עשר מכות מצרים

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מכת דם - ציורו של ג'יימס טיסו (בסביבות 1902-1896)

עשר מכות מצרים או עשר המכות הוא סיפור מקראי אודות עשרה פגעים על-טבעיים שניחתו על העם המצרי. המכות באו בשל סירובו של פרעה להיענות לדרישתו של אלוהים על ידי שליחו משה לשחרר את בני ישראל. רק האחרונה שבהן, מכת בכורות, הובילה לשחרורם של בני ישראל וליציאת מצרים.

סיפור עשר המכות מופיע במקרא בספר שמות בפרשות וארא ובֹּא. קיימים כינויים מקובלים לכל מכה ומכה, שמקורם בהגדה של פסח, טקסט שנקרא באופן מסורתי על ידי יהודים בליל הסדר. בהגדה מופיעה רשימה של עשר המכות: דם, צפרדע, כינים, ערוב, דֶּבֶר, שחין, ברד, ארבה, חושך ומכת בכורות. בהגדה מופיע גם סימן לזכירת עשר המכות על ידי ראשי התיבות שלהם: דצ"ך עד"ש באח"ב.

הסיפור המקראי[עריכת קוד מקור | עריכה]

בעקבות הרעב שהיה בארץ כנען, היגרו בני ישראל מארץ כנען לארץ מצרים, והתיישבו באזור ארץ גושן. כאשר מולך שליט חדש במצרים, הוא רואה בהם איום מדיני פוטנציאלי, ומחליט כצעד מונע לשעבד אותם בעבודת פרך. בנוסף הוא קובע שכל בן זכר שייוולד לבני ישראל – ייהרג. כאשר מלך מצרים מת, בני ישראל מנצלים את ההפוגה על מנת לזעוק אל אלוהים. אלוהים שומע לתפילתם, זוכר את בריתו עם האבות, ומחליט להוציא את בני ישראל ממצרים.

אלוהים פונה אל משה, ושולח אותו לפנות אל פרעה מלך מצרים בדרישה לשחרר את בני ישראל.‏[1] עם זאת, אלוהים מודיע מראש למשה שהוא יקשיח את ליבו של פרעה, ופרעה יסכים לדרישה רק לאחר שמצרים תספוג מאיתו מכות רבות.‏[2] מטרת המכות היא להראות לכל את שליטתו המוחלטת של אלוהים בעולם.‏[3]

משה, יחד עם אהרון אחיו, פונה אל פרעה בשם אלוהים בדרישה מינימלית לאפשר לבני ישראל לצאת למדבר לכמה ימים על מנת להקריב שם קורבנות לאלוהים.‏[4] כאשר פרעה מסרב לדרישה, אלוהים מנחה את משה ואהרון להביא מכה אחר מכה על מצרים, ואילו פרעה ממשיך לעמוד בסירובו פעם אחר פעם:

  1. מכת דם – המים ביאור נהפכים לדם. הדגים שביאור מתים, והסירחון עולה. המצרים נאלצים לכרות בארות כדי לשתות מים.
  2. מכת צפרדע – המוני צפרדעים (לפי חלק מהפרשנים הכוונה לתנינים[5]) מתפשטים בכל ארץ מצרים, וחודרים לבתים. לבסוף הצפרדעים מתים והסירחון העולה מהפגרים ממלא את הארץ.
  3. מכת כינים – האדמה הופכת לכינים שפוגעים במצרים ובבהמותיהם.
  4. מכת ערוב – "ערוב כבד" ממלא את בתי המצרים ואת אדמתם. על פי הפרשנות המסורתית הערוב הוא תערובת של חיות טורפות, אך פרשנים מודרניים יותר פירשו שהכוונה לחרקים ומכרסמים.
  5. מכת דֶּבֶרמגפת דֶּבֶר מכלה את כל בהמותיהם של המצרים. מחלה זו ככל הנראה אינה המחלה הנקראת היום דבר, היות שהמחלה המודרנית פוגעת בעיקר בבני אדם ולא בבהמות.
  6. מכת שחיןמחלת אבעבועות תוקפת את המצרים ואת בהמותיהם.
  7. מכת ברדברד כבד ניתך בארץ מצרים, שובר את העצים, פוגע בגידולים החקלאיים, והורג את האנשים והבהמות ששהו מחוץ לבתים. בתוך הברד התלקחה אש, ואל הברד נלוו גם קולות מפחידים.
  8. מכת ארבהארבה כבד מגיע לארץ מצרים ואוכל את כל הגידולים שעוד נותרו אחרי הברד.
  9. מכת חושך – במשך שלושה ימים שוררת אפילה מוחלטת במצרים.
  10. מכת בכורות – בחצות הלילה בט"ו בניסן מת הבן הבכור של כל משפחה במצרים וכל בכור בבהמה.

מכת בכורות מעוררת פאניקה במצרים, ופרעה נעתר לדרישת משה לאפשר לבני ישראל לצאת ולהקריב קורבנות במדבר. בהמשך, כשבני ישראל אינם חוזרים למצרים מתרחש סיפור קריעת ים סוף שמסיים את מסכת הפגעים שהביא אלוהים על המצרים.

אזכור נוסף בתנ"ך לחלק ממכות מצרים נמצא בספר תהילים, פרק ע"ח, פסוקים מ"ד-נ"א: דם, ערוב וצפרדע, ארבה, ברד, דבר בבהמה ומכת בכורות באדם. בספר תהילים, פרק ק"ה, פסוקים כ"ח-ל"ו מוזכרות: חושך, דם, צפרדע, ערוב וכינים, ברד, ארבה ומכת בכורות באדם. שמואל לוינשטם ראה בכך תיעוד של מסורת שונה לגבי יציאת מצרים‏[6].

סדר המכות[עריכת קוד מקור | עריכה]

רש"י בפירושו על המקרא, מביא את דברי המדרש, כי סדר המכות הוא כסדרן של לוחמים היוצאים למלחמה - למשל: ראשית המלחמה היא בסתימת מעיינות האויב - מכת דם. לאחר מכן היו המלכים מרעישים מחוץ לעיר כדי להביא מורך בליבות האויבים - מכת צפרדע, שהרי הצפרדעים מרבים לקרקר ולהרעיש - וכן הלאה.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ספר שמות, פרק ג'
  2. ^ ספר שמות, פרק ג', פסוק כ'; פרק ד, פסוק כ; פרק ז, פסוקים ג-ד
  3. ^ ספר שמות, פרק ז', פסוק ה'; פרק ט, פסוקים יד-טז; פרק י, פסוק ב
  4. ^ ספר שמות, פרק ה', פסוקים א-ג
  5. ^ פירוש רס"ג לתהלים עח, מה; פירוש האבן עזרא לשמות כז, ז
  6. ^ שמואל א לוינשטם, מסורת יציאת מצרים בהשתלשלותה, עמ' 30-36


עשר מכות מצרים

דםצפרדעכיניםערובדברשחיןברדארבהחושךבכורות