ערער

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgערער
Juniperus sabina - Köhler–s Medizinal-Pflanzen-212.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מחטנאים
מחלקה: מחטניים
סדרה: מחטיים
משפחה: ברושיים
סוג: ערער
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Juniperus

העַרְעַר (שם מדעי: Juniperus) הוא סוג של עץ הנמנה עם משפחת הברושיים. הערער נפוץ בעיקר בחצי הכדור הצפוני ומסוגל לשרוד באזורים צחיחים או על הרים גבוהים. עליו לרוב מחטניים אך קיימים מינים בעלי עלים דמויי קשקשים גלדניים. רובם של מיני הערערים הם דו-ביתיים, כלומר זקוקים לשני עצים כדי שתתרחש הפריה, היות שכל צמח הוא או זכר או נקבה, אך לעתים נדירות ישנם גם ערערים חד-ביתיים. קצב צמיחת הערערים איטי מאוד.

מינים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסוג ערער מונה כ-60 מינים הכוללים ביניהם:

  • ערער מצוי (Juniperus communis) - הערער המצוי הוא מין הערער הנפוץ ביותר באירופה עליו הם דמויי מחטים וגדלים בדורים (מספר עלים בצמח הערוכים סביב מפרק אחד) סביב לענפים. אינו מצוי בארץ.
  • ערער וירג'יניה (Juniperus virginiana) - מתייחד בכך שעליו הצעירים הם דמויי מחט ועליון הבוגרים קשקשיים, פירותיו הם אצטרובלים שצבעם כחול. משמש להפקת שמן ארזים, ממנו טופחו זנים רבים של ערערים הנפוצים בגינון כעצי ושיחי נוי. אינו מצוי בארץ.
  • ערער ארזי (Juniperus oxycedrus) - מין זה עשוי להופיע כשיח או כעץ, הוא אינו משיר את עליו בשלכת והוא דו ביתי. ניכר באמצעות החוטים הלבנים הדקיקים שעל חלקו העליון של העלה, פרי הערער הוא אצטרובל עגול שנעשה אדום עם הבשלתו. נקרא באנגלית juniper ומשמש כתבלין בצרפת. מפירותיו מופק משקה אלכוהולי הנקרא ג'ין. בארץ גדל רק בהרי מירון, על מסלע של גיר קשה וחוואר.
  • ערער גלעיני (Juniperus drupacea) - עץ מחטני המגיע לגובה 8-12 מטרים, חד ביתי ומואבק רוח. פירותיו זקוקים לשנה וחצי(!) להבשיל עד שמגיעים לצבע כחלחל שעווני. גדל בארץ רק בשטח החרמון מעל לרום של 1300 מ'.
  • ערער ברושי (Juniperus excelsa) -מין זה הוא מחטני וירוק עד. צורתו החיצונית היא בעלת מבנה של פירמידה, העלים שלו קשקשיים ומסודרים בזוגות. הערער הרם גדל בארץ רק בחרמון ומגיע לגובה של כ-30 מטר.

כל מיני הערער בישראל הם ערכי טבע מוגנים על פי חוק.‏[1]

שימושיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • רפואה: תמציות הערער משמשות ברפואה העממית לטיפול במחלות ובעיות עור.
  • רפואה עממית: לצמח נודעו סגולות רפואיות רבות עוד בזמן העתיק. בחלק מן התרבויות הקדומות ייחסו לעלי העץ סגולות על טבעיות שמסייעות להרחיק רוחות רעות והשתמשו בחלקים ממנו בטקסי כישוף שבוצעו על ידי כוהני הדת.
  • בנין ונגרות: הערער מועדף כעץ לרהיטים ולבניין, עקב עצתו החזקה ודרך גדילת הגזע- ישר יחסית.
  • נוי: מערער וירג'יניה פותחו זנים רבים מאוד של עצי ושיחי נוי.
  • קוסמטיקה: ממינים שונים של ערערים מיצרים סוגים שונים של חומרים קוסמטיים וארומטיים.
  • בישול: מהערער הארזי מפיקים את הג'ין, משקה אלכוהולי. זרעיו של הערער משמשים לתיבול (צלי בקר לדוגמה).

הערער בתנ"ך[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערער בתנ"ך מוזכר כעץ הגדל במקומות צחיחים ויבשים, שאף עץ אחר אינו יכול לגדול שם, לכן אין שורשיו מרובים ובנקל ייעקר כליל, בזאת הוא מסמל את הרשעים: "והיה כערער בערבה ולא יראה כי יבוא טוב" (ירמיה, יז, ו וע"ע מסכת אבות, ג, יז) היינו שלא יקבל שכר מצוותיו אף אם עשה. מאידך, מצינו גם שערער הוא לשון זעקה, שזועק עם ישראל בתפילה בהיותו בגלות. מכל מקום, נראה שהכוונה בתנ"ך היא לעץ הגדל במקומות צחיחים שלא יוכל לשרוד. יש המזהים כל מקום בתנ"ך שבו כתוב "ארז" כביטוי לעצים מחטניים, הגדלים במקומות הרריים ומשמשים כחומר גלם לעץ, וממילא כוללים כנראה גם את הערער.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

האנציקלופדיה של החי והצומח בארץ ישראל, מאמר על הצומח בחרמון.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]