פאולוס השישי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאולוס השישי
(26 בספטמבר 1897; איטליה - 6 באוגוסט 1978; טירת גנדולפו) (בגיל 80)
Pope Paul VI. 1967.jpg
פאולוס השישי
שם בשפת המקור Paulus VI
האפיפיור ה-262
תקופת כהונה 21 ביוני 1963 - 6 באוגוסט 1978 (15 שנים)
הקודם בתפקיד יוחנן העשרים ושלושה
הבא בתפקיד יוחנן פאולוס הראשון
סמלו של פאולוס השישי

פאולוס השישילטינית: Paulus VI; נולד בשם ג'ובאני באטיסטה אנריקו אנטוניו מאריה מונטיני, 26 בספטמבר 1897 - 6 באוגוסט 1978), כיהן כאפיפיור (וכפועל יוצא כראש מדינת הוותיקן) בין 1963 ו-1978. הוא עמד בראש הכנסייה הקתולית במרבית תקופת "מועצת הוותיקן השנייה" ושיחק תפקיד מכריע בהשתתת החלטותיה.

עד למינוי[עריכת קוד מקור | עריכה]

ג'ובאני מונטיני נולד בקונצ'זיו שבנפת ברשה באיטליה, למשפחת אצולה מקומית. ב-1916 הוא החל את לימודי הכמורה, והוסמך ב-1920. לאחר לימודים במספר אוניברסיטאות קתוליות, כישוריו הארגוניים הובילו אותו לשירות בקוריה, השירות הציבורי של הוותיקן. ב-1937 הוא מונה כמשנה לענייני מסדרים, תחת הקרדינל פאצ'לי, מזכיר המדינה של האפיפיור פיוס האחד עשר. אחרי שפאצ'לי נבחר כאפיפיור פיוס השנים עשר, נותר מונטיני בתפקידו תחת מזכיר המדינה החדש, וב-1944, לכשזה מת, נטל האפיפיור לעצמו את המושכות, כאשר מונטיני עובד ישירות תחתיו.

פעילותו בתקופה זו שנויה במחלוקת בין ההיסטוריונים. יש הטוענים, כי מונטיני היה מעורב בהסכמים בין הוותיקן למשטר הפאשיסטי באיטליה, וכי היה מעורב בעקיפין גם בהסכמים של פיוס ה-12 עם גרמניה הנאצית. היסטוריונים אחרים חולקים על ממצאים אלה, ומונטיני עצמו הכחיש את הטענות נגדו.

קיים מידע, מצד אחד, כי פעל להשגת סכומי כסף להצלת יהודי אירופה, אך מצד שני, כי ייתכן והיה מעורב בפעילות הוותיקן לאפשר לקצינים נאציים להימלט מדין לאחר המלחמה. כמו כן נטען כי היה מעורב במגעים בין ארצות הברית (ונציגיה בותיקן) לבין נסיכת הכתר האיטלקייה מאריה ג'וסה, לשם השגת הסכם שלום בין שתי המדינות, מגעים שלא התקיימו (אם כי לא ברור אם מחוסר יכולת של מונטיני או מחוסר רצון).

ב-1953 מונה מונטיני לארכיבישוף של מילאנו, אך לא מונה (לבקשתו) כחשמן ולכן, עם מותו של פיוס ה-12 ב-1958, לא יכול היה להיבחר כאפיפיור. האפיפיור החדש, יוחנן העשרים ושלושה, מינה את מונטיני למשרת חשמן.

כאפיפיור[עריכת קוד מקור | עריכה]

כבר במהלך חייו של יוחנן העשרים ושלוש, מונטיני "סומן" כיורשו העתידי. כאשר הלה נפטר ב-1963, מונה מונטיני לאפיפיור פאולוס השישי. מונטיני היה אחד התומכים העיקריים שבהקמת מועצת הוותיקן השנייה ולאחר שמונה לתפקיד, הביא לנעילת הוועידה. החלטות הוועידה והרפורמות העמוקות שהנהיגה, יצאו, לפיכך, בשמו.

למרות הרוח החדשנית הנובעת מהחלטות מועצת הוותיקן השנייה, פרסם פאולוס השישי גם אנציקליקות (אגרות אפיפיור) שמרניות ושנויות במחלוקת. אחת מהן, ב-1968, קבעה כי הכנסייה מתנגדת לשימוש באמצעי מניעה.

ציון ביקורו של פאולוס השישי בכנסיית ההשתנות בהר תבור

פאולוס השישי היה האפיפיור הראשון אשר ביקר בכל חמש היבשות ובמדינות רבות, וכונה "האפיפיור העולה לרגל". עד ליוחנן פאולוס השני, הוא נחשב לאפיפיור אשר ביקר במספר הרב ביותר של מקומות. במהלך ביקורו בישראל ב-1964, סירב הרב הראשון לציון יצחק נסים לצאת לפגשו. במהלך ביקור בפיליפינים ב-1970, ניסה צייר בוליביאני להתנקש בחייו.

חלק ממבקריו טוענים, כי פאולוס השישי היה אדם חסר החלטיות וסמכותיות, אשר לא הצליח להכפיף את המופקדים תחתיו למדיניות מוסדרת. כך, למשל, הוא לא פעל בתקיפות נגד כמרים ובישופים שמרניים אשר מרדו כנגד החלטות המודרניזציה של ועידת הוותיקן השנייה (בפרט מנהיג המגמה, מרסל לפבר, שנודה רק על ידי יוחנן פאולוס השני) מחד, או כנגד אנשי כנסייה ליברליים שפעלו בניגוד להחלטותיו השמרניות בנושא אמצעי מניעה, מאידך.

ב-1978 הוא נפטר מהתקף לב במשכן הקיץ של האפיפיור, בקסטל גנדולפו.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאולוס השישי בוויקישיתוף
הקודם:
יוחנן העשרים ושלושה
אפיפיור
(רשימה)
הבא:
יוחנן פאולוס הראשון