עשתרת

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
מטבע עתיק מצידון ובו עשתרת נוסעת בקרון שמגגו בולטים ענפים.

עַשְׁתְּרוֹת (מכונה גם מַלְכַּת הַשָּׁמַיִם) היא אלת היופי, המלחמה, הפריון והתשוקה ומגינת הבית, אלילת הצידונים, בתם של אל ואשרה, רעייתו של בעל ואמו של עשתר.

מזוהה עם עישתר הבבלית, אִסְתְּהַר הפרסית, אפרודיטה היוונית וונוס הרומית. סמליה: כוכב נוגה ויונים, ופסלה היה אישה שנחשים מטפסים על רגליה. בשמים יוצגה בקבוצת הכוכבים שכיום קרויה בתולה.

במיתולוגיה האוגריתית בעלילות בעל וענת היא מוצגת כמי שמנסה לעצור את בעל מלעשות מעשים פזיזים בחמתו. פעם היא אוחזת בו ביחד עם ענת בידיו לבל יהרוג את שליחיו החצופים של האל ים ובפעם שנייה היא נוזפת בו על שהרג את ים שלא לפי חוקי המלחמה.

וולדות הצאן נקראו "עשתורות הצאן", כיוון שיחסו לה את פיריון הצאן. וכנגד תפיסה זו מייחס המקרא (דברים ז' י"ג), את הולדתם לה' אלוהי ישראל‏[1]. אך טבעי שבפולחנה יהיה בישול גדי בחלב אימו, שמעורר ריח נעים ונחשב למאכל תאוה, כהודיה לה על פיריון הצאן.[דרוש מקור]

עוד בפולחנה היה טקס של האכלת יונים, וגם קיום יחסי מין פולחניים, בין כהנות עשתרת למאמיניה. במקרא מוזכרת בעבודתה עשיית כוונים הַבָּנִים מְלַקְּטִים עֵצִים וְהָאָבוֹת מְבַעֲרִים אֶת הָאֵשׁ וְהַנָּשִׁים לָשׁוֹת בָּצֵק לַעֲשׂוֹת כַּוָּנִים לִמְלֶכֶת הַשָּׁמַיִם וְהַסֵּךְ נְסָכִים לֵאלֹהִים אֲחֵרִים לְמַעַן הַכְעִסֵנִי(ירמיה ז' י"ח), שהם כנראה סמלי כוכב נוגה. פולחנה היה נפוץ מאוד בארץ ישראל בתקופת המקרא בקרב הכנענים והישראליים, במיוחד בקרב נשים. צלמיות רבות של עשתרת נתגלו בחפירות ארכאולוגיות באזור ארץ ישראל.

בספר שמואל מסופר על הפלשתים שלאחר ניצחונם בקרב הגלבוע, שמו את כליו של שאול המלך בבית עשתרת בעיר בית שאן.

Cquote2.svg

(ח) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיָּבֹאוּ פְלִשְׁתִּים לְפַשֵּׁט אֶת הַחֲלָלִים וַיִּמְצְאוּ אֶת שָׁאוּל וְאֶת שְׁלשֶׁת בָּנָיו נֹפְלִים בְּהַר הַגִּלְבֹּעַ: (ט) וַיִּכְרְתוּ אֶת רֹאשׁוֹ וַיַּפְשִׁיטוּ אֶת כֵּלָיו וַיְשַׁלְּחוּ בְאֶרֶץ פְּלִשְׁתִּים סָבִיב לְבַשֵּׂר בֵּית עֲצַבֵּיהֶם וְאֶת הָעָם: (י) וַיָּשִׂמוּ אֶת כֵּלָיו בֵּית עַשְׁתָּרוֹת וְאֶת גְּוִיָּתוֹ תָּקְעוּ בְּחוֹמַת בֵּית שָׁן:

Cquote3.svg
– ספר שמואל א', פרק ל"א

מקדשה המרכזי בארץ ישראל היה במגידו שבעמק יזרעאל. הייתה גם אלת העיר אשקלון בתקופה הרומית. ב-63 לספירה, הוטבעה בעיר זו מטבע ובה יונה, סמלה של עשתרת. כמה מקומות במקרא נקראו בשמה, כמו עשתורות קרניים. גם עירו של עוג מלך הבשן הייתה עשתורות.

מוטיב האישה בחלון שנמצא בעתיקות רבות, כולל ארמון השן של אחאב, מיוחס לכהנות עשתרת, שהיו יושבות בחלון מקדש האלה מאופרות במיטב מחלצותיהן, ומפתות את העוברים ושבים להיכנס לאקט של מין פולחני. על פי התיאור בספר מלכים ב' (ט', ל), כאשר איזבל אשת אחאב חשה כי כלתה אליה הרעה ובאו להורגה, על פי הלשון המקראית היא שמה בפוך עיניה, היטיבה ראשה, והשקיפה בעד החלון - להראות שהיא דבקה בפולחן הזה. על שמה נקראה העיר המקראית עשתרות או עשתרות קרניים באזור הבשן בעבר הירדן המזרחי.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • "עשתורת", באנציקלופדיה מקראית
  • הערך:עשתרת, לכסיקון מקראי, (עורכים: מנחם סוליאלי, משה ברכוז), א-ב, תל אביב: הוצאת דביר, תשכ"ה-1965, עמ' 720-719.
  • Wyatt, Nicholas. "Astarte." Pages 109-114 in Dictionary of Deities and Demons in the Bible. Edited by Karel van der Toorn, Bob Becking, and Pieter W. van der Horst. 2nd ed. Leiden: Brill, 1999. ISBN 90-04-11119-0

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ וּבֵרַךְ פְּרִי-בִטְנְךָ וּפְרִי-אַדְמָתֶךָ דְּגָנְךָ וְתִירֹשְׁךָ וְיִצְהָרֶךָ, שְׁגַר-אֲלָפֶיךָ וְעַשְׁתְּרֹת צֹאנֶךָ, עַל הָאֲדָמָה,
אלים במיתולוגיה הכנענית
אלאשרהבעלענתעשתרעשתרתמותיםשפשירח
כושרותנכל ואיבכושר וחסיסרשףשלםשחרחורוןסעראדון
גדבעל זבובכמושמולךדגון
בעל