פאול ורנר הופה

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאול ורנר הופה
(28 בפברואר 1910 - 15 ביולי 1974) (בגיל 64)
Paul werner hoppe.jpg
שם בשפת המקור Paul-Werner Hoppe
מדינה Flag of the German Empire.svg גרמניה
Flag of German Reich (1935–1945).svg גרמניה הנאצית
מפלגה המפלגה הנאצית
מפקד מחנה שטוטהוף

פאול ורנר הופה (גרמנית: Paul-Werner Hoppe;‏ 28 בפברואר 1910 - 15 ביולי 1974) היה אס.אס שטורמבנפיהרר (מקביל לרב-סרן) ומפקד מחנה הריכוז שטוטהוף מספטמבר 1942 עד אפריל 1945.

ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]

חיילים אמריקאיים מפטרלים לאורך גדר מחנה הריכוז וובבלין

הופה הוא החבר מספר 1,596,491 של המפלגה הנאצית, לשורות האס.אס הצטרף בשנת 1933 (כחבר מספר 116,695). בשנת 1936, הוא נשא לאישה את שרלוט ברנובסקי, בתו של הרמן ברנובסקי, שהיה תחילה מפקד מחנה דכאו ולאחר מכן מפקד מחנה זקסנהאוזן בשנים 1938-1940.

הוא שובץ בחטיבה האחראית על תפעול מחנות הריכוז תחת פיקודו של אס.אס אובר-גרופנפיהרר תאודור אייקה. הוא היה כלי שימושי בידיו של אייקה בעת הרכבת דיוויזיית האס אס השלישית בסתיו 1942 וכן היה שלישו. באפריל 1941, ניתנה לו הסמכות לפקד על כיתת ירי. באביב 1942 הוא נפצע אנושות בקרב עם הצבא האדום במהלך מבצע דמיאנסק.

לאחר שהחלים, שובץ ביחידות גולגולת המת ונשלח לאושוויץ כחלק ממשלוח שומרים ביולי 1942. ריכרד גליקס, שהיה מחליפו של אייקה, המליץ שיקודם לתפקיד מפקד מחנה הריכוז שטוטהוף. הוא קודם לתפקיד אס.אס שטורמבנפיהרר והחל לפקד על מחנה שטוטהוף בספטמבר 1942.

עם התקדמותם של הסובייטים מערבה לעבר גרמניה, אלברט פורסטר, שהיה מושל מחוז דנציג, ופריץ קצמן, שהיה מפקד המשטרה, החליטו לפנות את מחנה שטוטהוף. הופה חתם על הוראת פינוי המחנה ב-25 בינואר 1945 בשעה 05:00. פינוי המחנה החל כשעה לאחר מכן תחת פיקודו של אס.אס האופט-שטורמפיהרר תיאודור מאייר. היעד של צעדת המוות מן המחנה היה תת-מחנה של שטוטהוף ליד העיר ליאונבורג בפומרניה, מרחק של כ-140 ק"מ דרומית-מערבית לשטוטהוף.

לאחר הפינוי ההמוני של המחנה, הופה נהיה למפקד מחנה הריכוז ובלין (Wöbbelin), מחנה ריכוז זמני שתפקידו היה לקלוט אסירים ממחנות נוספים שהצבא האדום התקרב אליהם. מחנה זה היה קיים מ-12 בפברואר 1945 עד 2 במאי 1945, יום שחרור המחנה על ידי צבא ארצות הברית.

הופה נתפס על ידי הבריטים באפריל 1946 ליד הולשטיין. הוא נשלח למחנה 165 בסקוטלנד באוגוסט 1947 עד ינואר 1948, אז הועבר למחנה של שבויי מלחמה באזור סקסוניה, שהיה תחת שליטת הבריטים בגרמניה המערבית.

בעודו מחכה להסגרה לפולין, הופה ברח לשווייץ שם עבד כגנן תחת זהות בדויה במשך שלוש שנים, לפני שחזר לגרמניה המערבית. הוא נעצר על ידי הרשויות ב-17 באפריל 1953 בעיר וויטן. הוא נשפט בשנת 1955 והורשע בסיוע לרצח. ב-4 ביוני 1957 בית המשפט המחוזי של בוכום שפט אותו מחדש וקבע לו תקופת מאסר של תשע שנים, בפועל השתחרר מן המאסר בשנת 1960.