פאנצרפאוסט

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
פאנצרפאוסט
Bundesarchiv Bild 101I-672-7634-13, Russland, Luftwaffensoldat mit Panzerabwehrwaffe.jpg

חייל גרמני מתכונן לירי הפאנצרפאוסט
מידע בסיסי
ייעוד נשק נייד נגד טנקים
ארץ ייצור Flag of German Reich (1935–1945).svg גרמניה הנאצית
שימוש ראשון 1943
משתמשים Flag of German Reich (1935–1945).svg גרמניה הנאצית
Flag of Finland.svg פינלנד
גרסאות פאנצרפאוסט 30, 60, 100, 150, 250
מאפיינים כלליים
משקל 6.25 ק"ג(פאנצרפאוסט 60)
ממדים
אורך 1 מטר
קוטר 149 מ"מ
ביצועים
טווח 60 מטר
ראש קרב והנחיה
ראש קרבי מטען חלול
חדירת פלדה 60 מ"מ
4 פאנצרפאוסט במארז המקורי

פאנצרפאוסט היה מטול רקטות נגד טנקים ששימש את הצבא הגרמני במלחמת העולם השנייה. משמעות השם בגרמנית היא "אגרוף משוריין".

כללי[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפאנצרפאוסט פותח ב-1942 כתחליף לנשקי נ"ט קודמים שהיו בשירות החי"ר הגרמני. הנשק כלל צינור שיגור חד פעמי, שהוטען מראש ברקטה נגד טנקים. אורך צינור השיגור היה כמטר, וקוטרו כארבעה עד שישה סנטימטר (תלוי בדגם). על החלק העליון של הנשק הותקנה כוונת אחורית פשוטה, והדק. לא הייתה כוונת קדמית, אלא נעשה שימוש בקצה העליון של ראש הנפץ. מקצהו הקידמי של הצינור בלט ראש הנפץ, שקוטרו היה 15 סנטימטר. ראש הנפץ היה מטען חלול, מה שאיפשר לו לחדור עד 170 מילימטר של שריון.

פאנצרפאוסט

הפנצרפאוסט היה פשוט וזול, קל יותר מהבזוקה האמריקאית, ויותר יעיל מהתול"ר הרוסי. המגבלה העיקרית של הפאנצרפאוסט הייתה טווחו הקצר. מיליוני פאנצרפאוסטים יוצרו ונופקו לצבא גרמניה. במהלך הקרב על ברלין מריצות מלאות בפאנצרפאוסטים סופקו למגינים. יתרונו העיקרי של הפאנצרפאוסט היה חוסר רתע בעת הירייה, מה שאפשר לילדים, נשים וזקנים להשתמש בו בבטחה.

דגמים[עריכת קוד מקור | עריכה]

במהלך המלחמה נבנו מספר דגמים:

פאנצרפאוסט 30[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי הגרסה המקורית, שנכנסה לשירות באוגוסט 1943.המספר 30 שבשם מעיד על הטווח המקסימלי של 30 מטר. ראש הנפץ שקל 2.9 ק"ג, מתוכם 800 גרם חומר נפץ. מהירות המעוף הייתה 30 מטר לשנייה והנשק כולו שקל 5.1 ק"ג.

פאנצרפאוסט 60[עריכת קוד מקור | עריכה]

זוהי הגרסה הנפוצה ביותר. ייצור החל באוגוסט 1944. הטווח עלה לשישים מטר, והפך את הנשק למעשי יותר. מהירות המעוף עלתה ל-45 מטרים לשנייה, הודות לצינור שיגור רחב יותר וחומר בעירה רב יותר ברקטה. גם הכוונת וההדק שופרו. הנשק המשופר שקל 6.1 ק"ג.

פאנצרפאוסט 100[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגרסה האחרונה שיוצרה בכמות גדולה, מנובמבר 1944 ועד סוף המלחמה. הטווח עלה למאה מטרים, ומהירות המעוף ל-60 מטרים לשנייה. גם הפעם השיפורים בביצועים הושגו על ידי הגדלת הנשק. הכוונת שופרה והיו בה חורים ל-30, 60, 80 ו-150 מטרים. הערכים נכתבו על הכוונת בצבע זרחני על מנת לאפשר ירי בלילה. הפאנצרפאוסט 100 שקל 6.8 ק"ג.

פאנצרפאוסט 150 ופאנצרפאוסט 250[עריכת קוד מקור | עריכה]

הפאנצרפאוסט 150 נכנס לשירות בכמויות קטנות לקראת סוף המלחמה. הוא היווה שיפור משמעותי על קודמיו, בכך שאומנם כמות חומר הבערה ברקטה זהה לפאנצרפאוסט 100, אך מבנה הרקטה היה שונה. הרקטה הייתה דו-שלבית, ואפשרה מהירות מעוף של 85 מטרים בשנייה, כמו גם כושר חדירה עדיף. הנשק תוכנן לשימוש של עד 10 פעמים. פאנצרפאוסט 250 תוכנן להיכנס לייצור בספטמבר 1945, והמלחמה נגמרה לפני שתכנונו נסתיים.

בזמן המלחמה הקרה סופק לצבא גרמניה נשק נ"ט חדש, שנקרא פאנצרפאוסט 3.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]