עקרבה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Disambig RTL.svg המונח "עקרבים" מפנה לכאן. לערך העוסק בישוב קדום, ראו עקרבים (ישוב קדום).
עקרבה
عقربة‎
מדינה / טריטוריה Flag of Palestine.svg  הרשות הפלסטינית
שטח 34 קמ"ר
אוכלוסייה
 ‑ בעיירה

8,180‏  (נכון ל-2007)
קואורדינטות 32°07′34″N 35°20′35″E / 32.126°N 35.343°E / 32.126; 35.343קואורדינטות: 32°07′34″N 35°20′35″E / 32.126°N 35.343°E / 32.126; 35.343
מיקום עקרבה
עקרבה
עקרבה

עקרבה (ערבית: عقربة‎) היא עיירה פלסטינית בנפת שכם, הממוקמת כ-18 ק"מ דרומית לשכם, וכ־7 ק"מ ממזרח לצומת תפוח, בשומרון. מבחינת מעמדה, היא נחשבת לשטח B על פי הסכמי אוסלו. על פי הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה מתגוררים בעיירה, נכון לשנת 2007, 8,180 תושבים.

במפקד האוכלוסין של 1931 נמנו בכפר 309 בתים מיושבים ב-1478 נפשות, כולם מוסלמים‏[1]. בסקר הכפרים 1945 בארץ ישראל צויין מספר תושבי הכפר (ביחד עם ח'רבת פצאל) כ-2060, ושטחו נרשם כ-142,530 דונם, מתוכם 2,343 דונם של אדמה ציבורית‏[2].

העיירה מזוהה עם עיר המחוז היהודית עקרבת, הנזכרת בכתבי יוסף בן מתתיהו ובכתבי חז"ל.

אדמות הכפר[עריכת קוד מקור | עריכה]

אדמות הכפר השתרעו על שטחים גדולים בבקעת הירדן וכללו כ-35,000 דונם, מתוכם כ־1,800 דונם של שטח בנוי. בשנת 1968 סגר צה"ל אלפי דונמים בבקעת הירדן לכניסה וייעד אותם כאזור אימונים. בינואר 1972 הורחב השטח הסגור בכ-5000 דונם נוספים. לאחר שתבואה צמחה באזור הסגור השמיד צה"ל את היבולים בריסוס מהאוויר, באפריל 1972‏[3]. במקביל פעל המנהל האזרחי לקחת את אדמות הנפקדים מהכפר‏[4]. הריסוס ונטילת אדמות הנפקדים עוררו מחאות בישראל‏[5], בין השאר מצד תנועת "שמאל ישראלי חדש" והדבר עורר דיון בוועדת החוץ והביטחון של הכנסת‏[6]. למרות המחאות, שימשו 3800 דונם של אדמות נפקדים מהכפר כשטחים עבור גיתית ומכורה[7]. בשמאל טענו שהשטחים שרוססו היו מיועדים להקמת גיתית ומכורה, בעוד הממשלה טענה שאין קשר בין הדברים וכי ההתנחלויות נועדו לקום על שטחים אחרים‏[8].

שטחי החקלאות הסמוכים לכפר עקרבה היוו מוקדי מחלוקת בין מתנחלים מאיתמר לבין פלסטינים[9]. באוקטובר 2002 ירה מתנחל למוות בהאני בני מניה, בן 24, בעת שמסק באדמות עקרבה‏[10]. בכ-62% משטחי החקלאות בכפר נטועים עצי זית ושקד, בכ־8% ירקות ועצי פרי ושאר השטח משמש למרעה[11].

פרנסה[עריכת קוד מקור | עריכה]

כמה מאות מתושבי עקרבה עובדים בהתנחלויות בקעת הירדן בעיקר בחקלאות. מקור פרנסה נוסף בכפר הוא ייצור תכשיטים ומזכרות לתיירים[12].

ארכאולוגיה והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בכפר נתגלו שרידים ארכאולוגים מתקופת בית שני, וכתובות מאוחרות יותר ביוונית[13].

אוסביוס באונומסטיקון (תחילת המאה ה- 4 לספירה) ציין את היישוב במיקומו הנוכחי (דרומית מזרחית לשכם), וקישר אותו (בטעות) ל"מַעֲלֵה עַקְרַבִּים" המקראית שבנגב[14].

העיר נזכרת פעמים רבות בכתביו של יוסף בן מתתיהו, כאחת מערי המחוז ביהודה, על גבול שטח השומרונים[15], אשר נפלה בסופו של דבר בידי הרומאים[16]. כמו כן, ציין יוסף בן מתתיהו כי בעיר פעל שמעון בר גיורא, אשר ריכז בה את כוחותיו‏[17].

בנוסף, במשנה נזכרת עקרבת לעניין הבאת מעשרות לירושלים: "כרם רבעי עולה לירושלים, מהלך יום לכל צד, ואיזה הוא תחומה - אילת מן הדרום, עקרבת מן הצפון, לוד מן המערב, והירדן מן המזרח"[18].

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Census of Palestine 1931. Population of villages, towns and administrative areas, Jerusalem, 1932 באתר ה- Internet Archives קובץ PDF, עמוד 59
  2. ^ הדאווי, סקר הכפרים, עמוד 62
  3. ^ לא יוקמו יישובים באדמות הכפר עקראבה בשומרון, דבר, 3 ביולי 1972
  4. ^ דני רובינשטיין, השמדת היבול בשטח הסגור בעקרבה, דבר, 4 ביולי 1972
  5. ^ ראו למשל ז. דוידקצרות, דבר, 7 ביולי 1972
  6. ^ הפעולות בלבנון ופרשת עקרבה בוע' החוץ והבטחון, מעריב, 9 ביולי 1972
  7. ^ נחום ברנעהשטחים הסגורים וההתנחלות, דבר, 1 בפברואר 1973
  8. ^ ידיעה לא נכונה על עקרבה, דבר, 30 ביולי 1972
  9. ^ עמירה הסהתוקפים היו באים בשבת, באתר הארץ, 25 באוקטובר 2002
  10. ^ עמוס הראל וארנון רגולר, מתנחלים מתפוח היכו פלשתינאים בעת מסיק, באתר וואלה! NEWS‏, 19 באוקטובר 2002
  11. ^ Applied Research Institute Jerusalem (ARIJ), Land Research Center (LRC), A new Expansion in the colony of Itamar on the Lands of the Palestinian Town of Aqraba, אתר poica, ‏21 באוקטובר 2007
  12. ^ מתוך אתר קו לעובד
  13. ^ מתוך אתר הגאוגרפיה במשנה
  14. ^ מתוך אתר פרנציסקני
  15. ^ מלחמות היהודים, ספר ב', 235, 568; ספר ג' 48.
  16. ^ מלחמות היהודים, ספר ד', 551.
  17. ^ מלחמות היהודים, ספר ב', 652; ספר ד', 504, 511.
  18. ^ משנה, מעשר שני, ה, ב.
Flag of Israel.svg ערך זה הוא קצרמר בנושא ישראל ויישובים. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.