עריצה היא הלבנה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
עריצה היא הלבנה
Aritza hi halvana.jpg
מחבר רוברט היינליין
שם בשפת המקור The Moon Is a Harsh Mistress
שפת המקור אנגלית
הוצאה עם עובד
שנת הוצאה 1980
סוגה מדע בדיוני
תרגום לעברית כן
תורגם לשפות כן
מסת"ב ISBN 9651318465

עריצה היא הלבנהאנגלית: The Moon Is a Harsh Mistress) הוא ספר מדע בדיוני מאת רוברט היינלין שראה אור בשנת 1966. הספר מספר על מהפכה המתרחשת במושבה על הירח כנגד שלטון כדור הארץ, המשתמש בירח כבשדה תבואה. הספר זכה בפרס הוגו.

היינליין עצמו התייחס ל"עריצה היא הלבנה" (המתאר את יציאתה של קהילת תושבי הירח לעצמאות, באופן מקביל לזה של עצמאותה של ארצות הברית משלטונה של בריטניה) כאל ספרו הטוב ביותר, אך רבים רואים בספר "גר בארץ נכריה" את ספרו המעניין והמשפיע ביותר.

העלילה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הספר משתמש רבות בעגת ירח אותה המציא היינלין, הבנויה על בסיס האנגלית אך הלוקחת גם מילים מהרוסית. המספר הוא מנואל גרסיה או'קלי דיוויס, טכנאי מחשבים גידם אשר מגלה כי המחשב המרכזי של רשות הירח השנואה הפך לבעל מודעות עצמית. הוא קורא למחשב "מייק", וזה מתעניין בעיקר בהומור האנושי.

בינתיים, על הירח, שבו מתרחשת העלילה, צומחים ניצנים של מהפכה. כדור הארץ, המנהל את הירח דרך הרשות הכל-יכולה, מזניח את הירח ורק יונק ממנו משאבים - בדמות מזון - מבלי להחזיר דבר. הרשות מנהיגה סדר, שבו החקלאים רק מפסידים, כי הרשות היא ספקית בלעדית של חומרי גלם, ומאידך היא קונה את התבואה במחירים קבועים, וההפרש הוא לא לטובת החקלאים.

לאחר שרשרת אירועים שתחילתה באספת מהפכנים, הופך המספר, מנואל, לדמות מרכזית בקשר נגד הרשות וכדור הארץ כולו. הוא, יחד עם מורהו הוותיק והאנארכיסט פרופ' ברנארדו דה לא פאז, ועם מהפכנית אחרת בשם וייאו (שם מלא: וייאומינג נוט), מתכנן איך להביא לירח, שתושביו קוראים "לוּ‏נה" ("ירח" בלטינית) עצמאות מכדור הארץ. לשם כך הוא מגייס את "מייק", אשר שולט למעשה על כל דבר על הירח: על התקשורת, על התשתיות, ואפילו על המערכות במעונו של ראש הרשות (תושבי לונה מכנים אותו "הסוהר", אך תושבי כדור הארץ מכנים אותו "המגן").

בעזרתו של מייק ולאחר גיוס חברים נוספים לארגון המחתרתי, המוקם בחשאיות בלתי-ניתנת לחיקוי, מצליחים הקושרים לבצע הפיכה ולהפיל את רשות הירח. לאחר-מכן הם שולחים לכדור הארץ "הכרזת עצמאות", שהיא למעשה הכרזת העצמאות האמריקאית, וכשממשלות כדור הארץ מגיבות בפעולות מלחמה הם מטילים על כדור הארץ ספינות מטען עמוסות לעייפה בסלעים, אשר מתפקדות כמו מטאוריטים - עם כל התוצאות המתבקשות. בסופו של דבר ממשלות כדור הארץ נכנעות להפצצה הבלתי-פוסקת ומסכימות על עצמאותו של הירח.

פרשנות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בספר זה, היינליין מביע באופן השלם ביותר את משנתו המדינית, שהיא למעשה הקצנה לוגית של דברי תומאס ג'פרסון והנרי דייוויד תורו. החברה על הירח היא חברה שנבנתה בתנאים של חוסר-שלטון, והיא מצליחה להתקיים בזכות מנגנון של משוב שלילי, שעיקרו הוא פשוט מאוד: מי שלא מסתגל במהירות לכללי המקום - מת. היינליין מצייר את התוצאות של "ברירה טבעית" שכזו כחברה שומרת חוק ומנומסת, אך יש לזכור, כי זו אינה התוצאה האפשרית היחידה של אנארכיה. בנוסף לכך, היינליין משלב בספר כהרגלו, את דעתו על כל מיני דברים בעולם שלנו - לדוגמה: ביקורת נוקבת וארסית על הביורוקרטיה, ביקורת על "טמטום השכל האנושי" ודעות אקסצנטריות אופייניות כגון "בחברה מתוקנת צריכים להיות איזה שהם כללים נגד בעלי פה גדול".

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]