ער אציל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
Information-silk.svgער אציל
Laurus nobilis - Köhler–s Medizinal-Pflanzen-086.jpg
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים קדומים
סדרה: עראים
משפחה: עריים
סוג: ער
מין: ער אציל
שם מדעי
Wikispecies-logo.svg Laurus nobilis
ער אציל בסרדיניה
תפרחת בצילום תקריב

עָ‏ר אציל (שם מדעי: Laurus nobilis) הוא צמח ירוק עד רב שנתי הגדל כעץ או כשיח. מקור השם ער הוא בתלמוד. עליו המיובשים משמשים כתבלין ונקראים עלי דפנה. מקור השם הוא מיוונית. זר עלי דפנה מסמל מן העת העתיקה ועד היום ניצחון ותהילה. משנת 2000 מחולק פרס בינלאומי לספורטאים מצטיינים - Laureus World Sports Awards.

תפוצה ותיאור[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוצאו של הער האציל ים-תיכוני, אך מגדלים אותו בארצות רבות כצמח תבלין ונוי. הוא גדל בצפון הארץ כעץ בר בחורשים לחים, וכשיח בגבול הדרומי של תפוצתו. בארץ מגיע גובהו לשישה מטרים, באירופה הוא מסוגל להגיע לגבהים של מעל 12 מטרים.

הער הוא צמח דו-ביתי, העלים באורך של 6 עד 12 סנטימטרים, ברוחב של 2 עד 4 סנטימטרים, מסודרים באופן מסורג על הגבעול. התפרחת מופיעה בחודשים מרץ עד יוני, צומחת בקצות הענפים או בחיק העלים, הפרחים חד-מיניים (הפרח הזכרי והפרח הנקבי צומחים על צמחים נפרדים), צהבהבים, בקוטר של כסנטימטר אחד, בעלי ארבעה עלי עטיף, נישאים על עוקצים ומלווים בחפים. הפרי הוא בית גלעין בצורת זית קטן בגודל של עד כ-17 מילימטרים ובו גלעין אחד. בהתחלה צבעו ירוק, אך עם ההבשלה צבעו משתנה לשחור מבריק. העלים בצבע ירוק כהה, מבריקים, נוקשים, שבירים, ומדיפים ריח חזק.

הער האציל רגיש לקרה (לטמפרטורות מתחת למינוס 7 מעלות צלזיוס), לרוחות קרות, ולקרינת שמש חזקה, וגדל טוב יותר בצֵל חלקי. ניתן להרבייה באמצעות זרעים או ייחורים.

כאשר מגדלים אותו למטרות נוי ניתן לעצבו לצורות שונות.

מקור השם והיסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתלמוד מוזכר הצמח כ"טרפא דערא" בארמית, שפירושו עלי ער. העלים נזכרים במסכת גיטין כתרופה לתולעי מעיים. מקור השם הלטיני "לאורוס" (Laurus) אינו ידוע. מקור השם (עלי) דפנה בדמות דפנה (δάφνη) מן המיתולוגיה היוונית. דפנה הייתה נימפה והאל אפולו התאהב בה ורדף אחריה, כיוון שהיא לא חשקה בו היא ביקשה מאביה, אל הנהר פיניוס, שיהפכה לעץ הער. כזכר לאהבתו הנכזבת ענד אפולו לראשו זר מענפי הער. עלי הדפנה נקראים בכמה שפות דרום-אירופאיות בשם זה - טורקית, רומנית, בולגרית ואלבנית.

ביוון העתיקה שזרו זרים מענפי העץ, והניחו אותם על ראשי גיבורים, משוררים, מצביאים וכו'. ברומא העתיקה החלו לענוד לראש המצביא המנצח זר מענפי הער. מאוחר יותר נהגו הקיסרים לענוד על ראשם זר מסוג זה וכן הוענק הזר ללוחמים שזכו בניצחון במשחקים. הער מוזכר גם בתלמוד הבבלי. בימי הביניים שימשו עלי הדפנה כתרופה נגד דבר. בנוסף האמינו שעלי הדפנה שומרים על האדם מפני כשפים ושריפות.

הרכב כימי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפרי מכיל כ-30 אחוז שומן ואחוז אחד של שמנים אתריים (טרפן, אלכוהול וקטון). שמן העץ מופק על ידי כבישת הפרי ובישול התמצית. התוצאה היא מעין משחה מכילת כלורופיל, בעלת צבע ירוק המכילה 95 אחוזים של שומן ו-5 אחוזים של שמן אתרי. נקודת ההמסה של השמן היא 36 מעלות צלזיוס.

העלים מכילים 1.3 אחוז שמן אתרי, מתוכו 45 אחוזים הם צינאול, 12 אחוז טרפנים וכן מרכיבים נוספים.

שימושים[עריכת קוד מקור | עריכה]

עלי הער ופירותיו משמשים להפקת שמן אתרי, הידוע כבעל תכונות ממריצות ונרקוטיות, ומקובל בשימוש וטרינרי.

ברפואה העממית, שמן הער האציל משמש גם לריפוי כאבים ראומטיים, כאבי פרקים, ולריפוי מחלות עצבים. ברפואה המשלימה מיוחסות לעלי הדפנה תכונות חיוביות רבות: טיפול בכאבי אזניים, הרחקת טפילי מעיים, ועוד.

בשל הריח העז של השמן, הוא משמש בתעשיית התמרוקים לטיהור אוויר ולבישום סבון. עלי הדפנה משמשים לתיבול מאכלי בשר, דגים, מרקים ירקות וחמוצים ולרוב לא נאכלים. העלים משמשים לתיבול חומץ וגם לעטיפת תאנים בתהליך ייבושן. יש המשתמשים בפירות הריחניים לתיבול ירקות כבושים. במטבח הצרפתי משמשים עלי דפנה קצוצים כרכיב בתערובת התבלינים הרב דה פרובאנס.

במטבח המסורתי משמשים עלי הדפנה המיובשים להרחקת חרקים מהקמח.

רצוי להוציא את עלי הדפנה מתבשיל לפני האכילה, מכיוון שהם עלולים לגרום לחתכים בפה.

שימושים סמליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]