סרט רומנטי עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו highheels
פרסים פרס סזאר לסרט הזר עריכת הנתון בוויקינתונים
האתר הרשמי
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עקבים גבוהיםספרדית: Tacones Lejanos) הוא סרט קולנוע ספרדי משנת 1991, שכתב וביים פדרו אלמודובר. הסרט הוא מלודרמה המתמקדת ביחסי אם ובתהּ, ועוסקת גם ביחסים בין בני זוג, זאת על רקע חקירת רציחתו של בעלה של הבת, שהיה קודם לכן מאהבה של האם.

עלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רֶבּקה (ויקטוריה אבּריל), קריינית חדשות בטלוויזיה, נמצאת בנמל התעופה של מדריד ומחכה בעצבנות לשובה של אמהּ, שאותה לא ראתה מאז הייתה ילדה. האם, בקי דל פאראמו (מריסה פארדס), היא זמרת נודעת, החוזרת לספרד לאחר שהות של 15 שנים במקסיקו. בעת ההמתנה נזכרת רבּקה בשני אירועים מילדותה. בראשון, המתרחש בשנת 1972, רבּקה, אמהּ ואביה החורג מבלים באיים הקריביים. הם מטיילים בשוק, ובקי קונה לרבּקה עגילים. לאחר מכן רבּקה מתרחקת מהוריה, והם מוצאים אותה בקרבת קבוצה של מקומיים, הרוצים לקנות אותה. האב החורג מנהל אתם בצחוק משא ומתן על כך, ונוקב את מחירה באגוזי קוקוס. באירוע השני, המתרחש שנתיים מאוחר יותר בביתם של רבּקה והוריה במדריד, בקי מגלה לבעלה על כוונתה להמשיך בקריירה במקסיקו, והוא מתנגד לכך. רבּקה מצותתת לוויכוח, ובעקבותיו מסתגרת באמבטיה ומערבבת בין הגלולות שנוטל אביה החורג, וכתוצאה מכך הוא נהרג בתאונת דרכים, לאחר שנרדם על ההגה משום שנטל גלולה לא נכונה. בקי נוסעת לבדה למקסיקו, לאכזבתה הרבה של רבּקה, שציפתה להצטרף אליה.

בעקבות המפגש בין בקי לרבּקה, מתברר לבקי שרבּקה נישאה למנואל (פאודור אטקין), מנהל תחנת הטלוויזיה שבה היא עובדת. שנים רבות קודם לכן היה מנואל מאהבה של בקי, ועובדה זו מגבירה את המתח שבין האם לבת. השתיים כמהות זו לאהבתה של זו. בתשובה לשאלתה, עונה רבּקה לבקי: "לפעמים גם שנאתי אותך, אבל אפילו אז לא הפסקתי לאהוב אותך". בקי, מנואל ורבּקה יוצאים למועדון כדי לצפות במופע של לטאל, דראג קווין המחקה את בקי, שהוא ידיד של רבּקה. בתום המופע מסייעת רבּקה ללטאל בחדרו שמאחורי הקלעים להסיר את בגדי ההופעה שלו, ותוך כדי כך מעירה על נקודת חן שהיא רואה על איבר מינו. לטאל כופה על רבּקה קיום יחסי מין, אך התנגדותה נחלשת תוך כדי האקט, ובסופו היא אומרת לו: "האמת היא שהייתי זקוקה לזה, אבל שזה לא יקרה שוב". באותו זמן מנואל מחזר אחר בקי, למורת רוחה, ומגלה לה שבכוונתו להתגרש מרבּקה.

חודש לאחר מכן נרצח מנואל בווילה שבה ישן. השופט דומינגז (מיגל בוסה), החוקר את הרצח, מזמן לחקירה משותפת שלוש נשים שבליל הרצח ביקרו בזו אחר זו אצל מנואל:

  • איזאבל, המלווה את קריינותה של רבּקה בתנועות בשפת הסימנים, ושכבה עם מנואל כדי לזכות בקידום לקריינית.
  • בקי, שחזרה לקיים קשר רומנטי עם מנואל ("מנואל פיתה אותי, ואני הרשיתי לעצמי להתפתות"), אך כאשר גילתה שאינה יחידה באה להודיע לו על ניתוק הקשר.
  • רבּקה, שגילתה את גופתו של מנואל, לאחר שבאה לווילה כדי לקחת את סמי ההרגעה שלה.

כל השלוש מכחישות שהיה להן חלק ברצח. בקי ורבּקה הן החשודות העיקריות.

ביום קבורתו של מנואל, רבּקה מתייצבת לעבודתה בטלוויזיה, ובשידור חי, בהמשך להקראת הידיעה על הלווייתו של מנואל, היא מתוודה שרצחה אותו.[1] היא נעצרת ומועברת לכלא, אך השופט החוקר אינו משוכנע שהודאתה משקפת את האמת. בקי עורכת את הופעת הבכורה שלה במדריד, ורבּקה שומעת אותה ברדיו, בעודה בכלא. את השיר הראשון, Piensa en Mi ("חישבי עלי"), מקדישה בקי לרבּקה.

פאולה, מתנדבת בכלא, מספרת לרבּקה על מותו של בן זוגה, הוגו, ומתמונת עירום שלו לומדת רבּקה שזהו למעשה לטאל, שלו שתי זהויות. השופט החוקר מארגן פגישה בין בקי לרבּקה, ובה רבּקה מכחישה שהיא הרוצחת. בשיחה סוערת האם והבת מתוודות זו באוזני זו על האהבה החסרה להן, על קנאתן ועל סודותיהן. רבּקה יוצרת אנלוגיה בינה ובין הבת בסרט "סונטת סתיו", שבו האם משפילה את הבת כאשר היא מוכיחה לה שהיא מנגנת טוב ממנה. גם רבּקה מרגישה שבכל התחומים האם מצליחה ממנה, וגם את ניצחונה היחיד – נישואיה למנואל, האם באה לקחת ממנה, כאשר נענתה לחיזוריו.

רבּקה מגלה בכלא שהיא בהיריון, וברור לה שהאב הוא לטאל. השופט החוקר מורה על שחרורה מהכלא, אף שלא התגלו ראיות חדשות.

רבּקה הולכת לראות את מופע הסיום של לטאל, ובחדר ההלבשה שלו מתברר לה שהוא השופט החוקר, שפעילותו כדראג קווין היא תחפושת, בדומה לתחפושתו כהוגו, המשמשת אותו לשם חקירותיו. הוא מבקש מרבּקה שתינשא לו. תוך כדי שיחתם הם רואים בטלוויזיה מבזק חדשות המספר שבקי אושפזה כתוצאה מתעוקת לב. הם נחפזים לבית החולים, שם מתוודה רבּקה באוזני אמהּ שהיא רצחה את מנואל, ובקי, שימיה ספורים, נוטלת את האשמה על עצמה, כדי להגן על רבּקה. בקי משוחררת לביתה, שם רבּקה מושיטה לה את האקדח שבו נעשה הרצח, ובקי אוחזת בו, כדי להשאיר עליו את טביעת אצבעותיה ובכך לספק הוכחה להפללתה.

ביתה של בקי הוא דירת מרתף, ודרך חלונותיו רואה רבּקה את עקבי נעליה של אישה החולפת ברחוב. היא מספרת לאמהּ שקול העקבים מזכיר לה את ילדותה, שבה לא נרדמה עד ששמעה את קול עקבי האם. היא מסתובבת ורואה שבמהלך דיבורה בקי נפטרה.

פסקול[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט עוסק בזמרת ובדראג קווין המחקה אותה, כך ששירים בביצועם משולבים בו כחלק מהעלילה. אלמודובר סיפר שהאזין לשירים רבים לשם בחירת אלה שיושרו בסרט, ולבסוף בחר בשירים Piensa en Mi ("חישבי עלי") ו-Un año De Amor ("שנה של אהבה"). מהשירים נדרשה התאמה לדמותה של בקי דל פאראמו, כך שיתאימו לתחילת הקריירה שלה וגם לסופה. Piensa en Mi הוא שיר פופולרי מאוד במקסיקו. אלמודובר בחר בגרסה שלו המושרת כקינה. Un Año de amor, שאותו שר לטאל, הוא במקורו שיר צרפתי שאותו שר נינו פרר, ואלמודובר תרגמו לספרדית. את השירים מבצעת למעשה הזמרת לוס קאסאל (Luz Casal), ששירים אלה הפכו ללהיטיה הגדולים ביותר.

בסרט נכללת גם סצנה בלתי צפויה של ריקוד מרנגה בחצר בית הכלא שבו כלואה רבּקה. הריקוד, שאותו מובילה דמות בגילומה של ביבי אנדרסן, הוא לצלילי השיר Pecadora של להקת לוס הרמנוס רוסאריו.

כמוזיקת רקע שימשו, בין השאר, נעימות שחוברו בידי מיילס דייוויס בשנות ה-60, וקיבלו השראתן מהפלמנקו. כן שימשו שתי נעימות שחיבר ג'ורג' פנטון לסרט "יחסים מסוכנים".

הצלחת הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסרט זכה להצלחה רבה בספרד. מתחילת הקרנתו, באוקטובר 1991, ועד סוף שנת 1991, צפו בו יותר מ-1.5 מיליון צופים. לעומת הצלחה זו, מבקרי הקולנוע הספרדים לא אהבו את הסרט. הסרט זכה להצלחה רבה גם באיטליה ובצרפת.

הסרט הצליח פחות בגרמניה ובארצות הברית. מבקרת הקולנוע של הניו יורק טיימס קטלה את הסרט.[2] לעומתה, המבקר רוג'ר איברט שיבח את הסרט.[3]

שחקנים ראשיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הסרט[עריכת קוד מקור | עריכה]

שמו המקורי של הסרט, בספרדית, הוא Tacones Lejanos, כלומר "עקבים רחוקים". משמעותו של השם מתבררת לצופה רק בסצנת הסיום של הסרט, שבה מספרת רבּקה לאמהּ שבילדותה לא נרדמה עד ששמעה את קול עקבי האם. באנגלית נקרא הסרט High Heels, ובהתאם לכך נקרא גם בעברית "עקבים גבוהים". השם האנגלי והעברי מעוותים את המשמעות שהעניק הבמאי לשם הסרט.

יחסי אם ובת[עריכת קוד מקור | עריכה]

סרטי קולנוע רבים עוסקים ביחסי אם ובת. אחד מהם, סרטו של אינגמר ברגמן, "סונטת סתיו", אף מוזכר בסרט שלפנינו. באתר האינטרנט שלו[4] מזכיר אלמודובר סרטים נוספים העוסקים בנושא זה: "סטלה דאלאס" (שהוסרט בשלוש גרסאות), "מילדרד פירס", בכיכובה של ג'ואן קרופורד, "חיקוי לחיים" בכיכובה של לנה טרנר, "אמא יקרה", בכיכובה של פיי דאנאוויי, על פי ספרה האוטוביוגרפי של כריסטינה קרופורד, העוסק ביחסיה עם אמהּ, ג'ואן קרופורד, "תנאים של חיבה" ו"גלויות מהקצה".

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • Ernesto Acevedo-Muñoz, Pedro Almodóvar, British Film Institute, 2007, pp 135-152.
  • Orit Kamir, Framed: Women in Law and Film, Duke University Press, 2006.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ באתר האינטרנט שלו מציין אלמודובר שסצנה זו היא הגרעין שסביבו התפתח כל הסרט.
  2. ^ Janet Maslin, High Heels (1991) - A Mother, A Daughter And a Murder, NY Times, December 20, 1991
  3. ^ Roger Ebert, High Heels, December 20, 1991
  4. ^ TACONES LEJANOS. THE DIRECTOR SPEAKS