עקיבא פרומן

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עקיבא פרומן
Akiva Jaap Vroman
1912 –‏ 1989
ע. פרומן.jpg
תרומות עיקריות
חקר גאולוגי של ישראל

עקיבא פרומןהולנדית: Akiva Jaap Vroman; ‏21 במאי 19121989) היה גאולוג ישראלי וחתן פרס ישראל למדעי החיים לשנת 1955 (ה'תשט"ו).

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרומן נולד בחאודה שבהולנד. הוריו היו מורים למתמטיקה ופיזיקה בבית ספר תיכון, ובצעירותו נהג פרומן להתלוות אליהם למסעות בהרי האלפים שבשווייץ. באוניברסיטת אוטרכט למד גאולוגיה ותאולוגיה, לצד השתתפותו בקבוצת התיאטרון הסטודנטיאלית. בתקופה זו החל להשתתף גם בפעילות התנועה הציונית, ובשנת 1936 הגיע לראשונה לארץ ישראל. הוא התגורר בזיכרון יעקב בעת שאסף נתונים לעבודת המחקר שלו על הרי הכרמל. בשובו להולנד היה חבר במשלחות מחקר לאזור הארקטי (19361940) ולמד לימודי דוקטורט, אותם סיים ב-1939. עבודת הדוקטורט שלו עסקה בגאולוגיה של דרום מערב הכרמל.

בשנת 1940, עם סכנת הפלישה של גרמניה הנאצית להולנד, נענה פרומן להזמנתו של יהודה ליאו פיקרד ועלה לארץ ישראל. בטרם עלייתו, נשא פרומן לאשה את חוני דה-לאו - מורה ופסנתרנית. במהלך השנים נולדו לזוג שלוש בנות: חנה (1940, מוזיקאית, מלחינה), ימימה (1942, ציירת, אמנית רב תחומית) ואריאלה (1947, כנרת ומורה לכינור).

ראשית עבודתו של עקיבא פרומן בארץ ישראל, הייתה במחיצתו של פרופסור פיקרד באוניברסיטה העברית בירושלים. פרומן עבד גם בשירות הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל (19401941) וחברות נפט שונות (19441948). בשירות החברה לחקר ירדן הוא ערך חיפוש אחר שדות נפט באזור עין גדי ובמהלך שהותו שם מיפה את אזור סדום ומצדה.

ישראל דוסטרובסקי (מימין) ועקיבא פרומן (שני מימין) בסיור של חיל המדע בנגב

בתקופת מלחמת העצמאות שירת פרומן ביחידת המיפוי והתצלומים של צה"ל. במסגרת תפקידו הוא התבקש על ידי חיל המדע לערוך עם יעקב בן-תור חיפוש אחר נפט, מינרלים ומעיינות טבעיים באזור הנגב. לצורך עבודתם הוא ביקש לערוך מיפוי גאולוגי מחודש של הנגב, ועל עבודתם בתקופה זו זכה עם בן-תור בפרס ישראל למדעי החיים לשנת ה'תשט"ו.

בשנת 1950 עבר פרומן עם משפחתו לחיפה והצטרף לסגל הטכניון. במהלך שנות החמישים הוא לקח חלק בתכנון כביש אילת-באר שבע, תכנון מאגרי המים בבקעת בית נטופה, ומטעם חברת "לפידות" עסק במיפוי כללי של ישראל וסייע במציאת נפט באזור חלץ. בשנת 1956 נשלח פרומן ללימודי השתלמות בנושא מבנים גאולוגיים באוניברסיטת הרווארד מטעם אונסק"ו.

פרומן היה פרופסור לגאולוגיה בטכניון, ראש מחלקת המיפוי הגאולוגי של ישראל, וחבר המועצה המדעית של מכון ויצמן למדע. בשנת 1979 פרש לגמלאות והתמסר לפילוסופיה ולכתיבתו כמדען על תפיסתו את אלוהים. בשנת 1989 נפטר ונקבר בהרצליה, מקום מגוריו.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]