בדיקת דם

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
נטילת דם ורידי
דגימות דם

בדיקת דם היא בדיקת מעבדה המבוצעת בדגימה של דם שנלקחת מגוף חי. היא מאפשרת להגביר את יכולת האבחון של מצב מחלה וכן להבין את תפקודו של נותן הדגימה.

היות שהדם מעביר חמצן וחומרים אחרים לכל חלקי הגוף, אוסף את חומרי הפסולת השונים מהגוף, ומנקז אותם לאברי ההפרשה, מושפע הרכב הדם ממספר גדול של תופעות וגורם למגוון רחב של מחלות. לפיכך, בדיקות דם הן הליכים נפוצים מאוד במסגרת בדיקות רפואיות.

דגימת דם נלקחת בדרך כלל מווריד נוח לגישה בקרבת מרפק הזרוע. אצל ילדים נלקחת דגימת הדם מכרית האצבע. בבדיקות דם לבדיקת סוכר באמצעות ערכה אישית נלקחת דגימת הדם מכרית האצבע. לצורך בדיקות פתולוגיות ניתן לבצע בדיקות דם מסוימות גם בדגימת דם שנלקחת מגוף מת.

בבדיקות דם שגרתיות בודקים בין היתר, במסגרת ספירת דם את הכמויות של כדוריות הדם הלבנות (לויקוציטים) ותת-הסוגים שלהם (נויטרופילים, לימפוציטים, אאוזינופילים, באזופילים, מונוציטים), ושל כדוריות הדם האדומות וחלבונים הקשורים להם כמו המוגלובין. ובמסגרת כימיה בדם בודקים את ריכוזם של חומרים שונים כמו גלוקוז, שתנן, חומצת שתן, סידן, כולסטרול (HDL וLDL), טריגליצרידים ויטמין B12 ועוד. כמו כן ניתן למצוא כמות האנזים G6PD. בדיקות סקר גנטיות נעשות באמצעות בדיקת דם מיוחדת.

בשנים האחרונות בוצעו מחקרים שמטרתם לקשור ממצאי בדיקות דם מסוג CTC עם מצב חולי הסרטן. מחקרים אלו טרם הובשלו ובדיקות אלה אינן נחשבות לאמינות.

ערכי נורמה בבדיקת דם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ערכי הנורמה בבדיקת דם היא רשימה המקובלת על רופאים. הערכים נקבעים אחרי מחקרי סריקה מעמיקים שבודקים סטטיסטית את השפעת הערכים של בדיקות הדם על מקרי תחלואה ועל מקרי מוות. למרות זאת קיימות פרשנויות של מחקרים קליניים, הגורמות לחלק מהרופאים לקבוע ערכי נורמה שונים.

ספירת דם (CBC)[עריכת קוד מקור | עריכה]

שם הבדיקה יחידות ערכים נורמליים בגברים ערכים נורמליים בנשים
Hb - המוגלובין  % (או gr/dL) 14-18 12-16
RBC - תאי דם אדומים mill/µL (מיליון תאים למיקרוליטר) 4.7-6.1 4.2-8.1
HCT - המטוקריט  % 42-53 37-52
MCV - נפח תאי דם אדומים fL (פמטוליטר) 80-96 80-96
MCH - תכולת המוגלובין pg (פיקוגרם לתא) 27-31 27-31
MCHC - ריכוז המוגלובין  % (או gr/dL) 32-36 32-36
RDW - התפלגות גודל תאי דם אדומים  % 9-14.5 9-14.5
Plt - טסיות דם µL/ (תאים למיקרוליטר) 130,000-450,000 130,000-450,000
MPV - נפח טסיות דם fL 7-11 7-11
WBC - תאי דם לבנים µL/ 4,800-10,800 4,800-10,800
נויטרופילים µL/ 2,000-8,000 2,000-8,000
 % 48-73 48-73
לימפוציטים µL/ 900-5,000 900-5,000
 % 18-48 18-48
מונוציטים µL/ 150-1,000 150-1,000
 % 0-9 0-9
אאוזינופילים µL/ 50-500 50-500
 % 0-5 0-5
באזופילים µL/ 25-180 25-180
 % 0-2 0-2
רטיקולוציטים µL/ 25,000-75,000 25,000-75,000
HbA2 - המוגלובין A2  % (או gr/dL) 1.5-3.5 1.5-3.5
HbF - המוגלובין עוברי  % (או gr/dL) < 2 < 2

כימיה בדם[עריכת קוד מקור | עריכה]

Blood Glucose Testing
שם הבדיקה יחידות ערכים נורמליים ערך אופטימלי במבוגר
גלוקוז (Glucose) mg/dL (מיליגרם לדציליטר דם) 60-110 87
שתנן (Urea) mg/dL 19-45
קריאטינין (Creatinine) mg/dL 0.8-1.2 1.05
חומצת שתן (Uric Acid) mg/dL 2.5-7.5 5.5
סידן (Calcium) mg/dL 8.5-10.3 9.4
כולסטרול (Cholesterol) mg/dL 110-200 150
טריגליצרידים (Triglycerides) mg/dL 0-150 100
פוספטזה בסיסית (Alkaline Phosphatase) U/L (פעילות אנזים לליטר דם) 20-125 72.5
טרנסאמינזות (AST) U/L 0-42 21

פירוש המדדים הנפוצים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • HYPO% - אחוז התאים האדומים שצבעם חלש (במקום אדום חזק) מתוך סך כל התאים האדומים
  • WBC- תאי דם לבנים white blood cells - תאי הדם שהם חלק ממערכת החיסון - ההגנה של הגוף
  • RBC- תאי דם אדומים red blood cells- התאים שנושאים חמצן לכל תאי הגוף ומחליפים אותו בפסולת - *פחמן דו-חמצני שנוצר בתאים בתהליך הנשימה התאית.
  • HB- המוגלובין - חלבון הנמצא בתאי הדם האדומים ותפקידו לשאת את החמצן אל תאי הגוף השונים ולהחליפו *בפחמן דו-חמצני - פסולת הנשימה התאית ולהובילו מהתאים השונים.
  • HCT- נפח סך כל כדוריות הדם האדומות מתוך כלל הדם
  • MCV - נפח ממוצע של כדורית דם אדומה
  • RDW- אחוז השונות בין כדוריות הדם האדומות
  • PLT - כמות הטסיות (אחד מסוגי כדוריות הדם האחראיות על קרישת הדם)
  • MPV- נפחן הממוצע של הטסיות בדם (נפח ממוצע של כל אחת)
  • NEUTֵ%- אחוז תאי הדם הלבנים האחראים על חיסול חיידקים בעיקר
  • LYM - לימפוציטים (סוג של תאי דם לבנים)
  • MONO- תאי דם לבנים האחראים על הריגת חיידקים נגיפים ופטריות
  • EOS - תאי דם לבנים הנלחמים בזיהומים ומשתתפים גם בתהליכי אלרגיה
  • BASO- תאי דם לבנים המשתתפים בתהליכי אלרגיה
  • GLOCOSE- סוכר בדם
  • SODIUM- נתרן - מלח
  • POTASSIUM- אשלגן
  • TRIGLYCERIDES- טריגליצרידים - סוג שומן שרמתו משקפת את חילוף החומרים של הגוף.
  • CHOLESTEROL - HDL - הכולסטרול ה"טוב" - מסייע לגוף להיפטר מעודפי שומנים - נושא כולסטרול אל הכבד
  • CHOLESTEROL- LDL- הכולסטרול ה"רע" - נושא כולסטרול לרקמות הגוף השונות
  • BILIRUBIN- תוצר פירוק של המוגלובין
  • UREA- חנקן השתנן - תוצר פירוק של חלבון
  • CREATININE- מייצג מסת שריר +תפקודי כליות - רכיב חשוב ברקמת השריר
  • URIC ACID- חומצת שתן - תוצר פירוק תרכובות חנקן בגוף
  • CALCIUM- סידן
  • שלושת הבאים הם אנזימי כבד שונים
  • ALK. PHOSPHATASE
  • GOT ׂASTׁ
  • GPT ׂALTׁ
  • IRON- ברזל
  • TRANSFERRIN- חלבון המעביר ברזל מהדם למח העצם ליצירת תאי דם חדשים
  • FOLIC ACID- חומצה פולית
  • VITAMIN B12 - ויטמין B12
  • FERRITIN- תרכובת של ברזל וחלבון - תפקידו להיות מאגר הברזל בגוף
  • EBV- נוגדני מונונוקלאוזיס זיהומי (מחלת הנשיקה)

בדיקת דם – הומוציסטאין[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקת דם - הומוציסטאין, לגילוי מוקדם ומניעה של מחלות לב. הומוציסטאין נחשב היום כגורם סיכון נוסף למחלות לב ויתר קרישיות הדם. עודף הומוציסטאין בדם פוגע בדפנות העורקים ומחיש את התהליך הטרשתי, אשר עלול להביא לחסימת זרימת הדם בעורק. שכיחות רמת הומוציסטאין בדם, הגבוהה מהנורמה, קיימת בכ- 5%-10% מהאוכלוסייה הכללית. מציאת הומוציסטאין מוגבר היא בעלת ערך נוסף באבחון של חסרים תזונתיים, או של מפגעים במערכת העיכול, הגורמים לתת-ספיגה של הוויטמינים מקבוצה B .

מחלות קשורות[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש כמה וכמה סוגים של מחלות ניתנות לגילוי ומעקב על ידי בדיקת דם- אנמיה, בעיות קרישה, סוכרת, התייבשות, אי ספיקת כליות, מצבי דלקת, זיהומים שונים, מחלות של הכבד, סרטן הדם, נזק לשריר הלב ועוד.

אלטרנטיבות עתידיות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בדיקות הרוק[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2008, החוקרים הודיעו כי בדיקות הרוק יכולות לבסוף להחליף כמה בדיקות דם, כך שהרוק כולל בתוכו 20% מהחלבונים הנמצאים בדם.

מיקרו אמולסיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חוקרים קנדיים פיתחו שבב לבדיקות דם בפברואר 2011. וזה נקרא מיקרו אמולסיה, טיפה של דם הנתפס בתוך שכבה של חומר אחר. זה יכול לשלוט בגודל המדויק וברווח של הטיפות. בדיקה חדשה זו יכולה לשפר את יעילות, דיוק והמהירות של בדיקות מעבדה ויש להוסיף שהעלות היא די נמוכה. השבב עולה 25$, אך מכשירים רובוטיים בשימוש עולים בסביבות 10,000$.

הסימבאס[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2011, צוות של חוקרים מאוניברסיטת ברקלי בקליפורניה, ואוניברסיטת ולפראיסו פיתחו מכשיר המשלב פונקציית מעבדה אחת או יותר על שבב יחיד בגודל של מילימטרים, שבב זה יכול לאבחן מחלות תוך 10 דקות ללא השימוש בצינורות חיצוניים ורכיבים נוספים. זה נקרא מערכת מופעל עצמית. היא משתמשת בתעלות זעירות לתאי דם נפרדים מפלזמה (99 אחוזים מתאי דם נלכדו במהלך ניסויים). חוקרים משתמשים ברכיבי פלסטיק כדי להפחית את עלויות ייצור. (SIMBAS(Stand-alone self-powered integrated microfluidic blood analysis system

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.