ערבית תימנית

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
ערבית תימנית ( يمني)
מדינות בהן מדוברת: תימן, סעודיה, סומליה
אזורים בהם מדוברת: המזרח התיכון
סך כל הדוברים:
דוברי שפת אם:
כתב:
סיווג משפחתי: אפרו אסיאתית

 שמית
  שמית תיכונה
   שמית תיכונה דרומית
    ערבית
     ערבית תימנית

מעמד רשמי
שפה רשמית במדינות: תימן
גוף מפקח: לא מפוקחת על ידי אף גוף
ראו גם: שפהרשימת שפות

ערבית תימנית היא קבוצת ניבים של הערבית שנמצאים בשימוש בתימן, בסומליה ובחלק מסעודיה. ניבי הערבית התימנית נחשבים "שמרניים" באשר למאפיינים קלאסיים שלא קיימים בניבים האחרים של הערבית. את הערבית התימנית מקובל לחלק לשלושה דיאלקטים מרכזיים: צפון ומרכז (אזור בירת תימן צנעא), דרום (תעיז, חוגריה ועדן) והמזרח (חצ'רמות, שבווה).

דיאלקט צנעא[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאלקט זה נפוץ בצפון ומרכז תימן במקומות כגון צנעא, דמאר, שיבאם וצעדה. בדיאלקט זה האות קאף (ق) מבוטאת כגימ"ל דגושה בעברית. האות ג'ים (ج) מבוטאת כ-J באנגלית.

דיאלקט תעיז[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאלקט תעיז נפוץ במחוז תעיז ובחלק ממחוז אב. האות ق (קאף) מבוטאת בצורה חצויה (כמו בעיראק). ג'ים מבוטאת כגימ"ל דגושה בעברית.

דיאלקט עדן[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיאלקט חצרמוות[עריכת קוד מקור | עריכה]