פאבל הראשון, קיסר רוסיה
 | |||||||||
| פאבל הראשון, קיסר רוסיה | |||||||||
| לידה |
1 באוקטובר 1754 סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| נרצח |
23 במרץ 1801 (בגיל 46) סנקט פטרבורג, האימפריה הרוסית | ||||||||
| שם מלא | פאבל פטרוביץ' רומנוב | ||||||||
| מדינה | רוסיה | ||||||||
| מקום קבורה | מבצר פטרופבלובסקיה, סנקט פטרבורג | ||||||||
| בת זוג |
נטליה אלכסייבנה מריה פיודורובנה | ||||||||
| שושלת בית רומנוב | |||||||||
| |||||||||
| |||||||||
| פרסים והוקרה | |||||||||
| |||||||||
| חתימה |
  | ||||||||
  | |||||||||
פאבל הראשון, קיסר רוסיה (ברוסית: Павел I Петрович; 1 באוקטובר 1754 – 23 במרץ 1801) היה קיסר רוסיה משנת 1796 ועד רציחתו. בעידנו הוא פעל לשוויון חברתי ולהורדת כוח האצולה מה שגרם לרציחתו בידי סוכני האצולה הרוסית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
ילדותו[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאבל נולד ב-1 באוקטובר 1754 לנסיכה יקטרינה, אשת יורש העצר ולימים יקטרינה הגדולה, קיסרית רוסיה. הגרסה הרשמית טענה כי אביו היה בעלה של יקטרינה, פיוטר השלישי, קיסר רוסיה, אך ישנן סברות כי אביו האמיתי של פאבל היה מאהבה של יקטרינה, סרגיי סלטיקוב. כבר מגיל צעיר התגלו בינו לבין אמו מחלוקות ואף שנאה. פאבל מעולם לא סלח על אחריותה לרצח אביו ואף חשש שהיא תרצח אותו - הוא אף האשים אותה בפומבי שהיא ערבבה שברי זכוכית באוכל שהוגש לו.
במשך תקופה ארוכה ניקיטה פנין היה המחנך של פאבל. היחסים בין פאבל ומחנכו היו קרובים מאוד גם כאשר פאבל התבגר. בהשפעת מחנכו פאבל היה תומך של התקרבות רוסיה לפרוסיה. לאחר מות אביו בשנת 1762, מונה פאבל לדוכס הולשטיין-גוטורפ. בשנת 1773 נחתמה אמנת צארסקויה סלו, ולפיה אוחדו נחלות שלזוויג-הולשטיין תחת כריסטיאן השביעי, מלך דנמרק, ואילו פאבל מונה לרוזן אולדנבורג. בדצמבר אותה שנה מסר פאבל על פי בקשת אמו את רוזנות אולדנבורג לפרידריך אוגוסט, בישוף ליבק, שהיה אף הוא נצר לבית הולשטיין-גוטורפ.
בשנת 1773 פאבל התחתן עם וילהלמינה, נסיכת הסן-דרמשטט (קיבלה את השם נטליה אלכסייבנה כשהוטבלה לנצרות האורתודוקסית), אך הנישואין לא נמשכו זמן רב - הנסיכה מתה במהלך לידה, ובשנת 1776 פאבל התחתן בשנית - עם סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג, אשר קיבלה את השם האורתודוקסי "מריה פיודורובנה".
בשנת 1777 העניקה לו יקטרינה, אשר הייתה נחושה בדעתה להרחיק את בנה הסורר מהבירה ומהפוליטיקה - ולבסוף מכס המלכות, אחוזת פאבלובסק, מרחק של כמה קילומטרים מהבירה סנקט פטרבורג. בשנת 1783 היא הוסיפה עליה את אחוזת גטצ'ינה, שבה הותר לפאבל להחזיק חטיבת חיילים משלו, שאותם הוא אימן לפי השיטה הפרוסית הנוקשה, שהייתה חביבה עליו.
העלייה לשלטון[עריכת קוד מקור | עריכה]
ב-16 בנובמבר 1796 יקטרינה לקתה באירוע מוחי ומתה ביום שלמחרת. מעשהו הראשון של פאבל היה השמדת צוואתה, שבה, ככל הנראה, נכתב כי היא מורישה את השלטון לבנו הבכור של פאבל, אלכסנדר (לפי החוק הרוסי דאז, הקיסר היה בוחר לעצמו את היורש). לאחר מכן עשה כל דבר שאמו הייתה מתנגדת לו: הגביל את זכותם של האצילים להעביד את הצמיתים שלהם, שחרר מהכלא אסירים פוליטיים, כדוגמת אלכסנדר ראדישצ'ב וניקולאי נוביקוב, ביטל את המסע המתוכנן כנגד פרס והתנגד בתוקף להשפעה צרפתית על רוסיה.
מדיניות חוץ[עריכת קוד מקור | עריכה]
במדיניות החוץ שלו, היה פאבל הפכפך מאוד, ונע בין צרפת לבריטניה. כך, בשנת 1798 הוא הצטרף לקואליציה האנטי צרפתית השנייה ושלח את סובורוב לאיטליה ואת אושקוב לים התיכון; אבל ב-1801 הוא שינה את דעתו בן-רגע, חתם על הסכם שלום עם צרפת ופנה כנגד בריטניה, ואף תכנן פלישה ימית עם הצרפתים לבריטניה גופא ומסע צבאי להודו.
בשני המקרים נראה כי פאבל פעל בניגוד לאינטרס הלאומי של רוסיה ולפי גחמותיו הפרטיות: הוא רצה להילחם בצרפתים כדי להגן על האבירים של המסדר הסובירני הצבאי של מלטה (אשר בחרו אותו ל"מורה הגדול" שלהם), ואחר-כך פנה כנגד האנגלים מאותה סיבה עצמה - בשנת 1801 הם כבשו את האי מלטה, מעוזם של ההוספיטלרים.
הרצח[עריכת קוד מקור | עריכה]
מדיניות הפנים של פאבל, אשר כללה מתן זכויות נוספות לצמיתים, מלחמה בכל השפעה צרפתית באשר היא ורפורמה של הצבא לפי השיטה הפרוסית, שבגללה הוא פיטר יותר מ-300 קצינים בכירים, עוררו את חמתם של האצילים. ב-23 במרץ (11 במרץ לפי הלוח היוליאני) 1801 נרצח פאבל בחדר השינה שלו, בטירת מיכאילובסקי שבסנקט פטרבורג, על ידי חבורת קושרים שבראשם הרוזן בניגסן, אשר ניסו להכריח אותו לחתום על כתב-התפטרות מהכס. בנו, אלכסנדר הראשון, ירש אותו.
משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]
בשנת 1776 התחתן פאבל עם סופיה דורותיאה, נסיכת וירטמברג, בתם של פרידריך השני אויגן, דוכס וירטמברג ופרדריקה דורותיאה, מרקיזת ברנדנבורג-שוודט, ממנה נולדו לו עשרה ילדים:
- אלכסנדר הראשון, קיסר רוסיה (1777–1825)
- קונסטנטין פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (1779–1831)
- אלכסנדרה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (1783–1801)
- ילנה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (1784–1803)
- מריה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (1786–1859)
- יקטרינה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (1788–1819)
- אולגה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (1792–1795)
- אנה פבלובנה, הנסיכה הגדולה של רוסיה (1795–1865)
- ניקולאי הראשון, קיסר רוסיה (1796–1855)
- מיכאיל פאבלוביץ', הנסיך הגדול של רוסיה (1798–1849)
בנוסף לילדיו החוקיים היו לפאבל גם שני ילדים שנולדו מחוץ לנישואין: בן בשם סמיון (לימים קצין בצי הרוסי. טבע בים בעת סערה בגיל 22) ובת בשם מארפה (מתה ממחלה בגיל שנתיים).
אילן יוחסין[עריכת קוד מקור | עריכה]
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאבל הראשון, קיסר רוסיה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- פאבל הראשון, קיסר רוסיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| פאבל הראשון, קיסר רוסיה בית רומנוב נולד:1 באוקטובר 1754 מת:23 במרץ 1801 | ||
| פטר קרל אולריך | דוכסות הולשטיין-גוטורפ 1762–1773 |
סופחה לדנמרק |
| כריסטיאן התשיעי | רוזנות אולדנבורג 1762–1773 |
פרידריך אוגוסט |
| יקטרינה השנייה | האימפריה הרוסית 1796–1801 |
אלכסנדר הראשון |
- האימפריה הרוסית: פוליטיקאים
- קיסרי רוסיה
- שושלת רומנוב
- מקבלי עיטור אנדריי הקדוש
- מקבלי עיטור אלכסנדר נבסקי (האימפריה הרוסית)
- אבירי מסדר העיט השחור
- גרמנים מרוסיה
- נגידי מסדר ההוספיטלרים
- רוסים במלחמות הנפוליאוניות
- מונרכים שנרצחו
- מנהיגי רוסיה שמתו במהלך כהונתם
- אבירי מסדר העיט הלבן
- אדמירלים רוסים
- ילידי 1754
- רוסים שנפטרו ב-1801