פאסט-רופ

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
קפיצה אל: ניווט, חיפוש
הכבל-מבט מקרוב
הנחתת מספר רב של לוחמים על גבי כבל אחד במרווחים אפסיים
הנחתת לוחמים בעת ובעונה אחת מתוך מספר נקודות עיגון במסוק

פאסט-רופ (Fast Rope) היא כינוי לטכניקה לגלישה מהירה על גבי כבל. טכניקת גלישה באמצעות פאסט-רופ היא שימושית בעיקר עבור כוחות הצלה או לוחמים המבצעים נחיתה מן האוויר ממסוקים כאשר המסוק אינו יכול לבצע נחיתה על גבי משטח מוצק.

עקרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

טכניקת פאסט-רופ פותחה על ידי הצבא הבריטי, ולראשונה נעשה בה שימוש לצורך הנחתת כוחות מן האוויר במהלך מלחמת פוקלנד.

הכבל שבו נעשה שימוש הוא עבה, עשוי מניילון שזור, ומצופה בחומר למניעת החלקה המסייע לאחיזה. הקוטר המקובל לכבל הוא כ-4 ס"מ.

בניגוד לגלישה ממצוקים (סנפלינג) , אשר בה מתחבר הגולש לכבל הגלישה באמצעות טבעת בחתך D או אמצעי מכני אחר לצורך יצירת חיכוך, ובכך להשגת שליטה על מהירות הגלישה, הרי שבגלישה באמצעות פאסט-רופ נאחז הגולש בכבל באמצעות כפות ידיו בלבד.

יתרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

לגלישה באמצעות פאסט-רופ מספר יתרונות. ניתן להנחית מספר גבוה של לוחמים תוך פרק זמן קצר ביותר וזאת מכיוון שאין כל צורך בהתארגנות מוקדמת של התחברות, קשירה ואבטחה, וגם לאחר הנחיתה על הקרקע הפינוי הוא מיידי. בנוסף לכך לא קיימת מגבלה על מספר הגולשים בכבל בכל רגע נתון כלומר המרווח בין גולש לבא אחריו יכול להתבטא בסנטימטרים ספורים ובכך לנצל את כל אורכו של הכבל כמרחב פעולה.

יתרון נוסף טמון בהיבט הפאסיבי של פעולת הגלישה מן הצד האווירי. בעוד שבפעילות גלישה בעלת מאפיינים אזרחיים נעשה שימוש באביזרים רבים הכוללים לעתים גם מנוף או כננת המופעלים על ידי מפעיל מערכת ייחודי, הרי שבגלישה באמצעות פאסט-רופ העזרים הנוספים פרט לכבל הם מיותרים, ולכן מתאפשרת גלישה מכמה מוקדים אשר להם יש צורך בנקודת עיגון בלבד עבור הכבל. כך, בפרק זמן זהה ניתן להנחית לוחמים ממספר נקודות מתוך המסוק באותה העת בקבוצה. בפעילות של כוח מתורגל ומיומן ניתן להנחית 14 לוחמים על ציודם בתוך 30 שניות בלבד.

חסרונות[עריכת קוד מקור | עריכה]

הגלישה באמצעות פאסט-רופ יוצרת רמת מסוכנות גבוהה במיוחד לנפילה, ובעיקר כאשר הלוחם הגולש עוטה עליו גם ציוד רב המוסיף למשקלו ומקשה עוד יותר על השליטה במהירות. היבט בעייתי נוסף נובע מן העובדה שנקודת הקשר של הגולש עם הכבל היא כפות הידיים בלבד. החיכוך הרב יוצר חום גבוה ולכן הגולש יוצא מן המסוק כאשר הוא עוטה כפפות למניעת כוויות, ובכך משיג מהירות גלישה גבוהה אך חסרת שליטה במידה רבה.

בעייתיות נוספת מתגלה עם ההגעה למשטח הנחיתה. בדרך כלל המדובר בסביבה עוינת מסוג כלשהו, ולכן הירידה המהירה וההתאספות של כוח רב במהירות גבוהה בנקודה מצומצמת ללא יצירת סביבת נחיתה או אבטחה מוקדמת, עלולה לגרום לבעיית התארגנות ותגובה ברגעים הראשונים שבהם רמת הפגיעות של הכוח הגולש גבוהה ביותר. בנוסף לכך, עם הגעתם לקרקע על הלוחמים להספיק להסיר את הכפפות ולהתחיל בתפעול הנשק והציוד תוך שהם חשופים לתגובת הכוח העוין הממתין להם, ובכך מגדילים את פרק הזמן שבו הם חשופים לפגיעה.

בישראל[עריכת קוד מקור | עריכה]

השימוש בטכניקת פאסט-רופ לצורך הנחתת כוחות מיוחדים של צה"ל קיימת מזה זמן רב. יתרונותיה וחסרונותיה של השיטה נחשפו לציבור הרחב בעיקר באמצעות הצילומים שפורסמו מפעולת ההשתלטות של לוחמי שייטת 13 על ספינת המרמרה. בצילומים שנחשפו נראה בבירור היתרון המרכזי של השיטה והוא הנחתת מספר רב של לוחמים תוך פרק זמן קצר במיוחד בשטח בלתי נגיש, אך יחד עם זאת גם חסרונותיה, ובעיקר הקושי בהתארגנות מהירה של הלוחמים, מייד עם ההגעה לקרקע וההתמודדות עם כוחות עוינים הממתינים לכוח הנוחת.

בפעולה זו התגלתה בעייתיות נוספת והיא בניסיונות הכוח המותקף לפגוע במסוקים עצמם באמצעות קשירת הכבלים המשתלשלים מהם לנקודת עיגון על הספינה ובכך למנוע מהם להתרומם.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא פאסט-רופ בוויקישיתוף