פאול הנרייד

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאול הנרייד בסרט "ועתה, הנוסע"

פאול גיאורג יוליוס הרנרייד ריטר פון ואסל-ולדינגאו (המכונה "פאול הנרייד") (בגרמנית: Paul Henreid; ‏10 בינואר 1908 - 29 במרץ 1992), שחקן קולנוע אוסטרי ובמאי קולנוע הידוע ביותר בשל תפקידיו בסרטים הוליוודיים החל משנות ה-40 כגון "קזבלנקה", וכאחד מראשוני במאי הטלוויזיה.

הנרייד נולד בעיר טריאסטה (כיום באיטליה) בעת שזו הייתה חלק מן האימפריה האוסטרו הונגרית, כבן למשפחת בנקאים אריסטוקרטית ממוצא וינאי. הוא למד תיאטרון בווינה והופיע על הבמה בהדרכת הבמאי הידוע מקס ריינהרדט. החל בקריירת המשחק שלו בקולנוע בגרמניה בשנות ה-30, ובשנת 1935 היגר לבריטניה, ומשם להוליווד ב-1939.

בשנת 1942 הופיע בשני הידועים שבסרטיו. בסרט "ועתה, הנוסע" שיחק גבר נשוי שבו מתאהבת אישה מעורערת בנפשה, אותה גילמה בטי דייוויס, אשר יצרה את אחת הדמויות הקולנועיות המזוהות ביותר עם אישיותה. בסרט זה יצר הנרייד מחווה קולנועית עליה חזרו רבים, עת הצית שתי סיגריות, והעביר אחת מהן לדייוויס.

סרט נוסף מאותה השנה הינו "קזבלנקה", שבו שיחק הנרייד את דמותו של ויקטור לאזלו, לוחם חירות צ'כי ובעלה של אילזה (אינגריד ברגמן), המגיע ביחד עם אשתו לקזבלנקה הנשלטת על ידי צרפת של וישי, ומסתבך במשולש אהבים עם בעל מועדון לילה בשם ריק בליין (המפרי בוגרט), שהינו אהובה של אילזה מן העבר. תפקידו של הנרייד זכור בשל הסצנה שבה הוא מסית את כל באי מועדון הלילה לשיר בקול רם את המנון צרפת, המרסייז, על מנת להשתיק את הנאצים המזמרים את השיר "משמר הריין".

לאחר שנת 1942 לא זכה עוד להצלחה דומה, והחל בקריירת בימוי בקולנוע ובטלוויזיה. בין היתר ביים את הסרט "בכבלי אנוש" (1946) על פי ספרו של סומרסט מוהם ובכיכובה של בטי דייויס. בטלוויזיה ביים את "אלפרד היצ'קוק מציג", סדרת סרטים קצרים שבהם הופיע אלפרד היצ'קוק בפתיח מעורר אימה, וסדרות כ"מאבריק", "בוננזה" ו"העמק הגדול".

הנרייד מת מדלקת ריאות בשנת 1992 בביתו שבסנטה מוניקה קליפורניה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]