עשיית עושר ולא במשפט
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
לפני ההגדרה המשפטית, עשיית עושר ולא במשפט, משמעותה שצד אחד מתעשר על חשבון הצד האחר, כשהדבר לא מגיע לו. הדוגמה הקלאסית היא טעות בחישוב, אשר בעקבותיה יש צד אחד אשר מתעשר, אבל יש גם צד אחר שגם מפסיד. המשפט העברי וגם המשפט הישראלי מורים שאין זה מוסרי ואין זה חוקי לנצל טעות שכזו, ולהתעשר כך על חשבון אחרים.
עשיית עושר, או עשיית עושר ולא במשפט, הוא שם כללי למספר עילות תביעה משפטיות שלא נופלות במסגרת דיני החוזים, דיני הנזיקין או מערכת דינים אחרת.
עשיית עושר הוא ענף משפטי, שעומד בין דיני החיובים לבין דיני הקניין. דיני עשיית עושר בישראל מעוגנים בחוק עשיית עושר ולא במשפט התשל"ט-1979.
החוק הוא דוגמה לחקיקה ראשית במסגרת החוק הישראלי המבוססת על עקרונות המשפט העברי. מקור שם החוק הוא מהתנ"ך, מירמיהו, י"ז, י"א:
| "קורא דגר ולא ילד - עושה עושר ולא במשפט." | ||
החוק מחייב את מי שהתעשר שלא כדין, על חשבון מישהו אחר, להשיב את ההתעשרות לבעליה. עילה זו דורשת מספר דרישות יסוד:
- התעשרות: מדובר על גידול בכמות נכסיו של הנתבע, כולל אפשרות עתידית להתעשרות.
- שלא כדין: זה יכול להיות בניגוד לחוק, לתקנות, לפסיקה וכדומה.
- על חשבון המזכה: אם יש מצב של "זה נהנה וזה לא חסר", כלומר שאדם אחד הרוויח ואחר לא הפסיד, אזי אין להשיב את ההתעשרות.
החוק מאפשר גם לאדם הפועל להצלת גופו או רכושו של חברו לדרוש החזר הוצאות פעולתו. פרופ' דניאל פרידמן, בספרו העוסק בנושא זה, כותב (בין היתר) שהחזר ההוצאות צריך לכלול גם שכר ראוי למציל, במטרה לתמרץ הצלה.
במסגרת החוק יש סעיפים שמטרתם לאזן בין העקרון המנחה לחריגים ולפיכך בתי המשפט בישראל נדרשים באופן תדיר לפרשנות החוק לאור טענות של צדדים בהליכים משפטיים לשימוש עקרון החוק או להפרתו על ידי הצד הנתבע.
בחוק נעשו שימושים רבים בענפי משפט שונים כגון דיני קניין רוחני, השבת רווח כתוצאה מהפרת חובת אמון במסגרת דיני התאגידים או מערכות דינים אחרות שכוללות נאמנות, השבת התקבולים במקרה של הפרת חוזה במסגרת דיני החוזים, השבת תשלומי מסים ששולמו יתר על המידה ועוד.
השימושים הרבים גרמו לשופטים להתייחס לעילה זו כאל "הנשר הפורש את כנפיו", כלומר עילה רחבה שמכילה עילות משנה בענפי המשפט השונים. הרחבה זו זכתה לביקורת במאמר מאת פרופ' יצחק אנגלרד בשם "כנפי הנשר הדורסני", שבו טען שהעילה התרחבה יתר על המידה. במאמר נכתב:
| "לפי תפיסתי, חוק עשיית עושר ולא במשפט הוא בעל תחולה משנית (סובסידיארית), ובניגוד לדעה המקובלת כיום, אין לראות בו מקור של דוקטרינות כלליות החלות בכל מקום, כל עוד אין הוראה מפורשת נוגדת." | ||
במסגרת הצעת חוק דיני ממונות מתוכננים שינויים בדיני עשיית עושר. בין השינויים מכניסים את השכר הראוי למי ששומר על חייו, שלמות גופו, בריאותו, כבודו או רכושו של האחר, מבלי שהיה חייב כלפיו בחוזה.
[עריכה] לקריאה נוספת
- דניאל פרידמן, עשיית עושר ולא במשפט, "אבירם" הוצאה לאור, 1998.
- יצחק אנגלרד, כנפי הנשר הדורסני: דיני עשיית עושר ולא במשפט, ספר זיכרון לגד טדסקי (ירושלים, התשנ"ו-1995).
