פטהפור סיקרי

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
(הופנה מהדף פאטפור סיקרי)
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פטהפור סיקרי
Flag of UNESCO.svg אתר מורשת עולמית
Fatehpur Sikri Jama Masjid.jpg
המסגד הגדול בפטהפור סיקרי
מדינה Flag of India.svg הודו
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 1986, לפי קריטריונים 2, 3, 4

פַטֶהְפּוּר סיקריאנגלית: Fatehpur Sikri, בהינדי: फ़तेहपूर सिकरी, באורדו: فتحپور سیکری) הייתה בירת האימפריה המוגולית בתקופת שלטונו של אכבר, בין השנים 1571 ל-1585. שרידי העיר מצויים 37 ק"מ מערבית לעיר אגרה, במדינת אוטר פראדש שבהודו. בסמוך אליהם שוכנת עיר באותו שם, ובה התגוררו בשנת 2001 כ-29 אלף תושבים. בשנת 1986 הכריז אונסק"ו על פטהפור סיקרי כאתר מורשת עולמית.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

אכבר החליט להעביר את עיר הבירה של ממלכתו מאגרה למיקום חדש, כ-37 ק"מ מערבית-דרום-מערבית מאגרה, על רכס סיקרי, על מנת לכבד את קברו של השייח' הסופי סלים צ'שטי שקברו ניצב במרכז העיר.

בניית העיר החלה ב-1569 ונמשכה עד 1574, אך אכבר עבר להתגורר בה כבר ב-1571. העיר ננטשה כבר ב-1585 בשל קשיים באספקת מים לעיר ומשום שאכבר העדיף לעבור ללאהור, משם פיקד על צבאו שנע לכיוון צפון-מערב. לאחר הנטישה יושבה העיר רק לתקופה קצרה, ב-1619, בעת שמגפה פקדה את אגרה. רוב העיר חרבה, ורק המסגד הגדול והארמון שופצו ומתוחזקים. שאר העיר במצב פחות טוב וסימני עזובה ניכרים ברוב המבנים.

מבנים מרכזיים[עריכת קוד מקור | עריכה]

צורתה של העיר מלבנית - אורכה 3.5 ק"מ ורוחבה 1.5 ק"מ. רובה מוקפת חומה, שאורכה 6 ק"מ, ובה תשעה שערים. הסגנון המאפיין את מרבית המבנים הוא אסלאמי, והדבר בא לידי ביטוי הן במבנים עצמם והן בעיטורים שבהם. כן ניכרת במבנים השפעה הינדית וכן אלמנטים האופייניים לגוג'אראט ולראג'סטאן.

  • דיוואן-אי אם - אולם המוקף באכסדרה התומכת בתקרתו, שבו, כמקובל בערים אחרות של האימפריה המוגולית, ישב אכבר והקשיב לתלונותיהם ולדברי החנופה של נתיניו.
  • דיוואן-אי חאס - אולם זה שימש את אכבר לאירועים פרטיים ולעסקים. האלמנט הבולט ביותר בו הוא העמוד המרכזי המעוטר.
  • פאנץ' מהאל - ארמון בן חמש קומות, הנחשב לאחד המפוארים בפטהפור סיקרי, ששימש כהרמון בו התגוררו נשותיו של אכבר. שתי קומותיו הראשונות זהות בגודלן, והקומות העליונות קטֵנות בהדרגה, עד כי הקומה החמישית אינה אלא חדר אחד. הארמון נתמך ב-176 עמודים, 84 מהם בקומה הראשונה.
  • ביתן הסולטאן הטורקי - מבנה ששימש ככל הנראה את האישה האהובה ביותר על אכבר, רוקאיה בגום. במבנה מרפסות עיטורים דמויי הציפורים ושלכת, גילופי עץ בסגנון קשמירי, וניכרות בו השפעות טורקיות, פרסיות וסיניות.
  • דאולת ח'אנה (מילולית: מקום המזל) - ארמונו הפרטי של אכבר, המורכב מכמה בניינים עשירים בעיטורים. הארמון כלל גם ספרייה, אף שאכבר עצמו היה אנאלפבית.
  • ג'אמי מאסג'ידמסגד הגדול) נקרא גם מסגד דארגה. במסגד נקבר אחד מהקדושים הסופיים, סלים צ'ישטי. המקום קדוש לסופים, ומהווה גם אתר עלייה לרגל לנשים חשוכות ילדים, שבאות להתפלל בו. המאוזוליאום בו נקבר צ'ישטי נבנה תחילה מאבן חול אדומה, ולאחר מכן צופה בשיש.
  • בּוּלַנְד דרוואזהפרסית: "השער הגדול", ידוע גם כ"שער הפאר") נבנה על ידי אכבר ב-1602 (לאחר נטישת העיר), לציון כיבוש גוג'אראט. השער בנוי בצורת חצי מתומן, גובהו 53.63 מ' ורוחבו 35 מ', והוא נחשב לשער הגבוה ביותר בעולם. השער בנוי מאבן חול אדומה שבה משולב שיש לבן.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]


Flag of india
סמל אונסק"ו
אתרי מורשת עולמית בהודו

מצודת אגרהמערות אג'אנטההמונומנטים הבודהיסטיים בסאנצ'יהפארק הארכאולוגי צ'אמפאנר-פאווגאדתחנת צ'האטראפאטי שיוואג'יהכנסיות והמנזרים בגואהמערות אלפהאנטהמערות אלורהפטהפור סיקרי • המקדשים הגדולים של צ'ולה: מקדש בריהאדיסוואראר, מקדש גאנגאיקונדה ומקדש אראוואטסווארההאמפימהבליפוראם ופטדקאלקבר הומאיון בדלהיקהג'וראהומקדש מהאבודהי • הרכבות ההרריות בהודו: מסילת דרג'ילינג ההימלאית, מסילת נילג'ירי ההררית ומסילת קאלקה-שימלהמתחם קוטובהמצודה האדומה בדלהימקלטי הסלע בבהימבטקהמקדש השמש בקונאראקטאג' מהאלהפארק הלאומי קזיראנגההפארק הלאומי קאולדאושמורת מאנאסהרי גהט המערבייםהפארק הלאומי נאנדה דווי והפארק הלאומי עמק פרחיםג'נטאר מנטארמצודות הגבעות בראג'סטן