פאולינה הקדושה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאולינה הקדושה
Santa Paulina 1.jpg
פסלה של פאולינה הקדושה מלבו המתייסר של ישו בעיר נובו טרנטו, סנטה קטרינה, ברזיל
תאריך לידה 16 בדצמבר 1865 בויגולו ואטארו, איטליה
תאריך פטירה 9 ביולי 1942 באיפירנגה, סאו פאולו, ברזיל (בגיל 76)
קדושה עבור הכנסייה הקתולית
ביאטיפיקציה 18 באוקטובר 1991, פלוריאנופוליס, סנטה קטרינה, ברזיל על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני
קנוניזציה 19 במאי 2002, רומא על ידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני
חג 9 ביולי

פאולינה הקדושה מלבו המתייסר של ישופורטוגזית: Santa Paulina do Coração Agonizante de Jesus‏; 16 בדצמבר 1865 - 9 ביולי 1942) היא קדושה ברזילאית-איטלקית.

פאולינה הקדושה נולדה בשנת 1865 בשם אמאבילה לוצ'יה ויסינטיינר (Amábile Lúcia Visintainer) בעיר ויגולו ואטארו (Vigolo Vattaro) שבפרובינציית טרנטו, איטליה. בגיל 8 נשלחה אמאבילה לעבוד במטוויית משי על מנת לסייע בפרנסת משפחתה הענייה. בשנת 1875, בהיותה כבת 9, היגרה משפחתה של אמאבילה מאיטליה, יחד עם כ- 20% מבני העיר, למדינת סנטה קטרינה שבברזיל, והתיישבו, יחד עם מהגרים נוספים בני הנפה, בעיר ויגולו (Vigolo) (כיום נובה טרנטו).

בשנת 1887 נפטרה אמה בשעת לידה ואמאבילה טיפלה במשפחתה עד שנשא אביה אישה חדשה, מה שמנע ממנה לנדור את נדריה ולהפוך לנזירה. מגיל צעיר סייעה בכנסייה בעירה והייתה מעורבת בחיי הקהילה. אמאבילה, וחברתה וירג'יניה רוסה ניקולודי (Nicolodi), טיפלו בלוצ'יה אנג'לה ויויאני (Lúcia Angela Viviani), אישה חולת סרטן שהייתה בשלביה הסופניים של המחלה. מעבודתן זו נולדה מאוחר יותר "קהילת האחיות הקטנות של לידת הבתולין" (Congregação das Irmãzinhas da Imaculada Conceição). אמאבילה, יחד עם ניקולודי ועם תרזה אנה מאולה (Maule) נדרו את נדריהן הדתיים בדצמבר 1890. אמאבילה לקחה לעצמה את השם "האחות פאולינה מלבו המתייסר של ישו".

בשנת 1903 נבחרה פאולינה לראשות קהילת האחיות הקטנות של לידת הבתולין לכל חייה. באותה השנה התבקשה הקהילה בידי מיסיונרים לעזוב את נובו טרנטו ולעבור לעיר סאו פאולו. בסאו פאולו פעלה הקהילה בשכונת איפירנגה וטיפלה ביתומים, בני עבדים, שננטשו למוות משום שלא עלה עוד בכוחם לעבוד.

בשנת 1909 גדלה קהילת האחיות במהירות במדינות סנטה קטרינה וסאו פאולו. האחיות לקחו על עצמן את משימת הפצת הנצרות בחינוך, את הוראת עיקרי הדת ואת הטיפול בקשישים, חולים וביתומים. באותה השנה הודחה פאולינה ממשרתה בראשות הקהילה בידי הארכיהגמון כתוצאה מסכסוכים בקרב חברות הקהילה, ונשלחה לעיר ברגנסה פאוליסטה (Bragança Paulista) שבמדינת סאו פאולו על מנת לסעוד קשישים וחולים. פאולינה נשאה את ההשפלה בכבוד ולא מחתה על העוול שנגרם לה.

בשנת 1918 נקראה חזרה לקהילה, עברה לנהל חיי פרישות, והקדישה את חייה לתפילה ומדיטציה. בשנת 1933 קיבלה הקהילה את אות החסד מהאפיפיור פיוס האחד עשר, ופאולינה הוכרה על ידיו כ"אם המייסדות הנכבדה". בשנת 1938 ניכר היה בה מצבה הבריאותי הרעוע כתוצאה ממחלת הסוכרת. ראייתה הידרדרה וחתך באצבעה הוביל לכריתתה, ומאוחר יותר, בעקבות נמק, לכריתת ידה הימנית. לאחר הניתוח התעוורה פאולינה ואת חודשי חייה האחרונים העבירה אסורה למיטת חוליה. כתוצאה מבריאותה הרופפת, ומשילוב של סוכרת וסרטן ריאות, נפטרה פאולינה, בגיל 77, ב-9 ביולי 1942. מילותיה האחרונות היו "רצון האל יתממש".

פאולינה עברה בירוך ב-18 באוקטובר 1991 בפלוריאנופוליס, סנטה קטרינה, ברזיל בידי האפיפיור יוחנן פאולוס השני, וב-19 במאי 2002 קודשה על ידו ברומא. בכך הייתה פאולינה לקדושה הראשונה של ברזיל. פאולינה הקדושה היא גם הקדושה היחידה, ככל הידוע, אשר סבלה ממחלת הסוכרת. משום כך קיימת מגמה מקרב קתולים חולי סוכרת להכיר בה כפטרוניתם.

בשנת 1994 מנתה קהילת האחיות 1,892 אחיות, 130 מתלמדות וכ-300 נערות שהמתינו להיכנס בשערי הקהילה בכל רחבי ברזיל. לקהילה גם מוסדות בארגנטינה, צ'ילה, ניקרגואה, צ'אד, זמביה, מוזמביק ואיטליה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]