ערפילית הטבעת
| ערפילית הטבעת | |
|---|---|
 |
|
| נתוני תצפית | |
| קבוצת כוכבים: | נבל |
| שמות נוספים: | M57, NGC-6720 |
| תאריך גילוי: | ינואר 1779 |
| סוג: | ערפילית פלנטרית |
| בהירות: | 8.8 |
| עלייה ישרה: | 18h 53m 35.079s |
| נטייה: | 45.03″ 01′ 33°+ |
| מאפיינים פיזיים | |
| בהירות מוחלטת: | 0.2- |
| מרחק בשנות אור: | 2,300 |
| קוטר בשנות אור: | 2.6 |
ערפילית הטבעת היא ערפילית פלנטרית הידועה גם בסימון M57 (לפי קטלוג מסיה) ונחשבת לדוגמה קלאסית של ערפילית פלנטרית. היא ממוקמת במרחק של 2,300 שנות אור ממערכת השמש, בקבוצת הכוכבים נבל. הערפילית, אשר ייחודית ביופיה ובסימטריות שלה, מוארת על ידי כוכב מרכזי מסוג ננס לבן.
[עריכה] היסטוריה
הערפילית התגלתה על ידי אנטואן דרקר בינואר 1779 ומאוחר יותר באותו חודש, באופן עצמאי, גם על ידי שארל מסיה, במהלך חיפושיו אחר שביטים. הוא הכניסה לרשימתו כאובייקט מס' 57 ושיער כי היא מורכבת ממספר כוכבים פחות בהירים אשר הוא לא יכול לראות בטלסקופ שברשותו.
בשנת 1800, פרידריך וון האן גילה כוכב מרכזי עמום במרכז הערפילית. ב-1864, ויליאם האגינס בחן את הספקטרום של מספר ערפיליות וגילה שלחלק מעצמים אלה, כולל M57, ספקטרום בעל קווי פליטה חזקים, אשר מאפיין גז בטמפרטורה גבוהה. האגינס הסיק מכך שערפיליות אלה לא מורכבות מכוכבים, כפי ששיערו קודם.
[עריכה] מבנה ומאפיינים
לערפילית צורה של אליפסואיד והיא מתרחבת בשיעור של כשניית קשת למאה שנה, קצב שמתאים למהירות של 20-30 ק"מ לשנייה, ואשר הוערך על פי תמונות שצולמו במרווחים של 50 שנה. בהתבסס על נתון זה, גילה המשוער של הערפילית הוא כ-1610 (±240) שנה. מסתה כ-1.2 מסות שמש והיא מוארת על ידי ננס לבן שנמצא במרכזה. לחלקים הפנימיים של הערפילית גוון ירוק אשר נובע מקווי פליטה של חמצן בעל יינון כפול, ב-495.7 ו-500.7 ננומטר. קווים 'אסורים' אלה נצפים רק בתנאים של צפיפות נמוכה מאוד, מספר אטומים לסמ"ק בלבד. בחלקים החיצוניים של הטבעת, הגון האדמדם הוא תוצאה של מימן וחנקן מיוננים, כאשר גם החנקן מציג קווי פליטה אסורים, ב-654.8 ו-658.3 ננומטר.
[עריכה] הכוכב המרכזי
במהלך 2,000 השנים האחרונות, הכוכב במרכז הערפילית עזב את ענף הענקים בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל, לאחר שמיצה את מלאי המימן שלו. משמעות הדבר היא שהוא לא מייצר יותר אנרגיה בתהליך של היתוך גרעיני ומתקרב כעת לשלב האחרון בחייו, בו הוא מתחיל להתקרר בהדרגה כננס לבן. הכוכב מורכב בשלב זה בעיקר מפחמן וחמצן, עם מעטפת חיצונית דקה של יסודות קלים יותר. הוא בעל מסה של כ-0.6 מסות שמש, טמפרטורת פני שטח של כ-125,000 מעלות קלווין ובהירות של פי 200 מהשמש.
