ערוך השולחן
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
ספר עָרוּךְ השולחן נתחבר על ידי הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטין, רב ואב בית דין בקהילת נבהרדק (נובהרדוק), במתכונת ספרי ההלכה שנתחברו לפי סדר סימני השולחן ערוך. ערוך השולחן נכתב לכל ארבעת חלקי השולחן ערוך. לפי סיפוריו של נכדו, הרב מאיר בר-אילן, בספרו 'מוולוז'ין עד ירושלים', נהג רבי יחיאל מיכל לכתוב את ספרו תוך כדי ישיבות בית הדין. דבר שהתאפשר עקב בקיאותו הרבה ויכולתו לבצע מספר פעולות בו זמנית.
תוכן עניינים |
[עריכה] שם הספר
שם ספר "עָרוּךְ השֻלחן" קיבל ככל הנראה השראה משני מקורות: לשון המקרא בישעיה (כא ה) "עָרֹךְ הַשֻּׁלְחָן צָפֹה הַצָּפִית אָכוֹל שָׁתֹה קוּמוּ הַשָּׂרִים מִשְׁחוּ מָגֵן" ושם ספר-ההלכות "שולחן ערוך".
[עריכה] כתיבת הספר
ערוך השולחן נכתב ויצא לאור בוורשה/פיוטרקוב בחיי המחבר, בין השנים תרמ"ד-תרס"ח (1884 - 1908), לאחר שהגיע לנבהרדק. הפירוש לחלק חושן משפט נכתב ונדפס ראשון, ולכן הקדמתו של המחבר מופיעה בתחילת חלק זה של החיבור.
באותה תקופה נכתב גם ספר המשנה ברורה (שלפעמים אף מובא בדבריו של הראשון). ההבדל הגדול בסגנונם של שני החיבורים הוא שהמשנה ברורה נכתב כפירוש רצוף ללשון השולחן ערוך עצמו (אולם רק לחלק אורח חיים), ואילו בערוך השולחן, במקום פירוש צמוד לטקסט, לכל סימן יש מאמר שעומד בפני עצמו. ולפי הדברים שנדפסו בשער הספר:
- "בו יבואר כל הדינים וההלכות הכתובים בשולחן ערוך... עם כל הדינים המפוזרים בספרי האחרונים. וכל דין ודין בארתי במקומו בטעמו בעזרת השם יתברך, על פי הצעות וראיות מגדולי הפוסקים. והכל בלשון צח וקל, ובסדר נכון, כאשר תחזינה מישרים הלומד בפנים הספר."
הספר מיוחד בכך שלכל סימן יש הקדמה של המחבר, הכוללות את יסודי הדינים מהגמרא וחלק מהראשונים.
[עריכה] פסיקה ומנהג
שיטת הפסיקה ההלכתית והמנהגים שבספר ערוך השולחן משקפים היטב את הנורמות של קהילות ליטא במיוחד, והמתנגדים במזרח אירופה בכלל, בסוף המאה ה-19. לעתים מזכיר המחבר את מנהגי החסידים, אבל רק בתור "יש נוהגים", ולא כעיקר בהלכה או במנהג.
מנהגי פולין (ואף של המתנגדים שם) משתקפים פחות בספר. אבל ההבדל הגדול שבינו לבין ספר הפסק הגדול שנכתב בפולין באותו זמן - המשנה ברורה, אינו בתחום המנהג אלא בשיטת הפסיקה דווקא. המשנה ברורה נטה להחמיר בנושאים רבים על מנת לצאת ידי כל השיטות השונות, ואף כאשר פסיקה כזו נוגדת את המנהג שהיה מקובל במשך דורות. לעומת זאת, בערוך השולחן הנטייה הכללית היא להצדיק את הפסיקה שהייתה מקובלת בקהילות, ולמצוא תמיכה למנהגים המקובלים אצלן.
[עריכה] ערוך השולחן לעומת המשנה ברורה
הספר ערוך השולחן היה פופולרי מאוד בקהילות אשכנז עד השואה, נדפס פעמים רבות, ובתור ספר פסיקה הוא נחשב כבעל סמכא רציני וחשוב ביותר. בתקופה שלאחר השואה גברה השפעתו של המשנה ברורה בקרב הישיבות הליטאיות, וכמעט דחתה לחלוטין את השפעתו של ספר ערוך השולחן בתור ספר פסיקה בסיסית. פסקי המשנה ברורה הצליחו אפילו לעקור פסיקות ומנהגים רבים של מסורת קהילות המתנגדים במזרח אירופה, שהיו מקובלים עד תקופת השואה, ואשר נכתבו במקומות רבים בערוך השולחן.
למרות זאת, היו פוסקי הלכה גם בתקופה שלאחר השואה שהחשיבו מאוד את ערוך השולחן (בעיקר בין פוסקי ארצות הברית), ביניהם הרב משה פיינשטיין והרב יוסף דב סולובייצ'יק, ואף כאלו שבמפורש הכריזו שהוא עדיף על המשנה ברורה בתור ספר פסיקה, ביניהם הרב יוסף אליהו הנקין, והרב בנימין זאב בנדיקט.
הרב הנקין העדיף את ערוך השולחן מבחינת "הלכתא כבתראי" (כלומר, שבעל "ערוך השולחן" הספיק לקרוא את דברי ה"משנה ברורה" ולא השתכנע מהם; שו"ת בני בנים לרב יהודה הרצל הנקין, חלק שני סימן ח'). הרב בנדיקט ציין בעשרות שעורים שלו, את העדיפות של ערוך השולחן על פני "משנה ברורה" בכך שבעל ערוך השולחן פסק בכל חלקי השולחן ערוך, ואילו מחבר המשנה ברורה רק בחלק אורח חיים, בעל ערוך השולחן פסק גם מעבר לארבעת חלקי השו"ע וחיבר ספר בשם ערוך השולחן העתיד בו הוא פוסק כמעט בכל ההלכות שלא נכללו בשו"ע של ר' יוסף קארו ובזה הוא דומה לרמב"ם שפסק בכל התורה כולה. יתר על כן, הוא אף ציין כי ר' יצחק אלחנן ספקטור מקובנה בירך על כך שאין 'משנה ברורה' על יורה דעה, שלא יחשבו הבעלי-בתים שאף בענייני יורה דעה הם יודעים לפסוק - כפי שגרם, לדבריו, ה'משנה ברורה' בתחום אורח חיים. דבר המראה את דעתו של גדול פוסקי הדור באותה תקופה, לגבי טיבו של הספר שכבר נכתב.
כיום, נדחקה בארץ ישראל פסיקתו של ערוך השולחן, מפני פסיקת המשנה ברורה והחזון אי"ש, אך בארצות הברית (כמו גם אצל העולים ממנה לארץ) עדיין יש לו השפעה רבה, בעקבות יחסם של הפוסקים הבולטים שם (שהוזכרו לעיל), אם כי גם שם מעמדו של ה"משנה ברורה" מרכזי. בשנים האחרונות ישנה חזרה מסוימת גם בארץ ישראל לספר, כפי שניתן לראות מהוצאת המהדורות החדשות, וניתן לראות פוסקים בני דורנו כמו הרבנים דב ליאור ויהודה הרצל הנקין שנשענים על פסיקותיו.
[עריכה] מהדורות
המהדורה המקורית שיצאה לאור בחיי המחבר הופיעה מחדש בעשרות מהדורות צילום, אבל לא נדפס מחדש למעלה ממאה שנים.
בשנת תשס"ו יצאה לאור מהדורת עוז והדר, שהיא במתכונת של המהדורה המקורית אבל עם ההוספות האלו:
- פיענוח ראשי תיבות
- פיסוק חלקי
- הוספת פסקי המשנה ברורה בחלק אורח חיים
- הוספת הקדמה מפורטת על חיי המחבר
מהדורה מהודרת ביותר, בתוספת דיונים הערות וביאור בשם 'צפה הצפית' החלה לצאת בזמן האחרון בידי ישיבת ההסדר ברכת משה במעלה אדומים
[עריכה] חלקים חסרים
[עריכה] יורה דעה
בערוך השולחן על יורה דעה, חסרים שני חלקים גדולים במהדורה המקורית שיצא בחיי המחבר, וכמו כן במהדורות הצילום הנפוצות שנעשו ממנה:
- הלכות יין נסך, עבודת כוכבים, ריבית, וחוקות העכו"ם (סימנים קכ"ג עד קפ"ב; לאחר הלכות הכשר וטבילת כלים, ולפני הלכות נידה)
- הלכות נדרים ושבועות (סימנים ר"ג עד רל"ט; לאחר הלכות נידה ומקוואות, ולפני הלכות כיבוד אב ואם)
ביחד חסרים 96 סימנים במהדורות המודפסות, מתוך 403 סימנים ביורה דעה.
כתב ידו של המחבר להלכות נדרים ושבועות נמצא בעזבונו אצל צאצאיו — משפחת בר-אילן בארץ — והובא לדפוס על ידי הרב שמחה פישביין בשנת תשנ"ב. וכך כתב פישביין בפתיחה למהדורתו:
- רבנו פתח בדיני, והדפיס את החלק הראשון של ספר ענקי זה (על חושן משפט) בשנת תרמ"ד, וכעשר שנים לאחר מכן התחיל בהדפסת החלקים על יורה דעה. משום מה לא איסתעא מילתא להדפסת חלקנו זה על הלכות נדרים.
- והנה גילגלה זכות רבנו לידי, שמשפחת בר־אילן, צאצאי רבנו, ובראשם הרב נפתלי בר־אילן, בנדיבות לבם המציאה לי את כתב־היד של החלק, והרשה לי להדפיסו...
חלק זה על "הלכות נדרים" לא נכלל במהדורת "עוז והדר", שיצאה לאור בשנת תשס"ו.
הלכות יין נסך, עבודת כוכבים, ריבית, וחוקות העכו"ם עדיין חסרות, שהם 60 סימנים.
[עריכה] אבן העזר
בערוך השולחן על אבן העזר, חסרה חטיבה אחת גדולה של הלכות, דהיינו הלכות כתובות (אבן העזר סימנים ס"ו-קי"ח, לאחר הלכות קידושין ולפני הלכות גיטין). מדובר על סה"כ 53 סימנים חסרים מתוך 178 סימנים בשולחן ערוך אבן העזר.
[עריכה] ערוך השולחן העתיד
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
מאחר שערוך השולחן נכתב על פי סדר ה"שולחן ערוך", הוא עוסק כמוהו במצוות התקפות בזמן הזה בלבד, ונעדרים ממנו נושאים רחבים של דינים התלויים בארץ ישראל ובבית המקדש, כמו זרעים, קדשים, טומאה וטהרה, נזירות, ערכין וחרמין, סנהדרין, ממרים, מלכים, שקלים וקדוש החודש.
נושאים אלו נכנסו לספרו הבא של הרב אפשטין - ערוך השולחן העתיד, שחלקו יצא לאור בשנים תרצ"ח-תש"ו (1938-1946) בתל אביב. מאוחר יותר (החל משנת תשכ"ב 1962) הוציא מוסד הרב קוק את הספר מחדש, כולל חלקים שלא הודפסו קודם לכן. בשנת ה'תשס"ג יצאה לאור מהדורה חדשה, שבחלקה היא הדפסה חוזרת של כרכים שהודפסו בעבר, ובכרכים מסוימים זו הדפסה חדשה.
[עריכה] קישורים חיצוניים
| מיזמי קרן ויקימדיה |
|---|
מאמרים:
- ביקורת ספרים (תשס"ז), מאת מערכת הירחון "עלוני ממרא" על "ערוך השולחן מהדורת פרידמן" (עוז והדר)
- מאמרי מחקר באנגלית על ספר ערוך השולחן ועל מחברו (כולל ביקורת על מהדורת "עוז והדר", מידע על הדפסת המהדורה המקורית של הספר, ועל החלקים החסרים בו)
- האינטרקציה בין קבלה להלכה בספר ערוך השולחן
(באנגלית).
טקסטים:
- ערוך השולחן: פרטי כל קובצי הצילומים הקיימים ברשת רשומים כאן, וטקסט דיגיטלי נמצא כאן.
לימוד:
- ערוך השולחן יומי (מחזור לימוד)
