פאוול פרנקל

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש

פאוול פרנקלפולנית: Paweł Frenkel‏; 1920 - 1943), ממפקדיו הבכירים של הארגון הצבאי היהודי.

אבן זיכרון לפאוול פרנקל ודוד אפלבאום, מפקדי הארגון הצבאי היהודי. מוצבת ברחוב Stanislawa Dubois בוורשה, בו נמצאות אבני הנצחה של "נתיב הזיכרון לשואה ולגבורת היהודים".

קורות חייו[עריכת קוד מקור | עריכה]

פרנקל נולד בשנת 1920 בוורשה שבפולין. בגיל 18 הצטרף לתנועת בית"ר והדריך בה צעירים. בהמשך גם הצטרף אל "ברית החייל". ב-1940 החלו להתגבש בוורשה תאי מחתרת חמושים בתיאום עם המחתרת הפולנית, אשר התגבשו אחר כך לכדי הארגון הצבאי היהודי. פרנקל נבחר לאחד ממפקדיו של הארגון החדש. המידור הגבוה בארגון והמספר הזעום של ניצולים שהיו חברים בארגון משאירה בערפל את השאלה מי היה מפקדו הראשי של הארגון. כפי הנראה היה פרנקל מפקד בכיר של הכוחות החמושים, אחד משלושת מפקדי הארגון הבכירים.

ב-18 באפריל 1943 הגיעה ידיעה אל מטה האצ"י כי הגרמנים עומדים לקיים אקציה סופית בגטו. פרנקל הורה להעביר את הידיעה אל מרדכי אנילביץ', מפקדו של האי"ל. במהלך מרד גטו ורשה פיקד פרנקל על מטה הארגון ששכן בבניין מספר 7 בכיכר מורנובסקה, בו התנהלו הקרבות העזים ביותר במהלך המרד.

אין עדות ממקור ראשון על נסיבות מותו של פרנקל. גרסה אחת ששוחזרה ב-1946 על ידי אדם הלפרין (שפרנקל היה חניך שלו בקן בית"ר בצפון ורשה) גורסת כי ב-29 באפריל עזבו לוחמי אצ"י את שטח הגטו באמצעות המנהרה תחת בניין 6 בכיכר. הקבוצה הגיעה ליערות מיכאלין, ושם נתקלה בגרמנים וניהלה עימם קרב יריות. הלוחמים הצליחו להגיע אל בונקר ברחוב גז'בובסקה 13 בוורשה ה"ארית". אז ניסו להוציא יהודים מהגטו החוצה. ב-5 במאי הצליחו להוציא קבוצה אחת. ב-11 במאי ניסו להוציא קבוצה נוספת ונתקלו בגרמנים ופולנים. בקרב שפרץ נהרגו הלוחמים ובהם פרנקל‏[1].

גרסה אחרת גורסת כי ב-19 ביוני חיסלו בקרב כוחות הנאצים קבוצה של 10 יהודים חמושים שהתבצרה ברחוב גז'בובסקה (בו נהרגו 4 גרמנים ו-7 מהיהודים). הקבוצה הזו הייתה קבוצה שיצאה מכיכר מוראנובסקה ובראשה עמד פרנקל. (לפי ספר של פרופ' ברנארד מארק בהוצאת המכון היהודי ההיסטורי בוורשה, 1953).

כך או כך, ניתן להסיק כי עלה בידיו של פרנקל לצאת מן הגטו עם לוחמי אצ"י נוספים, וכי נהרג בסופו של דבר במהלך קרב יריות מול כוחות הנאצים.

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במרץ 2012, 69 שנים לאחר המרד, הוצב שלט הזיכרון לזכר פרנקל, במקום בו נספה. בטקס השתתף שר החינוך גדעון סער.‏[2] ההחלטה להציב שלט זיכרון לזכרו התקבלה לאחר שראש ממשלת ישראל בנימין נתניהו ביקש זאת מראש ממשלת פולין, דונלד טוסק, במהלך מפגש ממשלות ישראל ופולין, שהתקיים בפברואר 2011.

כמו כן, נקראו על שמו כיכרות בהרצליה ובלוד ורחובות בבאר שבע ובכפר סבא. ב-2 באפריל 2013, במלאת 70 שנה למרד גטו ורשה, הוציא השירות הבולאי בול דואר המציין את לחימת אצ"י במרד, ועליו ציור דמותו של פאוול פרנקל וציון שמו.

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • משה ארנס, דגלים מעל הגטו, הוצאת ידיעות ספרים, 2009.
  • אדם הלפרין, האמת על מרד גיטו ורשה, הוצאת מחלקת ההסברה של שלטון בית"ר בארץ ישראל, 1946, עמודים 24-25.
  • חיה לזר, הארגון הצבאי יהודי במרד גיטו ורשה, הוצאת מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים, כרך ח' מספר 7, 1993 (מובאות בו גרסאות שני הספרים, עמודים 56-57).
  • אפרים ויכסלפיש, אלף לוחמי בית"ר, 1945-1939, בהוצאת מוזיאון הלוחמים והפרטיזנים, 1989, ע"ע 486-484

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]