פאוסניאס (מצביא)
פאוסניאס (ביוונית: Παυσανίας; המאה ה-5 לפנה"ס) היה מצביא ספרטני, בנו של קלאומברוטוס. שימש כעוצר לפליסטרכוס, ופיקד על הכוחות היוונים בקרב פלטאיה. אם כי לאחר זמן מה ערק לצד ממלכת פרס האחמנית.
ביוגרפיה[עריכת קוד מקור | עריכה]
פאוסניאס היה בנו של קלאומברוטוס אשר היה בנו של אנכסנדרידס השני מלך ספרטה ואחיו של לאונידס הראשון מלך ספרטה. לאחר מותו של לאונידס בקרב תרמופילאי בשנת 480 לפנה"ס, הוכתר בנו פליסטרכוס כמלך במקומו, אולם הוא היה עדיין נער, ולפיכך קלאומברוטוס מונה כעוצר. קלאומברוטוס מת זמן קצר לאחר מכן בנסיבות לא ברורות, ופאוסניאס נקרא למלא את מקומו.
פאוסניאס נבחר לפקד על הכוחות הספרטנים שיצאו לסייע לאתונאים נגד המצביא הפרסי מרדוניוס.[1] הפרסים והיוונים נפגשו בקרב פלטאיה, מרדוניוס היה מצביא מוכשר ובעל ניסיון, בעוד פאוסניאס היה חסר ניסיון לחלוטין, ורק מתוקף תפקידו כעוצר קיבל את התפקיד. למרות זאת הקרב הסתיים בניצחון היוונים.[2]
לאחר הסתלקות הפרסים מאירופה, יצא פאוסניאס עם הצי וכבש את קפריסין.[3] על פי מה שתיאר תוקידידס פאוסניאס יצא למסע הרפתקאות וביזה והעמיד פנים כביכול הוא עושה זאת למען יוון. אולם משה עמית סובר שהמסע נועד להקשות על הצי הפרסי בפעם הבאה שיפלוש ליוון.[4] לא ידוע הרבה על המערכה עצמה. לאחר מכן פנה פאוסניאס אל ביזנטיון שהייתה עדיין בידי הפרסים. אם ביזנטיון תיכבש ייסתם הגולל על תוכניותיהם של הפרסים לפלוש לתראקיה. אולם לאחר כיבוש ביזנטיון שחרר פאוסניאס כמה פרסים נכבדים שהיו בה והעמיד פנים כביכול הם ברחו. הוא העביר מכתב למלך חשיארש הראשון בו הוא מביע את נאמנותו.[5] לאחר מכן הוא החל לנהוג בעריצות כלפי בעלי הברית וללבוש בגדים פרסיים, והרכיב לעצמו משמר של חיילים פרסיים ומצריים.[6] בעלי הברית פנו אל אתונה וביקשו ממנה לקחת את ההנהגה. הספרטנים קראו אל פאוסניאס לחזור.
אולם פאוסניאס נמלט באנייה אל ביזנטיון. והחל נושא ונותן עם הפרסים. הספרטנים קראו לו לחזור והשליכו אותו לכלא. אולם הוא הצליח להשתחרר והעמיד עצמו לחקירה.[7] לא נחשפה התקשורת שלו עם הפרסים, אם כי התנהגותו הכללית עוררה חשד. אולם אחד מהשליחים ששלח אל הפרסים סיפר לאפורים על תוכן אחד המכתבים שהתבקש להעביר.[8] לאחר מכן תכננו האפורים לעצור אותו, אולם אחד מהם רמז על כך לפאוסניאס שמיהר והסתתר במקדש האלה אתנה, הוא ננעל שם ומת מרעב. הוא נקבר ליד המקדש.[9] מותו מתוארך ל-471 לפני הספירה.[10]
לקריאה נוספת[עריכת קוד מקור | עריכה]
- תוקידידס. תולדות מלחמת פילופוניס. תרגם מיוונית והוסיף הערות א"א הלוי. הקדים מבוא א' פוקס. ירושלים, מוסד ביאליק, תשי"ט (1959).
- משה עמית, תולדות יוון הקלאסית, הוצאת מאגנס, תשס"ב (הספר בקטלוג ULI)
- כתבי הירודוטוס. מתורגמים מיוונית עם מבוא והערות מאת ד"ר אלכסנדר שור. 2 כרכים. ירושלים, הוצאת ראובן מס, תרצ"ה. העתק דיגיטלי באתר "דעת".
- הרודוטוס. היסטוריה. תרגמו וכתבו מבואות: בנימין שימרון ורחל צלניק-אברמוביץ. פפירוס, בית ההוצאה - אוניברסיטת תל אביב, 1998.
קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- פאוסניאס, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- פאוסניאס, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)
הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ^ הרודוטוס, ספר תשיעי, 10.
- ^ משה עמית, "תולדות יוון הקלאסית", עמ' 276.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 94.
- ^ עמית, עמ' 281.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 128.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 130. עמית עמ' 282.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 131.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 132 - 133.
- ^ תוקידידס, ספר ראשון, 134 - 135.
- ^ משה עמית, "תולדות יוון הקלאסית", עמ' 286.
