ערבה פאוור קומפני

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערבה פאוור קומפני
AravaPowerCompany.png
סוג: שדות סולארים
שנת הקמה: 2006
משרד ראשי: קיבוץ קטורה
מייסדים: יוסף אברמוביץ', דיויד רוזנבלט, קיבוץ קטורה
www.aravapower.com

ערבה פאוור היא חברת אנרגיה סולארית. החברה נוסדה ב-2006 בקיבוץ קטורה אשר שוכן בערבה. ב-5 ביוני 2011, ערבה פאוור חנכה את השדה הסולארי הבינוני הראשון בישראל, קטורה סאן. השדה משתרע על פני שטח של כ-80 דונם ומייצר 4.95 מגה-וואט של חשמל. [1] ערבה פאוור היא חברה בעלת מודעות סביבתית והיא חלק מהתנועה לאיכות הסביבה בישראל. החברה בחרה להשתמש באנרגיה פוטו-וולטאית (PV) משום שתהליך הפקתה אינו מלווה בפליטות, בעשן וברעש ואינו כרוך בצריכת מים. החברה מתקינה שדות סולאריים רק על פני שטחים המיועדים לחקלאות או תעשייה.

בפרויקט קטורה סאן, נעשה שימוש בפאנלים פוטוולטאים של חברת סנטק (Suntech power) , בשיתוף פעולה עם סימנס ישראל. המטרה של ערבה פאוור היא להיות הספק המוביל של חשמל מאנרגיה סולארית בישראל וזאת באמצעות שיתופי פעולה עם קיבוצים ומושבים.

אחד ממייסדי החברה יוסף אברמוביץ' נבחר על ידי CNN כאחד מחלוצי איכות הסביבה של 2012.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערבה פאוור מציינת שראש הממשלה הראשון של ישראל, דוד בן-גוריון, הוא דמות שהיוותה מקור השראה לחזון החברה. ב-1956 בן-גוריון אמר:" מקור האנרגיה הגדול והמרשים ביותר בעולם, מקור החיים של כל צמח וחיה, אך עדיין מקור שבו משתמשים, כה מעט כיום, הוא השמש … אנרגיית השמש תמשיך לזרום לעברנו כמעט ללא גבול."

באוגוסט 2008, סימנס מיזמים השקיעה 15 מיליון דולר בערבה פאוור. בהודעה לעיתונות שפורסמה באותו חודש, פיטר לושר , נשיא ומנכ"ל Siemens אמר: "ההשקעה הזו מהווה עוד צעד משמעותי בחיזוק הטכנולוגיות הירוקות שלנו".סימנס (חברה) מחזיקה בכ-36% מהחברה. ‏[2] ב-21 בנובמבר 2010, שר התשתיות דאז עוזי לנדאו, חתם על הסכם רכישת חשמל עם החברה קטורה סאן (הנמצאת בבעלות ערבה פאוור) ששוויו מוערך בכ250 מיליון שקלים. ההסכם תקף לעשרים שנה ומבטיח שהאנרגיה שמיוצרת בקטורה סאן תחובר לקווי החשמל של חברת החשמל לישראל של ישראל. זהו הסכם מכירת החשמל הראשון בישראל עם חברת חשמל סולארית.‏[3]

בדצמבר 2010, בנק הפועלים חתם על הסכם עם ערבה פאוור שהאריך הלוואה של 80 מיליון שקל. זאת כדי לממן את פרויקט קטורה סאן (מוערך בכ100 מיליון שקל).‏[4]

ב-5 ביוני 2011, ערבה פאוור חנכה את השדה הסולארי הראשון בישראל, קטורה סאן. [5]

ב-22 במאי 2012, ערבה פאוור הודיעה שהגיעה לסגירה פיננסית על 58.5 מגה-וואט נוספים המיועדים לשמונה פרויקטים עתידיים שיבנו בערבה ובנגב בשווי של 780 מיליון שקל [6]. מייסד ערבה פאוור יוסף אברמוביץ' ציין, "העבודה שלנו לא תמה עדיין. ישראל צריכה לאמץ את היעד של האיחוד האירופי להגיע למצב בו 20% ייצור החשמל יעשה על ידי אנרגיה מתחדשת. ציון הדרך הזה של ערבה פאוור הוא הוכחה שיעד זה בר השגה. יותר מכך, ישנו חוסר צדק שיש לתקנו על ידי יצירת מכסה מיוחדת של שדות סולאריים שיהיו מיועדים לבעלי אדמה בדואים, שכרגע נשארו מחוץ לתוכנית הסולארית העכשווית" [7].

קטורה סאן[עריכת קוד מקור | עריכה]

השדה הסולארי הראשון של ישראל, קטורה סאן

קטורה סאן הינו השדה הסולארי המסחרי הבינוני הראשון בישראל, וכמו כן השדה הסולארי המסחרי הראשון במזרח התיכון. השדה הסולארי נבנה בתוך הקיבוץ שנמצא בערבה, בדרום ישראל במרחק של כ-45 דקות צפונית לאילת. במיקום זה יש רמת קרינה מהגבוהות בעולם בצירוף עם גישה לרשת החשמל של ישראל. 18,500 תאים פוטו-וולטאים של סנטק (Suntech) המרכיבים את השדה הסולארי מכסים שטח של כ-80 דונם. התפוקה כולה היא 9 מיליון שעות קילו-וואט לשנה במתקן בעל כח ייצור של 4.95 מגה-וואט.

שותפות עם בדואים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תראבין - פרויקט סולארי בקהילה הבדואית

ערבה פאוור חתמה על מספר הסכמים עם משפחות בדואיות בנגב על מנת לבנות שדות סולאריים עם יכולת תפוקה של עד 20 מגה-וואט [8]


ב-7 בפברואר 2012, ערבה פאוור הודיעה שהיא קיבלה רישיון להקמת השדה הסולארי תראבין, השדה הסולארי הראשון שנבנה בקהילה הבדואית. מימון לשדה זה שעמד על כ-30 מיליון דולר יסופק על ידי אופיק (Overseas Private Investment Corporation) – תאגיד פרטי להשקעות מעבר לים של ממשלת ארצות הברית. מייסד ערבה פאוור יוסף אברמוביץ' ציין "אנרגיה סולארית לבדואים יכולה לשרת כדוגמה חיובית לילידים באשר הם, אמריקאים ילידים, אבוריג'ינים ואחרים בעלי תביעות אדמה היסטוריות" [9].

אברמוביץ', רואה בשיתוף הפעולה עם הבדואים הזדמנות לייצר מציאות כלכלית-חברתית חדשה עבור הבדואים. בראיון שנערך עמו לאחר ההכרזה על קבלת הרישיון להקים את השדה הסולארי תראבין אמר "ראשי כל הקהילות הבדואיות תומכים בפיתוח אנרגיה סולארית, אבל הבדואים נמצאים בעמדת נחיתות ביחס ליזמים ובעלי קרקעות אחרים, אם הממשלה לא תספק מכסה משמעותית שתוקצה במיוחד לשדות סולאריים שעתידים להיות בניהול של קהילות בדואיות, אזי האחרונים לא יוכלו לקחת חלק משמעותי בתעשייה".

מלבד מתן האפשרות לקהילה הבדואית להרוויח מתמריצים ממשלתיים שמעודדים אנרגיה מתחדשת בערבה ובנגב, שדות סולאריים מספקים פרנסה ותעסוקה. חברת החשמל לישראל הישראלית מחויבת על פי חוק לקנות חשמל שמיוצר באופן פרטי במחיר צפוי וקבוע. יש המאמינים שבניה של אתרים סולאריים יפתחו את התשתיות באזור [8] .

בינואר 2011, מוסא אבו קרינאת, בדואי ישראלי שחתם על הסכם עם ערבה פאוור, אמר להארץ "לכפר שלנו יש תשתית חשמל ראויה, אז אנו לא צריכים שתחנת הכח תספק חשמל לכפר. המטרה שלנו היא לבנות חווה סולארית על אדמה פרטית בבעלות משפחה מסוימת ולמכור את האנרגיה שהיא תייצר לרשת החשמל הארצית" [8] .

יעדים חקיקתיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

לפני 2006, לישראל היו מעט מאוד חוקים ותקנות ממשלתיים שנגעו לאנרגיה סולארית. המטרות החקיקתיים של החברה כוללים: •להעלות את המכסה על שדות סולאריים בינוניים מ-300 מגה-וואט ל1,500 מגה-וואט. •לוודא שיבנו קווי תמסורת מדרום המדינה למרכזה. •רציונליזציה של מדיניות הרשות למקרקעי ישראל על מנת לקדם אנרגיה סולארית. •העברת חוק אנרגיה מתחדשת על ידי הכנסת שישים יעד של 20% אנרגיה מתחדשת עד לשנת 2020, חוק שיישר קו עם האיחוד האירופי.

משימה חברתית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערבה פאוור מחויבת לאחריות חברתית תאגידית. בחוקי התורה לצדקה מופיע חוק הפאה [10]. לפי חוק זה לא קוצרים את ארבע הפינות השדה, אלא שומרים אותן לעניים וללקטים. ערבה פאוור נותנת לחוק הפאה נופך מודרני, החברה מקדישה את ארבע הפינות של השדה הסולארי קטורה סאן לארבעה ארגונים ללא מטרות רווח שונים שירוויחו מהכספים שכל פינה תעשה במשך 20 השנים הבאות.


ארבעת הארגונים הם:

  • לב יהודי למען אפריקה: ארגון שמשתמש במערכות סולאריות ישראליות על מנת לספק חשמל למבנים שונים באפריקה, ביניהם בתי ספר, מרפאות, בתי יתומים וכמו כן, למשאבות מים. [11]
  • בוסתן: "ארגון לא ממשלתי שעובד בצמוד עם הבדואים בנגד למען חלוקת הקצאות הוגנת, הכוללת הקצאות הקשורות לאנרגיה מתחדשת בצירוף עם דאגה לצדק חברתי וסביבתי לכל האנשים באזור [12].
  • קרן אלי ויזל: "משימת הקרן להלחם בחילוקי דעות, חוסר סובלנות וחוסר צדק באמצעות דיאלוג בינלאומי ותוכניות המיועדות לנוער שמעודדות קבלה של האחר, הבנה ושוויון [13].
  • מרכז רכיבה טיפולית הר אדום: ממוקם בדרום קטורה סאן, מרכז הרכיבה בקיבוץ גרופית עוזר לילדים מוגבלים מהאזור שזקוקים לרכיבה טיפולית.


מחויבות ערבה פאוור לחוק הפאה נעשתה קבועה עם הנחת פסל בדמות רות (דמות תנ"כית) על ידי גיל ארוך, חבר קיבוץ קטורה בכניסה לשדה. הסיפור התנכ"י על רות הוא סיפור על סובלנות, קבלה חברתית-דתית וצדק. שבט יהודה מקבל את רות המואבייה, המגוירת שבאה מתרבות זרה ושטחי אויב [14].

יצירתיות סולארית[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערבה פאוור עמדה מאחורי מגוון פרויקטים יצירתיים במטרה לעורר מודעות חברתית לאנרגיה סולארית בישראל.

הראפר Shyne שיחרר לאחרונה שיר חדש ששמו "אנרגיה סולארית". שיר הראפ נכתב עם נשיא החברה ערבה פאוור, יוסף אברמוביץ', לכבוד חניכת השדה הסולארי קטורה סאן. השמעת הבכורה של השיר נערכה ב-5 ביוני 2011, בהשקה של קטורה סאן. ערבה פאוור שיתפה פעולה עם מיומנה, להקת מתופפים ורקדנים ישראלית, כדי ליצור סרטון תדמית לפסטיבל אקוסינמה הישראלי. שימוש נוסף נעשה בסרטון זה כהזמנה להשקה לשדה הסולארי של החברה, קטורה סאן ב-2011 [15].


ב-2011, בט"ו באב, חג האהבה היהודי, ערבה פאוור ביחד עם חברים בקיבוץ קטורה הפיקו סרטון בו המשתתפים ביצעו תנועות שפתיים לצלילי שירו של סטיבי וונדר "You are the sunshine of my life" שצולם בשדה הסולארי קטורה סאן. מטרת הסרטון להחליש את מדיניות האנרגיה הנוכחית של ראש הממשלה הישראלי בנימין נתניהו, ולשיר "power to the people" של הביטלס, להקדיש לאירועי המחאה החברתית בישראל 2011 .

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ Arava Power Company. אוחסן מהמקור ב־July 07 2011. אוחזר ב־June 27, 2011.
  2. ^ (הודעה לעיתונות). סימנס. 28 באוגוסט 2009.
  3. ^ ערבה פאוור ועוזי לנדאו חותמים על הסכם רכישת החשמל. ירושלים, ישראל:ערבה פאוור. 21 בנובמבר 2010.
  4. ^ וולדוקס, אהוד ציון. (14 לדצמבר, 2010) "Construction To Begin On Israel's First Solar Field"
  5. ^ Arava Power Company. אוחסן מהמקור ב־July 07 2011. אוחזר ב־June 27, 2011.
  6. ^ Roca, Marc (May 22, 2012), "Arava Closes Funding For $204 Million Israeli Solar Plants", Bloomberg, http://www.bloomberg.com/news/2012-05-22/arava-closes-funding-for-204-million-israeli-solar-plants-1-.html, rוחזר June 3, 2012 
  7. ^ Rabinovitch, Ari (May 22, 2012), "Israel's Arava power to build eight solar fields", Reuters, http://www.reuters.com/article/2012/05/22/israel-arava-solar-idUSL5E8GM0IV20120522, rוחזר June 3, 2012 
  8. ^ 8.0 8.1 8.2 Rinat, Zafrir (January 4, 2011), "Solar panels prove a money-spinner for Bedouin in the Negev", Haaretz, http://www.haaretz.com/print-edition/news/solar-panels-prove-a-money-spinner-for-bedouin-in-the-negev-1.353394, rוחזר June 27, 2011 
  9. ^ Udasin, Sharon (February 8, 2012), The Jerusalem Post, http://www.jpost.com/Sci-Tech/Article.aspx?id=256928, rוחזר February 29, 2012 
  10. ^ Jeffrey Spitzer. Pe’ah. אוחזר ב־June 26, 2011.
  11. ^ Jewish Heart For Africa. אוחזר ב־June 26, 2011.
  12. ^ Bustan. אוחזר ב־June 26, 2011.
  13. ^ The Elie Wiesel Foundation for Humanity. אוחסן מהמקור ב־June 19, 2011. אוחזר ב־June 20, 2011.
  14. ^ Ketura Sun Jewish Values and Social Responsibility. אוחזר ב־June 23, 2011.
  15. ^ You Are Invited to the Inauguration of Israel's First Solar Field.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]