עתליה זילבר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
עתליה זילבר
לידה 9 באוקטובר 1955
פטירה 29 בדצמבר 2022 (בגיל 67)
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מתרגמת, עורכת לשונית
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה פרס טשרניחובסקי (2004) עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

עתליה זילבר (9 באוקטובר 195529 בדצמבר 2022) הייתה מתרגמת ועורכת לשונית ישראלית, זוכת פרס טשרניחובסקי.[1]

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

זילבר גדלה בכפר מרדכי. בילדותה למדה בבית הספר הממלכתי האזורי "גדרות" ובבית הספר התיכון האזורי בגדרה, ובמשך שנתיים למדה במכללה ללימודי יהדות בבית וגן בירושלים שלאחריהן התגייסה לצה"ל והייתה מש"קית קישור בהגנה מרחבית.

זילבר סיימה תואר ראשון בחוג לתורת הספרות הכללית ובחוג לפילוסופיה באוניברסיטת תל אביב. במסגרת לימודי תעודה בעריכה באוניברסיטת בר-אילן למדה תרגום ועריכה אצל אמציה פורת.

מראשית שנות ה-80 תרגמה וערכה ספרים עבור הוצאות שונות, ומראשית שנות ה-90 ועד שנת 2000 עבדה בהוצאת עם עובד (משנת 1999 כחברת מערכת). בהוצאת עם עובד תרגמה וערכה ספרים בעיקר בסדרת "אפקים" בעריכתו של אלי שאלתיאל, ומשנת 2005 ערכה את סדרת "אפקים מדע". משנת 2010 עד שנת 2012 הייתה עורכת לשונית בהוצאת כתר.[2] בשנת 2013 החלה לתרגם כפרילנסרית ספרי עיון וספרות יפה מאנגלית ומאיטלקית.

משנת 2002 עד שנת 2010 לימדה זילבר תרגום ועריכה במכללת עלמא.

בשנת 2000 זכתה בפרס היצירה למתרגמים ובשנת 2004 בפרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת.

זילבר הייתה נשואה לעורך והמתרגם איתמר פרת וגרה שנים אחדות ביישוב כמון בגליל. עד פטירתה התגוררה ביישוב שואבה.

ספריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

תרגומים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • סטיב ג'קסון ואיין ליווינגסון, רוצח בחלל – אנדרו צ'פמן, תל אביב: עם עובד, 1992
  • איאן גיבסון, לורקה, תל אביב: עם עובד, תשנ"ג 1993
  • ג'ודית לואיס הרמן, טראומה והחלמה, תל אביב: עם עובד, תשנ"ה 1994
  • הנרי פטרוסקי, חפצים שימושיים, תל אביב: עם עובד, תשנ"ו 1995
  • שרווין נולנד, איך אנחנו מתים: הרהורים על הפרק האחרון של החיים, תל אביב: עם עובד, תשנ"ו 1996
  • ז'אן-קלוד קרייר, שפת הסתרים של הקולנוע, תל אביב: עם עובד, תשנ"ז 1996
  • קתרין הריסון, הנשיקה, תל אביב: עם עובד, 1997
  • שאול פרידלנדר, גרמניה הנאצית והיהודים: שנות הרדיפות, 1933–1939, תל אביב: עם עובד, תשנ"ח 1997
  • ברנרד לואיס, המזרח התיכון: אלפיים שנות היסטוריה מעליית הנצרות עד ימינו, תל אביב: עם עובד, תשנ"ח
  • ישעיה ברלין, תחושת המציאות: עיונים ברעיונות ובתולדותיהם, תל אביב: עם עובד, תשנ"ח 1998
  • איאן מקיואן, אהבה עיקשת, תל אביב: עם עובד, 1999
  • אדוארד סעיד, אוריינטליזם, תל אביב: עם עובד, 2000
  • פואד עג'מי, ארמון החלומות של הערבים: אודיסיאה של דור, תל אביב: עם עובד, 2000, תרגום קטעי שירה וספרות מערביתחנה עמית-כוכבי
  • סיימון מאואר, הגמד של מנדל, תל אביב: עם עובד, תשס"א 2000
  • הנרי פטרוסקי, הספרים על מדף הספרים, תל אביב: עם עובד, תשס"א 2001
  • ישעיה ברלין, שורשי הרומנטיקה, תל אביב: עם עובד, תשס"א 2001
  • חנוך פיבן, פיבן באמריקה, תל אביב: עם עובד, תשס"ב 2002, בשיתוף עם ראלף מנדל
  • קווין דייוויס, פיצוח הגנום: המרוץ לפענוח הדנ"א של האדם, תל אביב: עם עובד, תשס"ב 2002
  • איאן מקיואן, כפרה, תל אביב: עם עובד, תשס"ג 2002
  • ג'ארד דיימונד, רובים, חיידקים ופלדה: גורלותיהן של חברות אדם, תל אביב: עם עובד, תשס"ג 2002
  • רוברט קגן, על גן עדן ועל כוח: אמריקה ואירופה בסדר העולמי החדש, תל אביב: עם עובד, תשס"ג 2003
  • בריאן סייקס, שבע בנות חוה, תל אביב: עם עובד, תשס"ד 2003
  • מרק לילה, הנפש הנמהרת: אינטלקטואלים בפוליטיקה, תל אביב: עם עובד, תשס"ד 2004
  • ג'ודית ריץ' האריס, אין שניים דומים: טבע האדם והאישיות האינדיבידואלית, תל אביב: עם עובד, 2008
  • מסימו גרמליני, חלומות יפים (מאיטלקית), תל אביב: ידיעות ספרים, 2015
  • ג'ארד דיימונד, העולם עד אתמול, תל אביב: עם עובד, 2015
  • אלברטו מורביה, הקונפורמיסט (מאיטלקית), תל אביב: רחל פן וידיעות ספרים, 2017
  • אטול גוואנדה, להיות בן תמותה, תל אביב: עם עובד, 2017
  • ג'וזפה קטוצלה, אל תאמרי לי שאת פוחדת (מאיטלקית), תל אביב, ידיעות ספרים, 2017
  • רוזמרי סאליבן, בתו של סטלין, כתר, 2017
  • צ'זרה בקריה, על פשעים ועל עונשים (מאיטלקית), שלם, 2018
  • מרי רואץ', שלוק: מסע אל תוך מערכת העיכול, כתר, 2018
  • איאן סמפל, החלקיק האלוהי, ידיעות ספרים, ספרי עליית הגג, 2019
  • ערן סגל וערן אלינב, תזונה מותאמת אישית, כנרת, זמורה, דביר, 2019
  • שרה בייקוול, בבית הקפה האקזיסטנציאליסטי, עם עובד 2019[3]
  • ג'ונתן פרנזן, צומת, עם עובד, 2022[4]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ זוכי פרס טשרניחובסקי
  2. ^ מיה סלע, עכבר העיר אונליין, הוצאת כתר צירפה שלוש עורכות בכירות חדשות, באתר הארץ, 12 באפריל 2010
  3. ^ אלון שלו, ‏סקירת הספר, השילוח, גיליון 16, אוקטובר 2019
  4. ^ קרן דותן, "צומת" של ג'ונתן פראנזן: אמריקה שלנו, באתר ישראל היום, 20 באוקטובר 2022