פאראמדיק
פאראמדיק (באנגלית: Paramedic) הוא בעל מקצוע פרא-רפואי ברפואת חירום. תואר הפאראמדיק מהווה את דרגת ההסמכה הגבוהה ביותר ברפואת החירום מלבד רופא.[דרוש מקור] ברוב המקרים עולות ידיעותיו ומיומנותו של הפאראמדיק בנושאי הטראומה והעזרה השנייה על אלו של הרופא, אשר במקרים רבים אינו מיומן בטיפול מידי בשטח ובשדה הקרב, במצבי חרום ובטראומה.[דרוש מקור] המקצוע חדש יחסית בתחום רפואת החירום, והוא קיים מאז שנות ה-70 של המאה ה-20. לפני תחילת השימוש בתואר "פאראמדיק" נהוג היה לקרוא לחובש הבכיר "נהג אמבולנס", בייחוד בארצות הברית.[דרושה הבהרה]
פאראמדיק נחשב לראש צוות הכוח הרפואי בשטח, והוא מנהל אירועים שונים כגון אר"ן (אירוע רב נפגעים) או תקריות חומ"ס (חומרים מסוכנים). כמו כן, מגיש הפאראמדיק סיוע רפואי לפצועים ולחולים. בדרך-כלל נחוצה התערבותו של הפאראמדיק במקרים הקשים יותר כגון החייאה, טראומה, וכן ניהול זירה מורכבת, כמו כן מורשה הפארמדיק לבצע ניתוחי חירום וטיפול תרופתי בחירום על פי פרוטוקולים בינלאומיים. הפאראמדיק נוכח בניידת טיפול נמרץ, יחד עם רופא ונהג-חובש, או לחלופין באמבולנס טיפול נמרץ שאינו כולל רופא.
דרגתו של הפאראמדיק במד"א היא במסלול מזר[1].
מקצוע הפאראמדיק בישראל[עריכה]
בישראל המקצוע קיים מאז שנת 1981. הכשרתו של הפאראמדיק בישראל מוצעת כיום בשני מסלולים: האחד, קורס אינטנסיבי האורך כשנה וחצי והמתקיים בבית הספר לפאראמדיקים במגן דוד אדום, בבית הספר לרפואה צבאית (בה"ד 10) ובמסלול משולב עם לימודי סיעוד במרכז רפואי אסף הרופא. המסלול השני מתקיים במסגרת לימודים לתואר בוגר אוניברסיטה ברפואת חירום (.B. Ems) האורכים שלוש שנים ומתקיימים באוניברסיטת בן-גוריון בנגב. בשני המסלולים מועבר לחניכים ולסטודנטים חומר רחב היקף במדעי היסוד ברפואה, בטיפול מתקדם במצבי חירום פנימיים ובטראומה, וכן התנסות ארוכה בבתי החולים ברחבי הארץ ובניידות הטיפול נמרץ של מגן דוד אדום.
סמכויות הפאראמדיק ומעמדו נוסחו בהצעת חוק שהונחה על שולחן הכנסת מספר פעמים, אך נכון לשנת 2011 טרם התקבלה ההצעה.
בשנת 2012, פורסמו נהלים של משרד הבריאות, אשר מאפשרים לפאראמדיק בשטח לקבוע מוות בהתייעצות טלפונית עם הממל"מ, בשונה מהנוהל שהיה קיים לפני כן אשר דרש נוכחות של רופא במקום כדי לקבוע את מותו של אדם.[2]
בצה"ל ישנם כ-150 פאראמדיקים המשולבים כגיבוי לרופאים בחטיבות מרחביות וביחידות השונות ולעתים אף מחליפים אותם בתפקיד הקרפ"ג. הקורס הצה"לי נמשך כ-13 חודשים (יחד עם טירונות קרבית) ונחשב בחלקו כקד"צ, כלומר,בארבעת החודשים הראשונים אינו תורם לפז"ם של החייל. את החלק הרפואי מקצועי של הקורס מעבירים מדריכים ממד"א ולכן בניגוד להסמכה של החובש הצבאי ישנה הכרה הדדית בין ההסמכות של צה"ל ושל מד"א. הפאראמדקים הצה"לים אף משרתים בפועל חלק מהזמן במסגרת מד"א כדי לשמור על רמת כשירות גבוהה. כדי להיות פאראמדיק בצה"ל יש לבקש זאת לפני הגיוס ולעבור את המיונים המתאימים, עוד אופציה היא יציאה לקורס הפאראמדיקים הצבאי מתוך יחידה מיוחדת.
