עקורים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עקורים נמלטים מביתם בקונגו עקב מלחמת אזרחים, 2008

עקוריםאנגלית: Internally displaced persons - IDPs) הם בני אדם שאולצו לנטוש את מקום מגוריהם הקבוע עקב נסיבות מסוימות, בעיקר עקב מלחמות, אך אינם פליטים. נכון ל-2006 יש בעולם כ-24.5 מיליון עקורים ב-52 מדינות, כמחציתם באפריקה.‏[1]

דו"ח האו"ם "Guiding Principles on Internal Displacement" (קווים מנחים לגבי סוגיית העקורים) מגדיר עקורים כך:

"עקורים הם אנשים או קבוצות אנשים שאולצו להימלט או לעזוב את מקומות מגוריהם הקבועים בעיקר כתוצאה מעימות מזוין או כתוצאה מניסיון להימנע מעימות כזה, ממצבי אלימות כלליים, מהפרת זכויות אדם, מאסונות טבע או מעשה ידי-אדם, אשר לא חצו גבולות בינלאומיים מוכרים."‏‏

למרות ההגדרה המכלילה, הנטייה היא להתייחס כעקורים בעיקר לבני-אדם שנפגעו מעימותים אלימים, ולמעשה להתייחס כעקור לכל מי שהיה מוגדר כפליט אילו חצה גבול בינלאומי. אין התייחסות בחוק הבינלאומי לעקורים, ואין אמנות המסדירות סוגיה זו. ב-1992 מינה מזכ"ל האו"ם דאז, בוטרוס ראלי, את פרנסיס דנג, פרופסור למשפט בינלאומי באוניברסיטת ג'ון הופקינס, לשמש כמרכז הנושא מטעמו במסגרת האו"ם, והוא כיהן בתפקיד עד שנת 2004. במסגרת תפקידו הוציא דנג את הדו"ח לעיל, המפרט את חובותיהן של המדינות שבשטחן מתגוררים עקורים.

המדינות המובילות במספר העקורים הן קולומביה (כ-2 מיליון עקורים בעקבות המלחמות בין הממשלה למחתרות השונות), הרפובליקה הדמוקרטית של קונגו (כ-1.5 מיליון עקורים כתוצאה מהמלחמה המתמשכת), עיראק (כ-2.5 מיליון עקורים, בחלקם אולצו לעקור מביתם בתקופת סדאם חוסיין, ובחלקם תוצאה של המלחמות), סודאן (יותר מ-6 מיליון כתוצאה מהמלחמה בין המורדים בדרום לממשלה שהסתיימה ב-2005, והמלחמה הנמשכת בחבל דארפור), וטורקיה (מעל מיליון עקורים באזורי המלחמה במחתרת הכורדית).

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Internal Displacement: Global Overview of Trends and Developments in 2006 (PDF). Internal Displacement Monitoring Centre (IDMC) (April 2007). אוחזר ב־2007-10-23.
Social sciences.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא סוציולוגיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.