פאן אמריקן וורלד איירווייז

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאן אמריקן
Pan Am Logo.svg
Pan Am Boeing 747 at Zurich Airport in May 1985.jpg

מטוס בואינג 747 של החברה בשנת 1985
יאט"א
PA
ICAO
PAA
אות קריאה
CLIPPER
שנת ייסוד 1927
בסיס פעולה מרכזי נמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי

נמל התעופה הבינלאומי של פרנקפורט
נמל התעופה לונדון הית'רו
נמל התעופה טוקיו נריטה
נמל התעופה הבינלאומי מיאמי

בסיס פעולה משני נמל התעופה ברלין טגל

נמל התעופה הבינלאומי הונולולו
נמל התעופה יוסטון ג'ורג' בוש
נמל התעופה הבינלאומי לוגן
נמל התעופה הבינלאומי של לוס אנג'לס
נמל התעופה שיקגו או'הייר
נמל התעופה הבינלאומי סן פרנסיסקו
נמל התעופה הבינלאומי וושינגטון דאלס

הנהלה ניו יורק
מועדון הנוסע המתמיד WorldPass
צי מטוסים 226
מספר יעדים בשנות השיא שלה היו לחברה 211 יעדים
www.panam-airways.com
מייסד החברה חואן טריפ
סיקורסקי S-40 ששימש את החברה בשנות השלושים
בואינג 314 של החברה בשנת 1939
בואינג 377 של החברה בשנת 1954
DC-6 בשנת 1954
להקת הביטלס יורדים ממטוס פאן אם ב-1964
דיילת של פאן אם בשנת 1970
בואינג 737 של החברה בשנת 1985
מטוס ATR 42 בשירות "פאן אקספרקס"
בואינג 747SP
איירבוס A310

פאן אמריקן וורלד איירווייזאנגלית: Pan American World Airways), הידועה בשם פאן אם, הייתה חברת התעופה הבינלאומית הגדולה ביותר וחברת הדגל הלא-רשמית של ארצות הברית, עד שפשטה את הרגל בדצמבר 1991.

החברה נוסדה ב-14 במרץ 1927. בשנות פעילותה הובילה פאן אם חידושים רבים שעיצבו את תעשיית התעופה הבינלאומית.

תולדות החברה[עריכת קוד מקור | עריכה]

השנים הראשונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאן אם נוסדה במרץ 1927 על ידי חלוץ התעופה האמריקאי חואן טריפ, בתחילה לא היו לחברה מטוסים. ביולי אותה שנה רכשה פאן אם חברת תעופה קטנה, והחלה להשתמש במטוסיה. בתחילה הפעילה החברה שירות דואר אוויר בין קי וסט (פלורידה) להוואנה (קובה), בקו זה גם בוצעה טיסת הנוסעים הראשונה של החברה.

באוקטובר 1927 הקים הבנקאי הניו יורקי ריצ'רד הויט שתי חברות תעופה, ביוני 1928 מוזגו שלוש החברות לתוך חברת אחזקות בשם חברת התעופה של אמריקה.

בשנת 1929 החלה פאן אם לטוס לברזיל, ארגנטינה, קולומביה, וצ'ילה. באותה שנה הוקמה חברת פאן אמריקן-גרייס איירוויז בשיתוף פעולה עם חברת המשלוחים גרייס (W.R. Grace and Company) הסכם זה אפשר לפאן אם להשיג דריסת רגל משמעותית בטיסות לדרום אמריקה. בהמשך הייתה חברת התעופה של אמריקה, חברת האחזקות של פאן אם, אחת המניות המבוקשות בבורסה האמריקאית לניירות ערך בניו יורק.

בשנת 1937 פתחה פאן אם במשא ומתן על שיתוף פעולה עם חברת התעופה הנורבגית Norwegian Air Lines. בתוכנית, נוסעי שתי החברות יחליפו מטוס ברייקיאוויק (איסלנד) לשם פאן אם הייתה טסה מניו יורק, והחברה הנורברגית מאוסלו. תוכנית זו נגנזה משום שחברת התעופה הצרפתית Aeropostale והחברה הבריטית אימפיריאל איירווייז החלו להפעיל גם הן טיסות מאירופה לארצות הברית. בסופו של דבר, הגיעה פאן אם להסכם עם שתי החברות, במסגרת ההסכם טסה פאן אם מנורפוק (וירג'יניה) לברמודה, משם הפעילה אימפריאל איירוויז טיסות לאירופה דרך האיים האזוריים, באמצעות המטוס הימי סיקורסקי S-40.

באמצע שנות השלושים החלה פאן אם לטוס להונולולו, הונג קונג, גואם, גואנגג'ואו, ומנילה. זמן הטיסה למנילה היה כשבוע, בעוד שזמן הנסיעה בספינות הקיטור היה יותר מחודש, הטיסות ליעדים אלו בוצעו במטוסי מרטין M-130 וסיקורסקי S-42.

באוגוסט 1937 קיבל מייסד החברה חואן טריפ מהנשיא רוזוולט את גביע קולייר (פרס שנתי הניתן לממציאים בתחום התעופה).

בשנת 1939 רכשה החברה שישה מטוסי בואינג 314, ובשנת 1941 החלה לטוס לסינגפור.

במהלך מלחמת העולם השנייה טסה פאן אם מעל לתשעים מיליון קילומטרים ברחבי העולם כדי לתמוך בפעולות צבאיות, למרות שרוב הטייסים גויסו לצבא האמריקאי.

לאחר מלחמת העולם השנייה[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר המלחמה החלו בחברה להחליף את המטוסים הישנים במטוסים מהירים יותר ובעלי טווח ארוך יותר, נרכשו מטוסי בואינג 377, דאגלס DC-6, ולוקהיד קונסטליישן.

ביוני 1947 הייתה פאן אם החברה הראשונה שהקיפה את העולם בטיסה סדירה, הטיסה שארכה שבוע יצאה מניו יורק ועצרה בסן פרנסיסקו, הונולולו, טוקיו, הונג קונג, בנגקוק, מנילה, כלכותה, דלהי, ביירות, איסטנבול, פרנקפורט, ולונדון.

בתחילת שנות החמישים נקלעה פאן אם לתחרות עם מספר חברות תעופה אמריקאיות בהן TWA, אמריקן איירליינס, ויונייטד איירליינס.

בשנת 1955 הוזמנו מטוסי DC-8 ובואינג 707. באוקטובר 1958 טס לראשונה מטוס ה-707 בטיסה מסחרית של החברה מניו יורק לפריז, זמן הטיסה במטוס החדש היה 8.5 שעות ולבקשת פאן אם הוגדל מספר המושבים בשורה לשישה.

בשנת 1960 חנכה פאן אם בנמל התעופה הבינלאומי ג'ון פ. קנדי (שאז עדיין נקרא "איידלווילד") את טרמינל "הנמל העולמי פאן אם". הטרמינל תוכנן עם סככה בולטת לכיוון המטוסים, כדי לאפשר לנוסעים לעלות ולרדת על המדרגות מבלי להירטב. לאחר פשיטת הרגל נרכש הטרמינל על ידי חברת דלתא איירליינס, וכיום הוא מיועד להריסה.

בשנת 1962 הזמינה פאן אם מחברת IBM מערכת ממוחשבת גדולה שתטפל באופן אוטומטי בהזמנות, המערכת הוצבה בקומה הרביעית של בניין פאן אם, והיה בה מידע מפורט על ערים, מדינות, שדות תעופה, מלונות, ומסעדות.

במרץ 1963 נחנך בניו יורק בניין פאן אם (כיום בניין מט לייף), המבנה שימש כמטה הראשי של החברה עד שנת 1991.

משנת 1964 הפעילה חברת התעופה שירות מסוקים בין שדות התעופה הגדולים בניו יורק למנהטן. שירות זה הופסק בשנת 1968.

בשנת 1970 הייתה החברה לקוח ההשקה של בואינג 747. בינואר אותה שנה טס המטוס לראשונה בטיסה מסחרית בה נסעה גם הגברת הראשונה פט ניקסון מספר ימים טסו ברחבי ארצות הברית כמה מטוסי 747 של פאן אם כחלק מיחסי הציבור של החברה.

בשנת 1971 הייתה פאן אחת משלוש חברות התעופה הראשונות שהזמינו את מטוס הקונקורד, בהמשך הייתה החברה הראשונה שהזמינה את מטוס הבואינג 2707, 15 מטוסים מדגם זה הוזמנו.

בתחילת שנות השבעים טסה החברה לכ-160 מדינות, רוב קוויה היו בין ניו יורק לאירופה, דרום אמריקה, ואסיה. החברה גם הייתה מעורבת בעסקים אחרים, שכללו בין היתר את רשת מלונות אינטרקונטיננטל.

המשבר[עריכת קוד מקור | עריכה]

משבר האנרגיה העולמי ב-1973 השפיע באופן משמעותי על עלויות התפעול של החברה. בנוסף למחירי הדלק הגבוהים, הסירה ממשלת ארצות הברית את המונופול שהיה לפאן אם על מספר קווים, כמו חברות התעופה הגדולות האחרות, פאן אם רכשה מספר גדול של מטוסי בואינג 747, בציפייה שהביקוש לטיסות ימשיכו לעלות, מה שהתברר לאחר מכן כטעות.

בספטמבר 1974 קבוצה של עובדים בחברה פרסמו מודעה בניו יורק טיימס, במודעה נאמר כי פאן אם משלמת על נחיתה בסידני אגרה של 4,200 דולר, וחברת התעופה האוסטרלית קוואנטס משלמת על נחיתה בלוס אנג'לס אגרה של 178 דולרים. במודעה נטען גם ששירות הדואר האמריקאי מפעיל חברות תעופה זרות למרות שהן יקרות מפאן אם פי חמישה.

בשנת 1980 רכשה את חברת התעופה National Airlines, למרות שפאן אם עצמה הייתה בקשיים כלכליים כתוצאה מרכישת מטוסי ה-747 שלה. באותה שנה החמיר מצבה הפיננסי של החברה והיא החלה למכור נכסים, בתחילה נמכרו מניותיה בתאגיד פלקון, בנובמבר מכרה פאן אם את בניין המשרדים שלה בניו יורק לחברת הביטוח מטרופוליטן לייף בסכום של 400 מיליון דולר. ובספטמבר 1981 מכרה את רשת המלונות אינטרקונטיננטל.

בפברואר 1986 מכרה פאן אם את חטיבת האוקיינוס השקט (25% מפעילותה) לחברת יונייטד איירליינס, הכסף מהעסקה שימש לרכישת מטוסי איירבוס A310 ו-A320 (האיירבוס A320 לא נמסרו לחברה). מספר חודשים לאחר מכן רכשה את החברות רנסום איירליינס ששינתה את שמה לפאן אקספרס, וניו יורק אייר.

לאחר חטיפת טיסה 73 ב-5 בדצמבר 1986 בפקיסטן, הוחלף מנהל החברה במנהלה לשעבר של קונטיננטל איירליינס, בתחילת שנת 1988 החלה החברה להיות ריווחית שוב (הרבעון השלישי של 1988 היה הרווחי ביותר בתולדות פאן אם) אולם הפיגוע בטיסה 103 ב-21 בדצמבר 1988 החמיר שוב את מצבה הכלכלי של החברה, רבים החשיבו את פאן אם כחברה לא בטיחותית, בנוסף יותר מ-100 משפחות הניספים בפיגוע תבעו את החברה על פיצויים של 300 מיליון דולרים, מנגד טענה פאן אם שהפיגוע התרחש בעקבות מחדלים של הרשויות, בהן מחלקת המדינה של ארצות הברית, DEA, והCIA, שהייתה בידם התראה על פיגוע אפשרי והם לא העבירו אותו לחברה.

ביוני 1989 הציעה חברת נורת'ווסט (כיום דלתא) לרכוש את פאן אם בסכום של 2.7 מיליארד דולר. המיזוג בין החברות היה יכול להביא לחיסכון של 240 מיליון דולר בשנה. בסוף אותה שנה מכרה פאן אם את מערכת הקווים שלה בגרמניה לחברת התעופה הגרמנית לופטהנזה.

מלחמת המפרץ שפרצה באוגוסט 1990 הביאה לירידה חדה בתנועת הנוסעים בעולם, בחודש ספטמבר הודיעה כי תפטר 2,500 מעובדיה (8.6% מכוח העבודה שלה), ובאוקטובר אותה שנה מכרה את הקו להית'רו שהיה הקו הרווחי ביותר שלה ליונייטד איירליינס.

פשיטת הרגל[עריכת קוד מקור | עריכה]

החברה הכריזה על פשיטת רגל ב-8 בינואר 1991, דלתא איירליינס רכשה את הנכנסים הריווחים של פאן אם, ביניהם את הטרמינל של פאן אם ב-JFK.

דלתא הפעילה את כל קוויה הבינלאומים של פאן אם, מלבד לפריז ולונדון, ופתחה מחדש את פאן אם כחברה מקומית שהפעילה טיסות ממיאמי לאיים הקריביים, מרכז, ודרום אמריקה.

ב-4 בדצמבר 1991 החליטו מנהלי חברת דלתא להפסיק את התשלום לנושים, והחברה הפסיקה את פעילותה סופית. באותו יום נחתה במיאמי הטיסה האחרונה של החברה, טיסה 436 מברידג'טאון (ברבדוס). 7,500 עובדי פאן אם פוטרו, אלפים מהם עזבו את ניו יורק ועברו למיאמי בעקבות מקום עבודתם.

ב-9 בדצמבר הגישו נושי פאן אם וקבוצה גדולה של עובדים תביעה נגד דלתא על סך של יותר מ-2.5 מיליארד דולר. בשנת 1995 פסק שופט פדרלי לטובת דלתא וקבע שפשיטת הרגל של פאן אם לא התרחשה באחריותה. פאן אם הייתה חברת התעופה השלישית שפשטה את הרגל באותה שנה, קדמו לה החברות מידווי איירליינס, וEastern Air Lines.

שימוש חוזר בשם[עריכת קוד מקור | עריכה]

ארבע חברות תעופה השתמשו משנת 1991 בשם פאן אם:

פאן אם בתרבות[עריכת קוד מקור | עריכה]

אחת התמונות המפוסמות של להקת הביטלס, צולמה בשנת 1964 בנמל התעופה JFK בניו יורק. בתמונה חברי הלהקה יורדים ממטוס של החברה.

בסרט "תפוס אותי אם תוכל" שמבוסס על סיפור אמיתי, פרנק אבגנייל מתחזה לטייס של פאן אם ומפקיד בחשבונות שונים תלושי משכורת מזויפים של החברה; תוך זמן קצר הוא גונב כ-2.8 מיליון דולר.

מטוסים של פאן אם הופיעו בסרטים רבים, בהם: ד"ר נו, מרוסיה באהבה, חיה ותן למות, רישיון להרוג ובלייד ראנר.

בספטמבר 2011 רשת ABC החלה לשדר את סדרת הטלוויזיה Pan Am העוסקת באנשי צוות החברה בשנות השישים.

תאונות ותקריות[עריכת קוד מקור | עריכה]

בתאונות ופיגועים שאירעו במטוסי פאן אם נהרגו כ-1450 איש:

צי המטוסים[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאן אם הפעילה את המטוסים הבאים:

דגם מספרם בצי הערות
איירבוס A300-B4 13 פעלו עד פשיטת הרגל
איירבוס A310 21 פעלו עד פשיטת הרגל
איירבוס A320 50 בהזמנה
ATR 42 12 הופעלו בשירות סאן אקספרקס
Handley Page Jetstream 10 הופעלו בשירות סאן אקספרקס
בואינג 307 3
בואינג 314 9
בואינג 377 28
בואינג 707 128
בואינג 720 10
בואינג 727 151 פעלו עד פשיטת הרגל
בואינג 737 16 פעלו עד פשיטת הרגל
בואינג 747-100 44 פעלו עד פשיטת הרגל
בואינג 747-212 7 פעלו עד פשיטת הרגל
בואינג 747-273C 1 מטען
בואינג 747-221F 2 מטען
בואינג 747SP 11
Consolidated Commodore 14
קונבאייר CV-240 26
C-46 Commando 12
דאש 7 8 פעלו בשירות פאן אקספרקס
דאגלס דולפין 2
דאגלס DC-2 9
דאגלס DC-3 90
דאגלס DC-4 22
דאגלס DC-6 49
דאגלס DC-7 37
דאגלס DC-8 22
דאגלס DC-10 16
פיירצ'יילד FC-2 5
פיירצ'יילד 71 3
פיירצ'יילד 91 2
פוקר F.VII 15
פורד Trimotor 11
לוקהיד 9 אוריון 2
לוקהיד 10 אלקטרה 4
לוקהיד קונסטליישן 33
לוקהיד L-1011 12
מרטין M-130 3
סיקורסקי S-36 5
סיקורסקי S-38 24
סיקורסקי S-40 3
סיקורסקי S-42 10
סיקורסקי S-43 10

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]