פולינה ז'מצ'וז'ינה

פולינה ז'מצ'וז'ינה

לידה	28 בפברואר 1897 (יוליאני) פולוהי, אוקראינה
פטירה	1 במאי 1970 (בגיל 73) מוסקבה, ברית המועצות
מדינה	האימפריה הרוסית, הרפובליקה הסובייטית הפדרטיבית הסוציאליסטית הרוסית, הרפובליקה הרוסית, ברית המועצות
מקום קבורה	בית הקברות נובודוויצ'יה
השכלה	האוניברסיטה הרוסית לכלכלה ע"ש פלחנוב
מפלגה	המפלגה הקומוניסטית של ברית המועצות
בן או בת זוג	ויאצ'סלב מולוטוב
פרסים והוקרה	עיטור הדגל האדום של העמל מדליה לגבורת העמל במלחמת המולדת הגדולה 1941–1945 מדליה להנצחת 800 שנים לייסוד מוסקבה עיטור אות הכבוד עיטור הכוכב האדום עיטור לנין עיטור המלחמה הפטריוטית הגדולה דרגה ראשונה

פולינה ז'מצ'וז'ינה (ברוסית: Поли́на Жемчу́жина;‏ 11 במרץ 1897, פולוהי - 1 באפריל 1970, מוסקבה) הייתה אשתו היהודיה של ויאצ'סלב מולוטוב – שר החוץ של ברית המועצות בזמן מלחמת העולם השנייה. השרה (אישה) הראשונה בממשלת ברית המועצות.

קורות חיים

פולינה ז'מצ'וז'ינה נולדה בשנת 1897 בשם פרל קרפובסקאיה, בת לחייט יהודי מעיירה פולוהי במזרח אוקראינה, שהייתה אז בתחומי רוסיה הצארית. אביה היה קרוב משפחה של הרב קוק ואמה הייתה מצאצאיו של הבעל שם טוב. אחיה הוא דוד יזרעאלי.

חרף ייחוסה המשפחתי בחרה בצעירותה להצטרף לתנועה המהפכנית הרוסית והצטרפה לבולשביקים. בזמן מלחמת האזרחים ברוסיה, שפרצה לאחר מהפכת אוקטובר ב-1917, שירתה כקומיסרית לתעמולה בצבא האדום. כקומוניסטית נאמנה בחרה לכנות עצמה בשם ז'מצ'וז'ינה, ברוסית – פנינה, שהוא תרגומו של שמה פרל שמובנו פנינה. באופן דומה נהגו רבים ממנהיגי התנועה המהפכנית בשנות המהפכה ומלחמת האזרחים כסטלין (מקודם ג'וגאשווילי), טרוצקי (מקודם ברונשטיין), מולוטוב (מקודם סקריאבין) ואחרים.

בשנת 1919 פגשה בכנס מפלגתי את ויאצ'סלב מולוטוב, שהחל אז להתבלט כאחד ממנהיגי המפלגה הקומוניסטית וחבר הוועד המרכזי שלה. הם נישאו בשנת 1921. כששמעו הוריה שנישאה לגוי ישבו עליה שבעה. במחצית הראשונה של שנות ה-20 של המאה ה-20 היא למדה כלכלה. לאחר סיום הלימודים היא עבדה במערכת המפלגתית ומונתה למנהלת בית החרושת לייצור בושם. ככל הנראה הייתה מעורבת בתחילת ייצור של בושם סובייטי פופולרי שנקרא מוסקבה אדומה.

היא התקדמה במערכת השלטון הסובייטי ומילאה תפקיד בכיר בהנהלת תעשיית המזון. ז'מצ'וזינה ומולוטוב התגוררו בקרמלין בשכנות לסטלין ואשתו השנייה נדיז'דה אללויבה, ושתי הנשים הפכו לידידות. ערב אחד בנובמבר 1932 השתתפו שתיהן בסעודה רבת משתתפים שנערכה בקרמלין לרגל יום השנה החמישה עשר למהפכת אוקטובר. במהלך הסעודה נזף סטלין בנוכחות אורחים באשתו והיא יצאה מחדר הסעודה כשפולינה מלווה ומנחמת אותה. למחרת בבוקר נמצאה אשתו של סטלין מתה בחדרה, וההערכה הרווחת הייתה שהתאבדה. מאז ואילך גילה סטלין יחס עוין לז'מצ'וז'ינה.

בשנת 1936 מונתה לאחראית על תעשיית מוצרי הקוסמטיקה. התקדמותה הגיעה לשיאה בשנת 1939 כאשר נתמנתה למשרת השרה האחראית על תחום הדיג בסובנארקום, מועצת השרים של ברית המועצות, והייתה לאשה הראשונה שכיהנה בתפקיד שר בברית המועצות.

במהלך הטיהורים הגדולים נחקרה גם ז'מצ'וז'ינה, כרבים מאישי השלטון, על ידי הנ.ק.ו.ד., בחשד לריגול וחבלה. שלא כאחרים באותה תקופה היא יצאה מן החקירה ללא פגע ולא הועמדה לדין, אך היחס לגביה המשיך להיות חשדני ובשנת 1941 היא הוצאה מרשימת המועמדים לפוליטביורו.

בימי מלחמת העולם השנייה תמכה בוועד היהודי האנטי-פשיסטי, קשרה קשרי ידידות עם שלמה מיכאלס אחד מראשי הוועד ונכחה בהצגות התיאטרון היהודי הממלכתי שמיכאלס היה מנהלו האמנותי (מיכאלס נרצח בשנת 1948 בתאונת דרכים מבוימת).

לאחר הקמת מדינת ישראל נתמנתה גולדה מאירסון לצירת ישראל בברית המועצות. כאשר הגיעה למוסקבה השתתפה ב-7 בנובמבר 1948 בקבלת פנים שערך שר החוץ מולוטוב לכבוד יום המהפכה. שם נפגשו שתי הנשים וז'מצ'וז'ינה לא יכלה להסתיר את התרגשותה ואמרה לגולדה ביידיש: "איך בין א יידישע טאכטער" (אני בת ישראל) והוסיפה: "שיהיה לכם טוב. כאשר לכם יהיה טוב – טוב יהיה לכל היהודים בעולם".

לאחר שנודע לסטלין על פגישתה של ז'מצ'וז'ינה עם גולדה מאירסון ועל השיחה שהתקיימה ביניהן, הוא הורה לעצרה ולהעמידה לדין באשמת בגידה והכריח את מולוטוב להתגרש ממנה. בסוף שנת 1948 נדונה ז'מצ'וז'ינה לחמש שנות מאסר במחנה עבודה. לאחר מות סטלין במרץ 1953 שוחררה פולינה מהמחנה. שאלתה הראשונה בצאתה לחופשי הייתה "מה שלום סטלין?". כשנאמר לה שסטלין מת, היא התעלפה. לאחר השחרור חזרה לחיות עם מולוטוב, ומאז ועד למותה בשנת 1970 בני הזוג לא נפרדו. מולוטוב האריך ימים אחריה ונפטר בשנת 1986, והוא בן 96 שנים במותו.

לקריאה נוספת

• סיימון סבאג מונטיפיורי, סטלין – חצר הצאר האדום, הוצאת זמורה ביתן 2006 (בספר היא נקראת פולינה מולוטובה).
• סבטלנה אלילויבה סטלין, 20 מכתבים לידיד, הוצאת עדי 1967.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא פולינה ז'מצ'וז'ינה בוויקישיתוף

• מתה אשתו היהודיה של ויאצ'יסלאוו מולוטוב, מעריב, 4 במאי 1970
• י.א. גלבוע, "אני בת ישראל... שיהיה לכם טוב", מעריב, 5 במאי 1970
• נתן רועי, עונ"ש בדרכים: היהודים של בית הקברות נוֹבוֹדוֹויצ'י במוסקבה, בבלוג "עונג שבת", 18 ביוני 2012
• פולינה ז'מצ'וז'ינה, באתר "Find a Grave" (באנגלית)