פאולו טוסטי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאולו טוסטי
Francesco Paolo Tosti
צילום ערוך מאת קרלו דה מארקי מהתחלת המאה ה-20
צילום ערוך מאת קרלו דה מארקי מהתחלת המאה ה-20
לידה 9 באפריל 1846
אורטונה, אברוצי, ממלכת שתי הסיציליות עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 בדצמבר 1916 (בגיל 70)
רומא, ממלכת איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות איטליה
בריטניה
מקום לימודים הקונסרבטוריון של נאפולי
סוגה קנצונטה
שפה מועדפת איטלקית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר עריכת הנתון בוויקינתונים
חברת תקליטים ריקורדי, Chappel, Enoch
פרסים והוקרה אביר מפקד במסדר הוויקטוריאני המלכותי עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

סר פרנצ'סקו פאולו טוסטי (איטלקית: Francesco Paolo Tosti;‏ 9 באפריל 1846 - 2 בדצמבר 1916) היה מלחין, זמר, מורה לפיתוח קול, שפעל בתקופת הבל אפוק, לרבות כשלושים שנה כמוזיקאי של חצר מלכי אנגליה. נודע במיוחד כמלחין של רומנסות מן הז'אנר הנקרא "רומנסות סלוניות" (romanze da salotto) ושל קנצונטות נפוליטניות. אחרי 1894 לימד כפרופסור באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

רקע משפחתי, ילדותו שנות לימודיו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוסטי נולד בשנת 1846 בעיירה אורטונה באזור אברוצי שהשתייכה בדומה לעיר נאפולי לממלכת שתי הסיציליות שבשליטת בית בורבון. הוא היה האחרון מבין תשעת ילדיהם של סוחר דגנים איטלקי בשם ג'וזפה טוסטי ושל אשתו קתרינה לבית סקיאני, והאחרון מבין חשמת הילדים ששרדו. יישוב הולדתו הנמצא במחוז קייטי על חוף האדריאטי, מנה באותן שנים כ-8000 תושבים והיה נמל ומרכז של סחר הדגנים, המקושר היטב עם ערי נמל אחרות בים האדריאטי ובים האגאי. משפחת טוסטי נהנתה ממעמד מכובד בעיירה. האם הייתה בת להורים עשירים. [1] טוסטי למד תחילה בעיירת הולדתו בבית הספר של שני האחים פאוליני. אחד מהם, גאטנו פאוליני, כנר בקפלה של כנסיית סן טומאזו המקומית, העניק לפאולו את שיעורי המוזיקה הראשונים. בהמלצתו, בגיל 11 נשלח פאולו טוסטי לעיר נאפולי ללמוד במכללה המלכותית למוזיקה שעל יד כנסיית סאן פייטרו א מאיילה (הקונסרבטוריון למוזיקה של נאפולי) .[2] הוא למד פיתוח קול, ניצוח, כינור (אצל פינטו) ובכיתה להלחנה של סבריו מרקאדנטה. מרקדאנטה התרשם מאוד מכישוריו וסידר את מינויו כמדריך. אולם טוסטי נאלץ להפסיק בשנת 1866 את לימודיו עקב מחלה, וחזר לבית הוריו, שם היה מרותק למיטה למשך כמה חודשים. על מיטת חוליו חיבר טוסטי ארבעה שירים, שהגיש לחברה הפלורנטינית לאמנות ולבית ההוצאה ריקורדי. כל הארבעה נדחו.

בצעירותו היה טוסטי חבר ב'חבורה' (cenacolo) שבה היה חבר גם המשורר גבריאלה ד'אנונציו, והוא חיבר מוזיקה לכמה משיריו המוקדמים.

קריירה מוזיקלית באיטליה ואנגליה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מרגריטה תרזה די סבויה, שעודדה את טוסטי בהתחלת הקריירה האמנותית

אחרי שהחלים ממחלתו עבר לגור באנקונה, שם חי מספר שבועות בעוני וחרפת רעב (התקיים מלחם יבש ותפוזים), עד שנסע בשנת 1870 לרומא ופגש את הפסנתרן והמלחין ג'וזפה זגמבאטי שלקח אותו תחת חסותו.

בעזרת זגמבאטי הזדמן ו לשיר בפני קהל באולם על שם דנטה, בנוכחות הנסיכה מרגריטה לבית סבויה (1926-1851), לימים מלכת איטליה ואשתו של המלך אומברטו הראשון. מרגריטה התלהבה משירתו, ואף העסיקה אותו כמורה אישי שלה לפיתוח קול. מאוחר יותר היא גם סידרה לו משרה בארכיון המוזיקה של החצר האיטלקית.

פאולו טוסטי בקריקטורה במגזין""ואניטי פייר" בשנת 1885

[3] בשנת 1875 נסע טוסטי לאנגליה והתארח בסלונים של החברה הגבוהה, שם זכה לתמיכתו של ראש העיר לונדון וכן של בן ארצו, הצ'לן גאטאנו בראגה. בשנת 1880 התמנה למורה לפיתוח קול של המשפחה המלכותית הבריטית. באנגליה שמו הלך לפניו גם כמלחין רומנסות. שירו במקצב ואלס "For Ever and Ever", שהושר ב"תיאטרון הגלוב" בלונדון על ידי ויולט קמרון, היה ללהיט ענק. בשנות ה-1880 הפך למלחין השירים הפופולרי ביותר באנגליה, והוא קיבל הזמנות מהוצאות לאור שונות תמורת מקדמות נאות. בשנת 1894 התמנה לפרופסור באקדמיה המלכותית למוזיקה בלונדון. ב-1906 קיבל גם את האזרחות הבריטית, וידידו זה מכבר, המלך אדוארד השביעי העניק לו כעבור שנתיים את התואר אביר.

בשנת 1913, כשלוש שנים אחרי מותו של המלך אדוארד השביעי, חזר סר פרנצ'סקו פאולו לארץ מולדתו. הוא נפטר ברומא, במלון "אקסלסיור" שבוויה ונטו, ב-2 בדצמבר 1916.

סר פאולו טוסטי היה נשוי משנת 1889 לזמרת החובבת ברט דה ורי (Berthe De Verrue), בת של מהנדס בלגי שאימצה את שם המשפחה האנגלי פירסון (Pierson) ושהופיעה בסלונים המוזיקליים של לונדון תחת שם הבמה "מדמואזל בלדי". הקשר הזוגי שלהם היווה מקום מרכזי בחיים המאושרים של האמן. היא נפטרה בפריז בגיל 90 בשנת 1943 ונקברה בבית הקברות פר לשז.

בין תלמידי טוסטי ניתן לציין הזמרת ונגנית הלאוטה מריה ריטה ברונדי והזמר והמלחין פרדריק נורטון.

סגנונו[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוסטי קנה את תהילתו על ידי שיריו הקלילים, האקספרסיבים, המבוססים על מנגינות טבעיות, נגישות, המביעות סנטימנטליות עדינה. כמו כן נודע בליקוט שירי עם איטלקיים מאזור הולדתו, האברוצי Canti popoliari Abruzzesi. סגנונו הפך לפופולרי מאוד בעידן הבל אפוק וכונה תכופות "מוזיקה סלונית". הרומנסות הסלוניות של טוסטי הושרו גם בסביבה של "קפה קונצרט", אופנה שיובאה מצרפת השכנה. [4]

יצירתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

הידועות שבמנגינותיו הן ה"סרנדה" (Serenata) על מילים של צ'זאראו, "גוד באי" (Goodbye ) על טקסט מאת ג'ורג' ג'יי וייט מלוויל (Whyte Melville) המבוצע לעיתים קרובות באיטלקית בשם "אדיו" על מילותיו של ריצלי והשיר הנפוליטני "מארקיארה" ("Marechiare") על מילים מאת המשורר הנפוליטני הידוע סלבטורה די ג'אקומו, "אידיאלה" (Ideale)‏ (1882), L'ultima canzone, L , Luna d'estate,Malìa,Vorrei morir,Non t'amo più. טוסטי לא כתב אופרות, אך זמרי אופרה רבים כללו את שיריו ברפרטואר שלהם והקליטו אותם. בין ההקלטות המפורסמות מהתחלת המאה ה-20 שנשארו בולטות אלו של:אלסנדרו מורסקי, הזמר הקסטרטו היחיד שהקליט אי פעם, בביצועו את השיר "Ideale", מטיאה בטיסטיני את "Ancora" נלי מלבה שרה "מטינאטה" ("Mattinata"), יוסי ביירלינג מבצע את "L'alba separa dalla luce l'ombra", אנריקו קרוזו את La Vucchiella. עם מבצעי יצירותיו נמנו גם מריו אנקונה, ג'וזפה די סטפאנו, מריו לנצה, אלפרדו קראוס, קרלו ברגונצי, לוצ'אנו פברוטי, פרנקו קורלי וחוסה קארראס.

יצירתו של טוסטי כוללת כחמש מאות שירים. משקל רב שקל בה שיתוף הפעולה של טוסטי עם משוררים כמו אנטוניו פוגאצרו, רוקו פליארה, די ג'אקומו, גבריאלה ד'אנונציו (שנולד גם הוא בחבל אברוצו) ואחרים, שסיפקו לו טקסטים מתאימים. טוסטי התיידד במיוחד עם הזמר אנריקו קרוזו, ועם המשוררים סלבטורה די ג'אקומו הנפוליטני ועם גבריאלה ד'אנונציו, די ג'אקומו שכתב את הטקסטים לשירים כמו:

  • 1885 Marechiare
  • 1892 Tutto se scorda
  • 1893 Comme va
  • 1895 Napule - ברקרולה בשני קולות
  • 1901 Serenata allegra
  • 1908 Tu duorme

בימי ההשתתפות בחוג התרבות של הצייר פרנצ'סקו פאולו מיקטי, הידוע כ"מנזר של מיקטי", מפני שהתנהל בשנות ה-1880 במנזר "סנטה מריה דל ג'זו" בפרנקאווילה אל מארה,[5] התיידד טוסטי עם המשורר ד'אנונציו. פרי שיתוף הפעולה ביניהם היו:

  • Quattro canzoni d'Amaranta
  • L'alba separa dalla luce l'ombra
  • O falce di luna calante מתוך Due piccole notturni
  • A vucchella (נכתבה ב-1892 בנאפולי, והולחנה על ידי טוסטי ב-1904)

מבחר יצירות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לכלי נשיפה[עריכת קוד מקור | עריכה]

מוזיקה קולית[עריכת קוד מקור | עריכה]

טוסטי הלחין כ-500 שירים. כלל יצירותיו פורסמו ב-14 כרכים על ידי הוצאת בית ריקורדי והמכון טוסטי

  • 1873 Ti rapireï!, לבריטון ופסנתר - הייתי חוטף אותך
  • 1874 Non m'ama piu, לבריטון ופסנתר - אינך אוהבת אותי יותר
  • 1875 La rinnovazione (dell'abbonamento al Fanfulla) ("חידוש" (המנוי לעיתון "פאנפולה")
  • 1875 Oh! Quanto Io T'Amerei!, לבריטון ופסנתר (או, כמה הייתי אוהב אותך!)
  • 1875 Signorina... Letterina Amorosa לבריטון ופסנתר (העלמה...איגרת אהבה)
  • 1876 M'amasti mai? (אהבת אותי אי-פעם?)
  • 1876 Non mi guardare!, לבריטון ופסנתר (אל תסתכלי עלי!)
  • 1876 Serenata d'un angelo, לבריטון ופסנתר (סרנדה של מלאך)
  • 1877 Chi tardi arriva - male alloggia! (מי שמאחר...)
  • 1877 Dopo!, לסופרן ופסנתר (אחר כך!)
  • 1877 Lontano dagli occhi..., לבריטון ופסנתר (רחוק מהעין...)
  • 1877 Oblio! ..., לטנור ופסנתר (שכחה) מלים:נאבורה קמפניני
  • 1877 Ride bene chi ride l'ultimo!, לטנור ופסנתר (צוחק מי שצוחק אחרון)
  • 1877 T'amo ancora! (עדיין אוהב אותך)
  • 1878 Amore! ... (אמורה!)
  • 1878-1911 Canzoni-stornelli (3) (קנצוני-סטורנלי)
    1. Vorrei morir (1878) (רוצה למות)
    2. L'ultima canzone (1905)[6] השיר האחרון
    3. Luna d'estate (1911) (ירח קיץ) לטנור ופסנתר
  • 1878 Ricordati di me ...!, לבריטון ופסנתר (תזכרי אותי)
  • 1878 T'affretta,לבריטון ופסנתר (תזדרזי!)
  • 1879 Forever and Forever,לסופרן ופסנתר (תמיד)
  • 1880 Addio, לסופרן תזמורת (להתראות)
  • 1880 Lungi (רחוק) לסופרן ופסנתר
  • 1880 Penso!, לטנור ותזמורת (אני חושב)
  • 1880 Preghiera. Alla mente confusa (תפילה. בראש מבולבל)
  • 1880 Sull'alba (עם שחר)
  • 1880 Visione, לסופרן ופסנתר) (הזיה)
  • 1881 Ave Maria, לסופרן פסנתר (אווה מריה)
  • 1881 É morto Pulcinella! ... (פולצ'ינלה מת!)
  • 1881 Nonna sorridi?... לקול ופסנתר (את מחייכת, סבתא?) מלים:פרדיננדו פונטאנה
  • 1882 Patti chiari! ... (הבנות ברורות)
  • 1882 Povera Mamma! (אמא המסכנה)
  • 1882 Romanze 3, no 1, "Ideale", לטנור ותזמורת[7] אידיאל
  • 1882 Romanze 3, no 3, "Aprile", לבריטון ותזמורת (אפריל)
  • 1884 Romanze 2, no 2, "Non t'amo più!", לטנור ותזמורת (אינני אוהב אותך יותר)
  • 1884 Ninon, לטנור ופסנתר - מלים:אלפרד דה מיסה
  • 1885 Vorrei, allor che tu pallido e muto, לטנור ותזמורת (רצית אז, שחיוור ואילם)
  • 1886-1907 Canzoni napoletane (שירים נאפוליטנים)
    1. «A vucchella, Arietta di Posillipo (1907)[8]

(פה קטן או אריה קטנה מפוזיליפו - מלים בניב נאפוליטני מאת גבריאלה ד'אנונציו)

    1. A Marechiare (1886) (מארקיארה)
  • 1886 Sogno לטנור ותזמורת (חלום)
  • 1887 Romanze 3, no 2, "Malia", לבריטון ותזמורת (מאליה)
  • 1888 Beauty's eyes, (עיני היופי) לקול וכינור -על מלים מאת פרדריק וד'רלי
  • 1888 La serenata, (סרנדה) לטנור ותזמורת (או סופרן ונבל)
  • 1889 Si tu le voulais, לסופרן ותזמורת (לו רצית)
  • 1892 Per morire, לסופרן ופסנתר - על מלים מאת מריו די פיורי
  • 1892 Pour un baiser, לסופרן ופסנתר (בעד נשיקה)
  • 1893 My dreams, לטנור ופסנתר (חלומותיי)
  • 1897 Ancora, לבריטון ותזמורת (עדיין)
  • 1897 Senza l'amore, לטנור ופסנתר (ללא אהבה*
  • 1898 Chanson de l'adieu, לטנור ותזמורת (שיר פרידה)
  • 1898 Speak! לבריטון ותזמורת (דברי!)
  • 1902 La mia canzone, לטנור ותזמורת (השיר שלי)
  • 1906 Io ti sento, לטנור ותזמורת (אני שומע אותך)
  • 1906 Voi dormite, Signora, לטנור ותזמורת (את ישנה, גברת?)
  • 1907 L'alba separa dalla luce l'ombra, לטנור ותזמורת (השחר מפריד בין אור לצל)
  • 1908 Tristezza, לבריטון ותזמורת (עצבות)
  • 1909 Chittarata abruzzese, לטנור ותזמורת (שיר גיטרה מאברוצי)
  • 1910 Il pescatore canta, לטנור ותזמורת (הדייג שר)
  • 1911 Piccoli Notturni 2, לסופרן ופסנתר (נוקטורנים קטנים)
    1. Van li effluvi de le rose הולכים נינוחות הוורדים
    2. O falce di luna calante ירח הולך ופוחת
  • 1912 First Waltz, לסופרן ופסנתר (ואלס ראשון)
  • 1912 Ninna nanna,לסופרן ופסנתר (שיר ערש)
  • 1912 Tormento, לטנור ותזמורת (ייסורים)
  • 1913 Non basta più!..., לסופרן ופסנתר (זה כבר לא מספיק)
  • Bid me goodbye, לקול ופסנתר -מלים: פרדריק וד'רלי (ותצווי לי להתראות)
  • Ed ecco il sogno, לטנור ותזמורת (והנה החלום!)
  • Entra!, לטנור ותזמורת (היכנסי!)
  • Goodbye, לסופרן ופסנתר (להתראות)
  • Io vi vorrei veder tutta baciata, לטנור ותזמורת (רוצה לראות כולך נשיקות)
  • Lasciali dir!, לטנור ותזמורת (שיגידו!)
  • Lasciami! Lascia ch'io respiri, לטנור ותזמורת (עזבי אותי! תני לנשום!)
  • L'ultimo bacio, לבריטון ותזמורת (הנשיקה האחרונה)
  • Mattinata, "Mary, tremando l'ultima stella", לטנור ותזמורת (בוקר. מרי, רוטט הכוכב האחרון)
  • Ridonami la calma, לטנור ותזמורת (תרגיעי אותי שוב)
  • Romanze da salotto (רומסות סלוניות)
  • Seconda mattinata, לטנור ותזמורת (בוקר שני)
  • Segreto, לטנור ותזמורת (הסוד)

פרסים ואותות הוקרה[עריכת קוד מקור | עריכה]

הנצחה[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • 1983 - ביישוב הולדתו, אורטונה, הוקם "המכון הלאומי הטוסטיאני", המוכר החל משנת 2010 על ידי המדינה האיטלקית כ"בעל חשיבות לאומית".
  • בעיר נארה ביפן - הוקם "מכון טוסטי"
  • 12 ביוני 1996 - נחנכה לוחית זיכרון על ביתו לשעבר בככר מנדוויל 12 בשכונת מרילבון בלונדון. (כיום "מנדוויל הוטל")

לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]

  • ,Francesco Sanvitale - Francesco Paolo Tosti:the song of a life, Ashgate, Aldershot, Hampshire,1988,

ISBN 0 7546 3927 4

    • Francesco Sanvitale, Andreina Manzo Il canto di una vita: Francesco Paolo Tosti

EDT Torino 2000 ("פרנצ'סקו פאולו טוסטי - שיר חייו)

  • Gianni Borgna - Storia della canzone italiana ,Arnoldo Mondadori, Milano 2000,

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]