פאליאוגרפיה
מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
פאליאוגרפיה (מהמילה היוונית γράφειν παλαιός, גרפין פאליאוס, גרפין - לכתוב, פאליאוס - עתיק), היא ענף במדע הארכאולוגיה העוסק במחקר של כתבי יד מהעת העתיקה וימי הביניים. אחת מהמשימות של הפלאוגרף היא להעריך את הזמן והמקום שבו נוצר כתב היד על סמך החומר ממנו הוא עשוי, כלי הכתיבה, טכניקת הכתיבה וסוג הגופנים. משימה נוספת היא לפענח ולסווג את כתבי היד לפי המקור ממנו הועתקו ולהעריך איזה מהכתבים הוא המקור או לשער את תוכנו. כל אלה דורשים היכרות קרובה עם שפת כתב היד.
