ערפילית שק הפחם
| ערפילית שק הפחם | |
|---|---|
 |
|
| ערפילית שק הפחם משמאל לצלב הדרומי | |
| נתוני תצפית | |
| קבוצת כוכבים: | הצלב הדרומי |
| תאריך גילוי: | פרה-היסטוריה |
| סוג: | ערפילית בליעה |
| בהירות: | - |
| עלייה ישרה: | 12h 31m 19.0s |
| נטייה: | "36.0 44′ −63° |
| מאפיינים פיזיים | |
| מרחק בשנות אור: | 600 |
| קוטר בשנות אור: | 30-35 |
ערפילית שק הפחם (נקראת לפעמים רק שק הפחם) היא ערפילית הבליעה הבולטת ביותר בשמים וניתנת לזיהוי בקלות גם בעין בלתי מזוינת בקבוצת הכוכבים הצלב הדרומי. מרחקה מכדור הארץ כ-600 שנות אור וקוטרה בין 30 ל-35 שנות אור. היא מכסה תחום של 5°×7° מהשמיים ונראית כצללית חשוכה על הרקע הבהיר של שביל החלב בסמוך לכוכבי הצלב הדרומי, כאשר קצותיה מגיעים גם לתוך קבוצות הכוכבים קנטאור וזבוב. למעשה הערפילית אינה חשוכה לחלוטין ובהירותה מגיעה לכ-10% מהבהירות של שביל החלב המקיף אותה. בהירות זו נובעת מהחזרה של אור הכוכבים המוסתרים על ידה.
[עריכה] היסטוריה
הערפילית הייתה ידועה לתושבי החלק הדרומי של כדור הארץ כבר בתקופות פרה-היסטוריות ובתרבות האבוריג'ינית באוסטרליה היא היוותה את הראש של "האמו בשמים" – קבוצת כוכבים אבוריג'ינית. לאירופאים היא התגלתה רק בשנת 1499 על ידי מגלה הארצות ויסנטה יאנס פינסון. בתחילה היא זכתה לכינוי קאנופוס השחור וכן הענן המגלני האפל (כניגוד לענני מגלן).
הערפילית ממלאת תפקיד מרכזי בספרם של לארי ניבן וג'רי פורנל "הקיסם בעינו של אלוהים".
