פאלקון (מערכת)

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
בואינג 707 של חיל האוויר של צ'ילה, מצויד במערכת הפלקון (המכ"ם מותקן בחרטום).
מטוס חיל האוויר ההודי Il-76 עם מערכת EL/W-2090 מתוצרת אלתא מערכות

פלקון (EL/M-2075 Phalcon) היא מערכת מוטסת לשליטה והתרעה מוקדמת (להלן "מערכת להתרעה מוקדמת", ידועה באנגלית כ-AWACS‏: Airborne Early-Warning and Control System) המפותחת על ידי חברת אלתא מערכות הישראלית (חברה-בת של התעשייה האווירית לישראל).

ייעודה העיקרי של המערכת הוא לספק מודיעין על-מנת לאפשר עליונות אווירית ולבצע מעקב אחר כוחות בזירה.

לפי דעת מומחים, הפלקון היא מהמערכות המתקדמות ביותר בעולם מסוגה‏[1].

הפלקון משמשת כרגע בצבאותיהן של 3 מדינות לפחות: ישראל (בכינוי "נחשון-עיטם"), הודו וצ'ילה, ומדינה נוספת — סינגפור — הזמינה את המערכת. בעקבות התנגדות ארצות הברית, נמנעה ישראל מלמכור את המערכת גם לסין.

מאפיינים ויכולות[עריכת קוד מקור | עריכה]

מערכת הפלקון מורכבת ממספר גלאים, כשהעיקרי שבהם הוא מכ"ם מסוג מערך מופע (Phased Array) סורק-אלקטרונית אקטיבי (Active Electronically Scanned Array, ובקיצור AESA). בניגוד למכ"ם "רוטודום" — ההתקן החיצוני המותקן על מערכות התרעה מוקדמת אחרות, המכ"ם מסוג זה מורכב ממערך של אנטנות קליטה ושידור באופן שמאפשר לכוון אלקטרונית את אלומת המכ"ם, כך שאין צורך בהתקן שמסתובב וסורק באופן מכני. מכ"ם זה הוא בעל קצב-סריקה קצר ביותר יחסית למכ"ם הסורק-מכנית, ומאפשר התמקדות מיידית במטרה מסוימת.

מערכות המכ"ם של הפלקון יכולות להיות מותקנות על גוף המטוס, או מעליו בתוך חופה. בכל אופן, יתאפשר למכ"ם לכסות בסריקתו 360 מעלות סביב. בכך הוא מסוגל לעקוב ולאכן מטרות מתמרנות מהירות (למשל מטוסי קרב), מטרות הטסות בגובה-נמוך ואף מטרות קרקעיות, בטווח של מאות קילומטרים ובכל תנאי מזג אויר.

בנוסף, מכילה מערכת הפלקון רכיב זיהוי עמית-טורף (בקיצור: זע"ט, באנגלית: IFF), וכן רכיבי מודיעין אלקטרוני (Electronic Surveillance Measures / Electronic Intelligence — ESM/ELINT) ורכיבי מודיעין תקשורת (Communication Surveillance Measures / Communication Intelligence — CSM/COMINT), המאפשרים לגלות, לנתח ולאסוף מידע על קורנים קרקעיים ואוויריים (לדוגמה: מערכות מכ"ם של סוללות נ"מ) ותשדורות תקשורת של רשתות הקשר של האויב.

בהסתמך על מערך הגלאים המרכיבים אותה, מערכת הפלקון מסוגלת ליצור היתוך-מידע בזמן-אמת, על-מנת לשפר את יכולת גילוי המטרות.

מערכת הפלקון מתאימה להתקנה על מספר כלי טיס, ובהם בואינג 707, בואינג 767, בואינג 747 ואיליושין Il-76. לצורך הפעלתה, מורכבות בפלטפורמה הנושאת את הפלקון עד 11 עמדות מפעילים.

היסטוריה[עריכת קוד מקור | עריכה]

במסגרת החוזה שנחתם עם צ'ילה ב-1989, סופקה לה מערכת הפלקון והותקנה על מטוס בואינג 707. המערכת המוטסת, שסופקה לחיל האוויר הצ'ילאני ב-1994, מכונה "קונדור" (Condor).

חיל האוויר הישראלי בחר בגאלפסטרים 5 (מכונה "נחשון") על-מנת להתקין בו את המערכת, ורכש 3 מטוסים מהדגם G-550 לצורך כך‏[2]. המערכת מכונה "עיטם" (בניגוד לגרסת ה"נחשון" המיועדת למודיעין אותות ומכונה "שביט"). התעשייה האווירית לישראל ביצעה שינויים משמעותיים בגוף מטוסי הגאלפסטרים שנרכשו לצורך התאמתם לנשיאת מכ"ם המערכת. המכ"ם בו נעשה שימוש בחיל האוויר הוא גרסה מתקדמת יותר מדגם EL/W-2085, גרסה זו בעלת סנסור מתקדם יותר המעניק לה יכולות גבוהות יותר ובעלות נמוכה יותר מהמערכת הישנה.

ב-2007 נרכשו 4 מטוסי גאלפסטרים G-550 דומים במסגרת החוזה של חיל האוויר הסינגפורי. המערכת צפויה להימסר לסינגפור ב-2010[3]. בשני החילות תחליף מערכת הפלקון על-גבי גאלפסטרים את מערכות ההתרעה המוקדמת המותקנת על מטוסי E-2 הוקאיי (ששימשו בחיל-האוויר הישראלי, בכינוי "דיה", עד 1994).

במרץ 2004, ישראל והודו חתמו על עסקה בהיקף של 1.1 מיליארד דולר, לפיה התעשייה האווירית לישראל תספק לחיל האוויר ההודי 3 מערכות פלקון‏[4]. במקביל, חתמה הודו על עסקה נפרדת עם תאגיד איליושין הרוסי לאספקת 3 מטוסי תובלה מדגם Il-76 על-מנת להוות פלטפורמה להתקנת הפלקון, בהיקף של חצי מיליארד דולר נוספים. עקב עיכובים באספקת המטוסים, אספקת המטוסים נדחתה ל-2009-10[5][6][7]. ביוני 2008 פורסם כי הודו מתכננת לרכוש מישראל 3 מערכות נוספות. בינואר 2009 קיבל לידיו חיל האוויר ההודי את הראשון מבין המטוסים.

עסקה של התעשייה האווירית עם סין שנחתמה ב-1999, לרכישת מערכת הפלקון, בוטלה בלחץ ארצות הברית במהלך 2000, שלווה באיום בקיצוץ הסיוע הביטחוני לישראל וכן כתנאי מוקדם של ממשלו של הנשיא ביל קלינטון לכינוס ועידת קמפ דייוויד ביולי 2000. ביטול העסקה גרר זעם כבד מצד סין, והביא לתשלום פיצויים ישראלי גבוה בסכום של 350 מיליון דולר, וכן למשבר זמני ביחסים בין המדינות.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים[עריכת קוד מקור | עריכה]