פאולו סוזה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאולו סוזה
Paulo Sousa
מידע אישי
לידה 30 באוגוסט 1970 (בן 53)
ויזאו שבפורטוגל
שם מלא פאולו מנואל קרבאליו סוזה
גובה 1.77 מטר
עמדה קשר אחורי
מועדוני נוער
בנפיקה ליסבון
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1989–1993
1993–1994
1994–1996
1996–1997
1998–2000
2000
2000–2001
2002
בנפיקה ליסבון
ספורטינג ליסבון
יובנטוס
בורוסיה דורטמונד
אינטר מילאנו
פארמה
פנאתינאיקוס
אספניול
87 (1)
31 (2)
54 (1)
27 (1)
31 (0)
8 (0)
10 (0)
9 (0)
נבחרת לאומית כשחקן
1991–2002 נבחרת פורטוגל בכדורגל פורטוגל 51 (0)
קבוצות כמאמן
2005–2008
2008–2009
2009–2010
2010
2011–2013
2013–2014
2014–2015
2015–2017
2017–2018
2019–2020
2021
2021–2022
2023–
פורטוגל עד 16
קווינס פארק ריינג'רס
סוונסי סיטי
לסטר סיטי
וידאוטון
מכבי תל אביב
פ.צ. בזל
פיורנטינה
טיינג'ין קואנג'יאן
בורדו
נבחרת פולין
פלמנגו
סלרניטנה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

פַּאוּלוּ מַנואל קַרְבָאלְיוּ דה סוֹזָהפורטוגזית: Paulo Manuel Carvalho Sousa; נולד ב-30 באוגוסט 1970 בויזאו) הוא כדורגלן עבר פורטוגלי ששיחק כקשר אחורי, וכיום מאמן סלרניטנה מהסרייה א'.

קריירה כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

קריירת מועדונים[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 1989 החל סוזה לשחק בקבוצה הפורטוגזית בנפיקה ליסבון, איתה זכה בתואר אליפות ליגת העל הפורטוגלית בשנת 1991 ובגביע הפורטוגזי בשנת 1993, כששיחק לצידם של רוי קושטה, ז'ואו ויירה פינטו ופאולו פורטה. במהלך קיץ 1993, חתם סוזה ביריבתה העירונית של בנפיקה, ספורטינג ליסבון, ובתום העונה חתם בקבוצת יובנטוס האיטלקית.

סוזה שיחק ביובנטוס במשך שתי עונות, ובעונת 1995/1996 זכה עם הקבוצה בליגת האלופות. כמו כן, זכה סוזה עם יובנטוס באליפות הסרייה א' ב-1995 ובסגנות הליגה ב-1996, כמו גם בגביע האיטלקי ב-1995 והסופר קאפ האיטלקי באותה השנה. ב-1995, העפיל עם יובנטוס לגמר גביע אופ"א, בו הפסידה יובנטוס לפארמה.

אחרי שתי עונות ביובנטוס חתם סוזה בבורוסיה דורטמונד הגרמנית, עמה רשם זכייה שנייה ברציפות בליגת האלופות. סוזה שיחק בגרמניה במשך שתי עונות, בהן סבל מסדרה של פציעות שהביאו לדעיכה בקריירה שלו. בשנים שלאחר מכן שיחק סוזה באינטר מילאנו, פארמה, פנאתינאיקוס ובאספניול. בגיל 31 פרש ממשחק פעיל.

קריירה בינלאומית[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוזה היה חבר בסגל של נבחרת פורטוגל הצעירה אשר זכתה בגביע העולם בכדורגל עד גיל 20 בשנת 1989, ומשם המשיך לסגל נבחרת פורטוגל הבוגרת, בה רשם 51 הופעות רשמיות. בין הופעת הבכורה הבינלאומית הראשונה שלו ב-16 בינואר 1991, במשחק ידידות נגד נבחרת ספרד (תיקו 1:1), ועד למשחק האחרון בנבחרת נגד נבחרת סין (ניצחון 0:2) ב-2002, הוא ייצג את מולדתו במהלך משחקי יורו 1996, יורו 2000, והיה חלק מסגל הנבחרת במהלך מונדיאל 2002, אך לא שותף.

קריירת אימון[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוזה החל בקריירת אימון כאשר מונה למאמן הנבחרת הפורטוגזית עד גיל 16. בקיץ 2008 מונה כעוזרו של קרלוס קיירוש בנבחרת פורטוגל. ב-19 בנובמבר 2008 מונה סוזה להיות מאמנה של קווינס פארק ריינג'רס האנגלית. לאחר מספר חודשים עזב את הקבוצה והחל לאמן את סוונסי סיטי. לאחר סיום החוזה בסוונסי, עבר סוזה ללסטר סיטי. במאי 2011 עבר סוזה להונגריה ומונה כמאמנה של MOL וידי, איתה זכה פעמיים בסופר קאפ ההונגרי, פעם אחת בגביע ההונגרי והגיע לשלב הבתים של הליגה האירופית.

בעונת 2013/14 הוזמן סוזה להגריל את דרג 4 בשלב הבתים בליגת האלופות.[1]

ב-11 ביוני 2013 התמנה סוזה לתפקיד מאמן מכבי תל אביב והחליף בתפקיד את אוסקר גארסיה.[2] משחק הבכורה שלו כמאמן הקבוצה היה בניצחון החוץ מול גיור ההונגרית במסגרת השלב השני של מוקדמות ליגת האלופות. לאחר שקבוצתו הגרילה את פ.צ. בזל בסיבוב השלישי, לא הצליח להובילה לעבר שלב הבתים של המפעל, אך העפיל לשלב הבתים של הליגה האירופית, ובהמשך גם לשלב 32 האחרונות של המפעל. בתום העונה זכה עם מכבי תל אביב בתואר האליפות, הראשון שלו כמאמן.

ב-28 במאי 2014, התפטר סוזה ממכבי תל אביב וחתם לשלוש עונות בפ.צ. בזל. משחק הבכורה שלו כמאמן בזל היה בניצחון החוץ של פ.צ. בזל מול אראו.[3] עם בזל העפיל סוזה לשמינית גמר הליגת האלופות, לאחר שהקבוצה סיימה במקום השני בשלב הבתים בו התמודדה מול ריאל מדריד, ליברפול ולודוגורץ ראזגרד. בנוסף זכה באותה עונה עם בזל באליפות.

ביוני 2015 מונה סוזה למאמן קבוצת פיורנטינה האיטלקית במקום וינצ'נצו מונטלה. בנובמבר 2017 מונה למאמן טיינג'ין קואנג'יאן הסינית במקום פאביו קנבארו ופוטר כעבור שנה. במרץ 2019 מונה למאמן בורדו הצרפתית.

ב-21 בינואר 2021 מונה למאמנה של נבחרת פולין.[4]

ב-30 בדצמבר 2021 מונה למאמן קבוצת פלמנגו הברזילאית. ב-10 במאי 2022 פוטר מתפקידו.

ב-15 בפברואר 2023 מונה למאמן סלרניטנה מהסרייה א'.[5][6]

תארים[עריכת קוד מקור | עריכה]

תארים כשחקן[עריכת קוד מקור | עריכה]

בנפיקה ליסבון
יובנטוס
בורוסיה דורטמונד
נבחרת פורטוגל

תארים כמאמן[עריכת קוד מקור | עריכה]

MOL וידי
  • גביע הליגה ההונגרי: 2010/2011
  • הסופר קאפ ההונגרי: 2010/2011
מכבי תל אביב
פ.צ. בזל

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]


נבחרת פורטוגליורו 1996

1 באיה • 2 סקרטריו • 3 סנטוס • 4 דה קרוז • 5 קאוטו • 6 טברס • 7 פניירה • 8 פינטו • 9 סה פינטו • 10 קושטה • 11 קדטה • 12 קסטרו • 13 טיישיירה • 14 ברבוסה • 15 פסיינסיה • 16 קריסטובאו • 17 פורפיריו • 18 פולהא • 19 סוזה • 20 פיגו • 21 מדיירה • 22 קוריה • מאמן: אוליביירה

פורטוגלפורטוגל
נבחרת פורטוגליורו 2000

1 באיה • 2 קוסטה • 3 ג'ורג' • 4 וידיגל • 5 קאוטו • 6 סוזה • 7 פיגו • 8 פינטו • 9 סה פינטו • 10 קושטה • 11 קונסייסאו • 12 אספינהא • 13 טיישיירה • 14 שאבייר • 15 קושטיניה • 16 בטו • 17 בנטו • 18 פאולטה • 19 קאפוצ'ו • 20 סקרטריו • 21 גומש • 22 קים • מאמן: קואלהו

פורטוגלפורטוגל
נבחרת פורטוגלמונדיאל 2002

1 באיה • 2 קוסטה • 3 שאבייר • 4 קניירה • 5 קאוטו • 6 סוזה • 7 פיגו • 8 פינטו • 9 פאולטה • 10 רוי קושטה • 11 קונסייסאו • 12 ויאנה • 13 אנדרדה • 14 ברבוסה • 15 נלסון • 16 ריקרדו • 17 בנטו • 18 פרשו • 19 קפוצ'ו • 20 פטיט • 21 גומש • 22 בטו • 23 רוי ג'ורג' • מאמן: אוליביירה

פורטוגלפורטוגל
נבחרת פוליןיורו 2020

1 שצ'נסני • 2 פיונטקובסקי • 3 דוידוביץ' • 4 קנדז'ורה • 5 בדנארק • 6 קוזלובסקי • 7  • 8 לינטי • 9 לבנדובסקי • 10 קריכוביאק • 11 סבידרסקי • 12 סקורופסקי • 13 ריבוס • 14 קליך • 15 גליק • 16 מודר • 17 פלצ'טה • 18 ברשינסקי • 19 פרנקובסקי • 20 ז'לינסקי • 21 יוז'וויאק • 22 פביאנסקי • 23 קובנאצקי • 24 סבירצ'וק • 25 הליק • 26 פוכאש • מאמן: סוזה

פוליןפולין