פאול ארליך

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאול ארליך
Paul Ehrlich
1854 –‏ 1915 (בגיל 60)
Paul Ehrlich 4.jpg
תרומות עיקריות
טבע את המונח "כימותרפיה"; אף הרעיון של "כדור הקסם" היה של ארליך, ולזכותו נזקפת ההוכחה הניסיונית הראשונה של מחסום דם-מוח
קברו בבית העלמין היהודי הישן בפרנקפורט

פאול ארליךגרמנית: Paul Ehrlich‏; 14 במרץ 1854 - 20 באוגוסט 1915) היה מדען גרמני יהודי חתן פרס נובל לפיזיולוגיה או לרפואה לשנת 1908. ארליך נודע בזכות מחקריו בהמטולוגיה, אימונולוגיה וכימותרפיה. ארליך חזה את התופעה האוטואימונית וקרא לה "רעלת עצמית מן הגיהנום". הוא שטבע את המונח "כימותרפיה". גם הרעיון של "כדור הקסם" היה של ארליך, וכן לזכותו נזקפת ההוכחה הניסיונית הראשונה של מחסום דם-מוח.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

שטר כסף גרמני עם דיוקנו של פאול ארליך

פאול ארליך נולד בשלזיה בשנת 1854 למשפחה יהודית. כבר בהיותו תלמיד בית ספר וסטודנט לרפואה הוא התעניין בצביעת רקמות לצורך התבוננות במיקרוסקופ. בעבודת הדוקטורט באוניברסיטת לייפציג הוא שב לנושא זה ("Beiträge zur Theorie und Praxis der histologischen Färbung" מילולית: "תרומות לתאוריה ולמעשה בצביעה היסטולוגית"). לאחר שהשלים את השכלתו הקלינית סיים את עבודת החובה במסגרת ההתמחות להשלמת התואר (Das Sauerstoffbedürfnis des Organismus, מילולית: "צורכי החמצן של האורגניזם") בבית החולים הנודע שאריטה Charité בברלין בשנת 1887. בשנת 1891 הוא קיבל הזמנה מרוברט קוך להצטרף אליו לעבודה במכון למחלות מדבקות בברלין.

ארליך בילה שנתיים במצרים, כשהוא מחלים ממחלת השחפת. אחר כך הוא עבד עם חברו אמיל אדולף פון בהרינג על פיתוח הנוגדן למחלת הצפדת. עבודות אלה הביאו לו את ההשראה לתאוריה בדבר "תגובת השרשרת הצידית" משנת 1897, המסבירה את התגובה החיסונית ואת השפעת נוזל הדם ומאפשרת את מדידת הנוגדן. בשנת 1896 התמנה ארליך למנהל של המכון החדש לחקר נוזל הדם בשטייגליץ (ברלין). בשנת 1899 המכון העביר משכנו לפרנקפורט והתרחב להיות המכון המלכותי לרפואה ניסיונית. בשנים אלה חקר ארליך את הכימותרפיה ומחלות מדבקות. בשנת 1904 קיבל ארליך תואר דוקטור לשם כבוד מאוניברסיטת גטינגן.

פאול ארליך קיבל את פרס נובל ברפואה יחד עם איליה מצ'ניקוב בשנת 1908. בשנת 1906 הוא גילה את נוסחת המבנה של אטוקסיל (atoxyl), חומר כימי שהוכח כי הוא יעיל בטיפול במחלת השינה. לאחר תגלית זו הוא ניסה להפחית את רמת הרעילות של החומר. בשנת 1909 הוא ותלמידו סהחירו הטה, פיתחו את הסלברסן (Salvarsan), טיפול יעיל יחסית נגד עגבת. לעבודה זו הייתה חשיבות עצומה והיא היוותה זרז למחקר שהוביל לפיתוח תרופות הסולפה, פניצילין ואנטיביוטיקה נוספת.

ארליך נפטר בשנת 1915 משבץ, בגיל 61.

משפחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

באוגוסט 1883 נישא ארליך בעיר נוישטט (כיום פרודניק, בדרום-מערב פולין) להדוויג פינקוס (שהייתה אז בת 19) ולזוג נולדו שתי בנות, שטפי ומריאנה. בתו של ארליך, מריאנה, נישאה לאדמונד לנדאו, מייסד המכון למתמטיקה באוניברסיטה העברית בירושלים.‏[1]

כדור הקסם[עריכת קוד מקור | עריכה]

חייו של ארליך תוארו בסרט כדור הקסם אשר התמקד בפיתוח הסלברזאן (Salvarsan), תרופתו לעגבת. עבודתו הניבה את ההכרה במחסום דם-מוח. רעיון "כדור הקסם" מגיע מן הניסיון של המאה התשע-עשרה של מדענים גרמנים לצבוע רקמות בצורה סלקטיבית לצורך בדיקה היסטולוגית, ובמיוחד לצבוע חיידקים בצורה סלקטיבית (הליך שארליך היה כשרוני בו במיוחד ופיתח את הטכניקה שקדמה ל"צביעת גרם" לחיידקים). ארליך חשב שאם ניתן לגרום לכך שחומר מסוים יצבע באופן סלקטיבי אורגניזם מסוים שהוא גורם מחלה (ולא את הרקמה שסביבו), אזי ניתן להביא גם את הרעלן של אותו אורגניזם אל האורגניזם יחד עם אותו גורם סלקטיבי. מכאן "כדור הקסם" הבורר לו את מטרתו והורג רק את אותם אורגניזמים שלשמם נועד.

הבעיה בשימוש ברעיון "כדור הקסם" כאשר מנסים ליישם אותו, להבדיל מצביעה היסטולוגית, היא שאנשים מבלבלים בין הצבע עצמו לבין אותו גורם שמזהה את האורגניזם שיש לצבוע. פרונטוזיל, תרופת סולפה שהגורם הפעיל בה הוא סולפנילמיד, היא דוגמה קלאסית לכך שהצבע אינו הכרחי לפעילות אנטיביוטית.

הרעיון של "כדור הקסם" הגיע למלוא הגשמתו רק בהמצאת נוגדנים מונוקלוניים.

הנצחתו[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]

  1. ^ ‏בני הזוג לנדאו עלו לירושלים בשנת 1927, אבל חזרו לאחר מספר שנים לגרמניה.‏