פאנצר

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
קצינים בריטיים בוחנים טנק פאנצר סימן 4 שנפגע, 1944

פאנצר משמעו טנק או שריון בגרמנית. בתקופת מלחמת העולם השנייה נקראו הטנקים הגרמניים Panzer Kampf Wagen (רכב קרבי משוריין). כקיצור החלו להשתמש במונח פאנצר (משוריין), והשימוש נותר עד היום.

היו שישה דגמי פאנצרים עיקריים:

  • פאנצר סימן 1 טנק קל מוקדם שהיה חמוש במקלעים בלבד ויועד לאימונים.
  • פאנצר סימן 2 מחליפו של הפאנצר סימן אחת, חומש בתותח 20 מ"מ.

שני הדגמים הראשונים נועדו לאימונים בלבד אולם בסופו של דבר השתתפו גם בלחימה פעילה בתחילת מלחמת העולם השנייה.

הפאנצרים סימן 3 וסימן 4 היו עמוד השדרה של השריון הגרמני במלחמת העולם השנייה.

הדגמים הראשונים של הפאנצרים היו נחותים מכל בחינה. בעת האנשלוס הם נתקעו במעברי ההרים. הצלחתם בפולין נבעה מהנחיתות של הצבא הפולני ובצרפת בעיקר מתפיסה שגויה של צבא צרפת שפיזר את הטנקים בין יחידות הרגלים במקום לרכזם ביחידות אורגניות. הדגמים המאוחרים של הפאנצרים, הפנתר והטייגר, היו אמנם טנקים מתקדמים ביותר בכל הקשור לשריון, כח אש, דיוק ירי, טווח ירי אפקטיבי, ואפילו אמצעי ראיית לילה, אך מצד שני הם היו מורכבים מאוד ולכן קשים יותר לייצור, וגם מועדים לתקלות רבות שנבעו מכך שבלחץ המלחמה הם הוכנסו לשירות קרבי לפני שתהליך הפיתוח שלהם באמת הסתיים, והטייגרים, בגלל משקלם הרב, גם היו איטיים וזוללי דלק, וזאת בתקופה שבה הצבא הגרמני סבל ממחסור שהלך והחריף בדלק.

כתוצאה מכך שחיל השריון הגרמני העביר בשנים האחרונות של המלחמה את רוב משאביו מייצור טנקי סימן 4 לייצור טנקי פנתר, ובהמשך בעיקר לטייגר המסובך, נפגעה תפוקת הייצור שהלכה וירדה. הטנקים החדשים היו אמנם רבי עוצמה, אבל יוצרו במספרים נמוכים מאוד ביחס לעשרות אלפי הטנקים שיוצרו בברית המועצות ובארצות הברית. רבים מהם אבדו בשדה הקרב כתוצאה מתקלות טכניות ואף כתוצאה ממחסור בדלק.

בשל נחיתות הפאנצרים הראשונים הגרמנים גם הפעילו שני סוגי טנקים צ'כוסלובקים, חלקם נלקחו שלל לאחר סיפוח צ'כוסלובקיה לגרמניה וחלקם יוצרו במפעלים המקוריים.

ראו גם[עריכת קוד מקור | עריכה]