שר הטבעות - דמויות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית

יש לשכתב ערך זה ייתכנו לכך מספר סיבות: ייתכן שהערך מכיל טעויות, או שהניסוח וצורת הכתיבה שלו אינם מתאימים. אתם מוזמנים לסייע ולתקן את הבעיות, אך אנא אל תורידו את ההודעה כל עוד לא תוקן הדף. אם אתם סבורים כי אין בדף בעיה, ניתן לציין זאת בדף השיחה.

הדמויות הראשיות בספר שר הטבעות של ג'ון רונלד רעואל טולקין.

תוכן עניינים 1 אחוות הטבעת 1.1 ההוביטים 1.2 בני אדם 1.3 גזעים שונים 2 בני ברית אחרים 2.1 בני הפלך 2.2 בני יער באקלנד 2.3 בני הלילית (אלפים) 2.4 אנשי רוהאן (בני-אדם) 2.5 בני גונדור 2.6 עצנים 3 בעלי חיים שונים 4 קוסמים 5 אויבים

[עריכה] אחוות הטבעת

[עריכה] ההוביטים

• פרודו בגינס - נושא הטבעת האחת
• סמוויז גמג'י - סמוויז (מכונה סם) הוא הגנן של משפחת בגינס. בתור עונש על כך שהוא הקשיב לשיחה של גנדאלף עם פרודו בגינס בעניין הסכנות של הטבעת האחת, נבחר ללכת עם פרודו לריבינדל. הצטרף מרצונו החופשי לפרודו שהתנדב לקחת את הטבעת להר הגזרה ולהשמידה שם. סם הציל את חייו של פרודו יותר מפעם אחת במהלך המסע להר האבדון. אחרי ששילוב תקפה את פרודו, ונדמה היה שהרגה אותו, סם לקח את הטבעת מפרודו כדי להשלים את המשימה. מכיוון שנשא אותה למשך זמן מה, הוא נחשב לאחד מנושאי הטבעת. הטבעת ניסתה לפתות אותו להשתמש בה כשהיא הראתה לו מראה של מורדור בתור גינה ירוקה, אך הוא לא התפתה. לאחר מכן סם גילה שפרודו עדיין חי במגדל האורקים קירית' אונגול, והוציא אותו משם. אחרי מלחמת הטבעת, הוא התחתן עם רוז קוטון בפלך ונולדו להם 13 ילדים. אחרי שוילי וייטפוט פרש מתפקיד ראש הפֶּלֶךְ בשנת 7 לעידן הרביעי, סם נבחר לתפקיד לשבע תקופות רצופות של שבע שנים כל אחת. לאחר מות אשתו בשנת 62 לעידן הרביעי, סם השאיר את הספר האדום עם אלאנור, ועזב את הארץ התיכונה כדי להצטרף לפרודו בואלינור.
• פרגרין טוק או בקיצור פיפין, הינו הוביט מהפלך בארץ התיכונה מסדרת שר הטבעות מאת ג'ון רונלד רעואל טולקין. הוא בן דוד של מריאדוק ברנדיבאק. במהלך חייו פיפין מצטרף אל פרודו בגינס במסעו להשמיד את הטבעת האחת. פיפין הינו הקטן ביותר במסע זה מבין כל אחוות הטבעת אבל זה לא עוצר בעדו להמשיך ולעזור לחבריו ולהוכיח את עצמו. פיפין הוא הוביט חביב, שמידת קלות הדעת אכן חלה לגביו. בנוסף הוא אוהב לאכול ולעשן מקטרת כמו יתר בני מינו. אחרי שאביו מת בשנת 14 לעידן הרביעי הוא התמנה במקומו לנגיד הפלך.
• מריאדוק ברנדיבאק "מרי"

[עריכה] בני אדם

• אראגורן בן אראתורן ("הצעדן") - נצר לשושלת נומנור, שושלת המלכים של גונדור, יורשו של איסילדור.
• בורומיר בנו הבכור של הסוכן (בתרגום אחר: נציב, עוצר) השליט על גונדור, דנתור השני ונצר לדונדיין מהמערב. בורומיר הוא גיבור מלחמה ולו אח צעיר בשם פאראמיר גם הוא מפקד בצבאות גונדור. בורומיר הוא גבר נאה, חזק ואמיץ שאוהב את ארצו ומוכן לעשות הכול בשבילה, גאה, חם-מזג ושאפתן. לאחר שהנהיג את המגינים על אוסגיליאת כנגד צבאותיו של סאורון ביוני 3018, בורומיר יצא ליימלאדריס (ריבינדל) כדי למצוא תשובה לחלום שהוא ואחיו חלמו. לאחר מסע ארוך ומסוכן הוא הגיע לשם והשתתף במועצת אלרונד והפך לאחד מחברי אחוות הטבעת.לאורך האסיפה וגם לאחריה הוא מציג דעה נחרצת בעד לקיחת הטבעת אל אביו ושימושה כנגד סאורון. באמון הן נפל בורומיר קורבן לתאווה לטבעת האחת והוא ניסה לקחת אותה מפרודו בגינס בכוח. למרות שהוא התפכח במהרה, פרודו נמלט והחליט להפרד מעל החבורה ולהמשיך במסע לבדו. מאוחר יותר באותו היום בורומיר מת בהגינו על מרי ופיפין מאורקים. אראגורן, לגולס וגימלי ערכו לו הלוויה מכובדת והניחו את גופתו בסירה על נהר האנדוין יחד עם כלי המלחמה של האורקים שהוא הרג. הסירה שטה במורד הנהר ויצאה אל הים הגדול, ומשם אין יודעים לאן היא הפליגה. הקרן אותה סחב בורמיר בשל היותו בכור הסוכן נשברה בעת הקרב. שיבריה הגיעו אל אביו ,דנתור, שהבין את גודל האסון שנפל עליו.

[עריכה] גזעים שונים

• גימלי בן-גלוין הגמד
• לגולס אלף (בן לילית) ובן למשפחת אצולה, הינו נסיך יער אופל. במהלך הסיפור, לגולס יוצא בשליחות אביו (תרדויל מלך יער אופל) לריבנדל כדי לבשר על בריחתו של גולום, משתתף במועצת אלרונד ומצטרף ל"אחוות הטבעת". לאורך הסיפור מוכיח עצמו לגולס כבן לוויה חשוב ומועיל, וכן כלוחם אמיץ ויעיל. עקב היותו בן לילית, ראייתו של לגולס חדה ביותר, וכן הוא אמן בשימוש בחץ וקשת. המחשות למיניהן, אפשר למצוא בסדרת הסרטים של פיטר ג'קסון הנקראת "שר הטבעות" ועוקבת אחרי סיפרו של טולקין. במהלך העלילה חל תהליך של התקרבות והתיידדות בין גימלי הגמד ללגולס האלף. בין הגמדאים והעלפים שררה איבה בת אלפי שנים, שנולדה בעקבות סירובו של תינגול לתת סילמריל לגמדים. העלפים ראו בגמדים יצורים גסים, חמדנים וחסרי חן ואילו הגמדים ראו בעלפים סנובים מתנשאים שלעולם לא יוכלו להעריך גמדאים ומה שגמדאים אוהבים. תהליך זה מתבטא בידידות ובשבירת דעות קדומות - כאשר גימלי מראה ללגולס שהוא לא מה שחשב בנוגע לגמדים. בנספחי שר הטבעות מצוין כי לאחר המלכת ארגרון ותחילת העידן הרביעי יצאו לגאולס וגימלי למסע ברחבי הארץ התיכונה. הם חזרו לראות את מחפורות גמדאיים ויערות של עלפים. לאחר מכן לגולאס בנה ספינה ושניהם הפליגו יחדיו אל ארצות האל-מוות.

[עריכה] בני ברית אחרים

[עריכה] בני הפלך

• בילבו בגינס - דודו של פרודו. מצא את הטבעת בהרי האופל, אחרי שאבדה לגולום. אימץ את פרודו אחרי שהוריו מתו.

[עריכה] בני יער באקלנד

• טום בומבדיל - יצור מיסתורי שהיה היצור הראשון שנברא בארדה, עוד לפני האלפים והאנטים. שמו בלשון האלפים הוא ירוַין בן אדר, שפירושו: "העתיק מכול, חסר אב". טום מסתגר בנחלה הכוללת את יער באקלנד (היער העתיק) ואת שפלות התילים, הוא אדונה של נחלה זו ואף אחד מהיצורים החיים בה לא יכול לפגוע בו. לטבעת האחת אין השפעה עליו. טום הציל את פרודו וחבריו בעת שעץ ערבה השוכן במרכז יער באקלנד ניסה למחוץ את מרי ופיפין למוות, אירח אותם בביתו והציל אותם בשנית לאחר שבהמשך מסעם צלם תילים (מעין רוח) השוכן בתילי הקבורה שבשפלות התילים ניסה להרוג אותם.
• גולדברי-אישתו של טום בומבדיל.

[עריכה] בני הלילית (אלפים)

• אלרונד - אדון ריבינדל, אחד מאדירי האלפים, שומר בחשאי על אחת טבעות האלפים.
• ארוון - חצי-אלפית, בתו של אלרונד ואהובתו של אראגורן.
• גלדריאל - גבירת לות'לוריין, האדירה שבאלפים, שומרת בחשאי על אחת מטבעות האלפים.
• קלאבורן - בעלה של גלדריאל ואדון לות'לוריין.
• האלדיר - מפקד גבולות לות'לורין. לוכד את חברי האחווה בכניסה ללוריין ומלוום לכל אורך שהייתם שם.
• קירדן - המכונה "חרש הספינות". הוא שר מיתלונד, הנמלים האפורים, המקום שממנו נוטשים האלפים את הארץ התיכונה. ידיד קרוב של אלרונד וגלדריאל, הזקן שבאלפי הארץ התיכונה, שומר על אחת טבעות האלפים.

[עריכה] אנשי רוהאן (בני-אדם)

• תיאודן המלך - מלך הרוהירים ("אנשי הסוסים"), פרשי רוהן. לאחר שתאיודן משתחרר מקסמיו של סארומן בעזרת גנדלף הוא מחליט לצאת עם עמו אל עבר מצולות הלם אשר בהרים. שם לאחר קרב עקוב מדם מוביך תיאודן את צבאו לניצחון במלחמה. לאחר מכן בעת שהותו באייסנגרד שהוחרבה בהתקפת האנטים הוא מכיר לראשונה את מרי. בינו לבין ההוביט הצעיר מתפתח קשר אבהי. מרי אף נשבע אמונים למלך ונהפך להיות ממשרתי המלך. תיאדון מתעניין במיוחד בפלך ממנו מרי בא ובעשב במקרטת המשובח שמייצרים שם. הם קובעים לטייל שם לאחר סוף המלחמה אך תוכניתם לא יוצאת אל הפועל. לאחר קריאת גונדור לעזרה מוביל תיאודן את צבאו לעבר המלחמה הגדולה בשדה פלנור אשר שם הוא נופל חלל. סוסו הנאנן סנומן נפגע מחץ וקורס על גבי המלך. אחייניתו ,איאווין, מגנת על גופתו מפני שר הנזגול והוא מובא לקבורה מכובדת. אחיינו אאומר יורש את כסאו.
• איאומר - אחיין המלך ובנו המאומץ. נעשה מלך לאחר שדודו, המלך, נהרג בשדה פלנור מול שערי מינס טירית.
• גאמלינג שר הצבא
• איאווין אחיינית המלך, אחות איאומר. במהלך שהות ארגורן במדוסלר (מקום מושב הלך תיאודן) איאווין מתאהבת בארגורן. היא אף מבקשת לצאת איתו למלחמה אך כאשר היא מבינה שליבו שייך למישהי אחרת היא מרפה. ארגורן משכנע אותה להשאר עם העם בזמן שהגברים יוצאים לעזרת גונדור. היא שמסרבת להשאר "בכלוב של זהב" ,כהגדרתה, יוצאת מחופשת למחלחמה ולוקחת איתה את מרי. במלחמה היא נמצאת ליד המלך כאשר הוא מת ומגינה על גופו מפני מלך הנזגול. הנזגול אשר אומר לה כי אין באפשרות גבר יליד אישה להרוג אותו נענה בכך שהיא אישה ובעזרת הסחת דעת של מרי שדוקר את ברכו של הנזגול היא מצליחה הלרוג אותו. בעת הדיקרה אל איאווין היא נפצעת קשה ונחשבת למתה עד אשר נסיך דול אמרות קובע שהיא חייה והיא מוחשת אל בית המרפא. שם בעזרת ארגורן היא נרפאת ומבלה זמן בחברת פרמיר, בן שליט גונדור, ומתאהבת בו. לאחר תום העידן השלישי והמלכת ארגורן היא מתחתנת עם פרמיר ונעשית יחד איתו שליטה על חבלי ארץ של גונדור.
• תיאודרד - בנו של תיאודן, שנהרג בקרב על מעברות האייסן

[עריכה] בני גונדור

• פרמיר - בנו של דנת'ור ומפקד צבא גונדור אשר מונה לתפקיד לאחר מות אחיו הבכור בורומיר. מופיע לראשונה בספר כשהוא וחייליו לוכדים את פרודו סאם וגולום במסעם להשמדת הטבעת. פרמיר מגלה גדלות נפש של מנהיג, ומשחרר את פרודו עם הטבעת להמשך משימתו. גדלות נפש זו מתורגמת כחולשה אצל אביו, דנתור עוצר גונדור, שהעריך את אחיו בורומיר הרבה יותר מאת פרמיר, ומותו הכה בו וערער את שפיותו. אך פרמיר לא נותן לדבר להשפיע על החלטותיו- אולם הוא ממשיך לכבד את אביו ועושה כמצוותו ויוצא לקרב התאבדות על העיר אוסגיליאת, בו כמעט ונופל חלל,וניצל מבעירה בטרם עת בידי אביו בזכות עירנותו של פיפין טוק.

לבסוף לאחר ניצחון המערב מקבל פרמיר ממלך גונדור החדש ארגורן את השליטה על חבל הארץ היפיפה איתיליה, ונושא לאישה את איאווין בת איאומונד אחות איאומר, מלך רוהאן הטרי. אליו מצטרף אחד מחייליו,ברגונד, שהוגלה מגונדור מאחר ובהיותו נאמן לפרמיר שפך, בלב כבד, את דם אחד השומרים שלקחו את פרמיר לשריפה.

לסיכום,פרמיר, שלא נתן לכס העוצר להשיאו לצעדים נגד ארגורן יורש הכתר, למרות אכזבתו של אביו שהתאבד בסופו של דבר, ולמרות חייו בצלו של אחיו בורומיר, הוא אדם ערכי ונבון, מנהיג רב כישורים ולוחם מיומן.

• דנת'ור בן אקת'ליון - עוצר גונדור. שושלתו נתמנתה לתקופה ארוכה לשלוט בגונדור עד בואו של יורש מגזע המלכים של גונדור. היה אדם משכיל וחכם. בתחילת הספר "שיבת המלך" מתואר מאבק הענקים בשיחה הנוקבת בינו לביו גנלדף, בה נשתווה בחוכמתו לפרש הלבן. אך דנתור, שהשתמש באבן הפלנטיר שבמגדלו לשוחח על סאורון, איבד את אומץ רוחו ושפיותו, והאשים את גנדלף בחרחור תחת שלטונו לטובתו של ארגורן, היורש הטבעי של מלכות גונדור. לבסוף בפעולת טירוף אחרונה, הורג את עצמו דנתור בין אקתליון בעיצומה של המערכה על מינס טירית. בחושבו שבנו פרמיר כבר נפל חלל, ניסה לשורפו יחד איתו, אך נכשל. עליו כגון דנתור בן אקתליון נאמר: זקנותו ביישה את בחרותו.

• ברגונד- מחייליו של פרמיר. קיבל את פניו של פיפין והדריך אותו במינס טירית. יחד הצילו את חייו של פרמיר בן דנתור מידי אביו שנטרפה עליו דעתו. בעושו זאת נאלץ להרוג חייל גונדור אחר. לבסוף הוגלה מגונדור, לארצו של פרמיר איתיליה.

[עריכה] עצנים

• זקן-עץ - הוא עצן, מנהיג יער העצנים פאנגורן.

זקן עץ פוגש את מרי ופיפין ביער, לאחר שהם ברחו מהאורקים, ולוקח אותם תחת חסותו. לאחר שמרי ופיפין הזהירו אותו על בגידתו של סרומן, זקן עץ החליט לכנס את העצנים לאספה. באספה הוחלט שעצנים צריכים לצאת למלחמה נגד אייסנגארד. העצנים ניצחו במלחמה זו ואסרו את סרומן במגדל אורתנק שם שמרוהו כלוא לבקשתו של גנדלף. לבסוף, הם שיחררו את סרומן ואת גרימה (לשון נחש)עמו.

[עריכה] בעלי חיים שונים

• סקדופקס (שאדופקס) (צל כסוף בקווניה) סוס מגזע ה"מיראס", הטוב בכל הסוסים, ניתן לגנדלף על ידי מלך רוהן הוא סוסו של גנדלף אותו קיבל ממלך רוהן תיאודן. סקדופאקס הוא המהיר מכל הסוסים, וגנדאלף היה היחיד שהצליח להשתלט עליו.
• בראגו - הסוס של אראגורן.
• ביל - הפוני של סם אותו קנה מביל בן שרך בעיר ברי. בכניסה לשערי מוריה הוא נאלץ לשחררו למורת רוחו. הגיע בחזרה לברי לבדו ומשם לקח אותו סם מאוחר יותר.
• לאמפקין-הפוני של טום בומבדיל
• שילובּ‏ּ‏-העכבישה הענקית שעקצה את פרודו. היא חייה בקירית אונגול אשר בכניסה למורדור. היא למעשה מגנה על הכניסה וגם על היציאה מארץ זו. היא נוהגת לאוכל אורקים אשר טועים בדרכם ומגיעים אל מערתה. לאחר שעקצה את פרודו סם פצע אותה קשות.

[עריכה] קוסמים

איסטרי - בלשון האדם מכונים קוסמים, אף שפירוש המילה מלשון האלפים היא "היודעים". האיסטרי הינם מיאר, אלים מדרג נמוך, מן המערב, שנבחרו על ידי הולאר, האלים העליוניים, להישלח לארץ התיכונה עם כוחות מוגבלים, על מנת להשיב את האיזון שהופר על ידי סאורון. תפקידם היה להנחות את שוכני הארץ ורק לכוון אותם, ולא לפעול לבדם בכוחות אלוהיים. הקוסמים הגיעו לארץ התיכונה בחשאי, כשהם לובשים דמויות בני-אדם הבאים בימים; מכל שוכני הארץ התיכונה, רק האדירים שבגזע העלפים ידעו את מוצא האיסטרי. ידוע שחמישה איסטרי הגיעו בשנה האלף של העידן השלישי לארץ התיכונה:

• סארומן הלבן - ראש מסדר האיסטרי - מכשף ואדון אייסינגרד היושב בצריח אורתנק החסין בפני-כול. שמו האמיתי הוא קוּרוּמוֹ בקווניה, "המוכשר", והמקביל לשם זה הוא קוּרוּניר בסינדארין. הוא זומם באופן-חשאי, להשיג את "הטבעת האחת" לעצמו ועל ידי כך להשתלט על הארץ התיכונה. כדי להשיג מטרה זו הוא שולח מרגלים אחר גולום ולאחר מכן אחר פרודו. סרומן אף התחבר עם סאורון, דרך אבן הפלנטיר, למרות שסאורון השתמש בו והתכוון עוד מההתחלה להרוג אותו לאחר הניצחון במלחמת הטבעת כנקמה על הנזק שהסב לו סרומן בעבר. כמו כן הוא מחזיק צבא של אורקים מזן חזק יותר, שהוא בעצמו טיפח, במטרה לתקוף את המדינות השכנות של בני-האדם, רוהאן וגונדור, אך כיוון שצבאו כורת עצים רבים הוא מסב עליו את חמת גזע העצנים שמובלים על ידי זקן-עץ ומביסים אותו על ידי הצפת אייסנגרד. צריחו אורתנק נשאר עומד והוא נותר בו, מפני שבנוי בכח מכושף ואפילו העצנים אינם מסוגלים להחריבו. בספר "סיפורים שלא נשלמו" מסופר על סרומן וקינאתו בגנדלף, מה שגרם מאוחר יותר לבגידתו בשליחות שהוטלה עליו מהוולאר ולעונשו. משרתו גרימה לשון-נחש, שהיה בן-אדם מרוהאן, רצח אותו בדם-קר. כרוח של אל מת, סרומן שאף לחזור לארץ הולאר שבמערב, אבל רוח מערבית דחתה אותו.

• גנדאלף האפור - למרות שנראה ישיש ונמוך ביחס לשאר האיסטרי, ובגדיו אפורים ובלויים, הוא החכם והאדיר מכל הקוסמים. יש לו קשרים טובים עם כל הגזעים (גמדים,עלפים ובני אדם). הוא מקורב מאוד למלך ריבנדל ,אלרונד, ולגלדריאל וקלבורן מלוריין. כל הגזעים רוחשים לו כבוד ומקשיבים לעצותיו. לפי "הסילמריליון", שמו האמיתי הוא אוֹלוֹרִין, "של חלומות" (בכוונה למציאות קוסמית, ולא באמת לכוונה של "חלום"), בקווניה. בני-הלילית קראו לו מִיתְרָנְדִיר, הנווד האפור. מחזיק באחת משלוש טבעות בני הלילית: נריה - טבעת האש. גנדאלף משחק תפקיד מרכזי ביותר במלחמת הטבעת ובהתאם ב"שר הטבעות" (כמו גם ב"ההוביט"). הוא היחיד מבין האיסטרי שעמד במשימה אשר הוטלה עליו מפי הולאר בנאמנות, ולפי הידוע, הוא גם היחיד ששב לבסוף לארץ האלים.

• רדגסט החום - ידוע כקוסם בעל השליטה בחיות-השדה ועופות-השמיים. שמו האמיתי הוא אייוונדיל, "ידיד הציפורים", בקווניה. בארץ התיכונה הוא כה נקשר לחיות, ובעיקר לציפורים, עד שהזניח את המשימה שהוטלה עליו ללא כוונה, ונשאר בקרב החיות. ב"שר הטבעות" סרומן ניצל אותו ואת יכולתו לשלוט בחיות, על-מנת לטמון פח לגנדלף; ורדגסט עזר לסרומן, אך כלל לא הבין שעזרתו פוגעת בידידו גנדאלף.

• אלטר ופלנדו הכחולים - עם בואם לארץ התיכונה, הם נדדו בעבר למזרח עם סרומן ומאז אין איש היודע מה עלה בגורלם, בעוד שסרומן שב מן המזרח; אבל טולקין כתב במכתביו שייתכן כי שניהם נכשלו במשימתם בדיוק כמו סרומן. אחת הסברות היא שהם יצרו מסורות של פולחנים סודיים וכשפים שנמשכו גם לאחר נפילתו של סאורון, על ידי בני-אדם שלמדו מהם, במזרח.

[עריכה] אויבים

• סאורון - שר האופל, ידוע בכינוי "שר הטבעות", היה המאיא (המשרת) החשוב ביותר של מורגות'. בעידן השלישי, סאורון קם פעם נוספת, בהתחלה במבצר בשם דול גולדור, בדרום יער אופל. שם הוא היה ידוע בשם בעל האוב, והעלפים לא הבינו בהתחלה שמדובר בסאורון. גנדלף התגנב למבצר וגילה את האמת; בסופו של דבר, המועצה הלבנה של קוסמים ועלפים נלחמו כדי לגרש את סאורון. אך ראש המועצה היה סרומן, שביקש את הטבעת בשביל עצמו. סאורון חזר למורדור, והתכונן למלחמה נגד גונדור והעלפים, כשסרומן הפך למשרתו. סאורון יצר צבאות עצומים של אורקים. הוא לקח עבדים רבים מבני האנוש. הוא אסף את משרתיו המבהילים ביותר, הנזגול, שכל אחד מהם ענד את אחד הטבעות שנועדו לבני האנוש. אך הוא הובס כשהטבעת האחת, אותה מצא בילבו בגינס ההוביט, הושמדה. נושא הטבעת, פרודו בגינס, נכשל ברגע האחרון, כשהוא לא הצליח להתנגד לכוחה של הטבעת במקום היווצרה; אך נושא קודם של הטבעת, גולום, הציל אותו על ידי שגנב את הטבעת ונפל לתוך ההר. כך, יוצא שחמלתו של פרודו כשהציל את חייו של גולום הוביל לתבוסתו של אדון האופל.
• גרימה לשון-נחש - יועצו הבוגדני של תיאודן מלך רוהאן, נישלח על ידי סארומן אחד-האיסטרי, כדי להרוס את תיאודן ולהשתלט על ממלכתו. אט אט, המלך תיאודן הושחת והתדרדר לאופל, נחלש והפסיק לנהוג כמלך ראוי, בגלל כשפיו של סארומן, וכן, מילותיו הארסיות, המכשפות והחלקלקות של גרימה לשון-נחש. אולם בבואו של גנדאלף הלבן לרוהאן, הוא איים על גרימה שיחדל לדבר. הוא סילק את הדיבוק שבתיאודן ושחרר אותו מהטראנס שהניח עליו סארומן. כששבו לו כוחותיו, רצה תיאודן להרוג את גרימה, אך גנדאלף הלבן החליט פשוט לגרש אותו מרוהאן ולשלוח אותו בחזרה אל סארומן הבוגד, שיצפה בתבוסה, וגרימה נאלץ להסכים ולברוח בבושת-פנים. גרימה חוזר לבסוף לסארומן, שנהפך רשמית לזדוני, ומקבל את תפקיד היועץ הראשי של הקוסם העריץ, שלמרות הכול נהנה להביך ולהשפיל את יועצו.

עם תבוסתו של סארומן בקרב אייזנגארד המפורסם מול רועי-העצים, מסופר שגרימה נגרר אחרי סארומן המנוצח והמתוסכל, שצעד ללא מטרה, וצפה בשיחה של גנדלף וגלדריאל כשהציעו לסרומן לשוב איתם למערב ולהטהר. גרימה המשיך ללכת אחריו, כאדם מוכה והמציית לאדונו. לאחר המלחמה הגדולה בפלך ההוביטים, סרומן השפיל את גרימה עד חרדה ובעט בפניו, עד שברגע השיא הזה גרימה שיסף את גרונו של אדונו, כבייכול, למוות; אבל מהיותו אל, סרומן רק נהפך לרוח אבודה. גרימה רצה לברוח על נפשו אך ההוביטים ניקבו אותו בחצים.

• המלך המכשף של אנגמאר - אדון רפאי הטבעת.
• הנזגול רפאי הטבעת. משרתיו של סאורון, במקור היו תשעה נסיכים אנושיים ממוצא נומנורי, שלבם נכרך אחרי כשפיו הזדוניים של סאורון. כל אחד מהם קיבל טבעת מתשע הטבעות של בני האדם, והם השתעבדו לטבעות וכתוצאה מכך גם לטבעת האחת. הפכו לרוחות ולכן נקראו בקווניה "רפאי הטבעת". הנזגול הם בלתי נראים, בני אלמוות ובעלי כוחות כישוף שביניהם יכולתם לכפוף את החלשים לכוח רצונם. לאחר נפילתו של סאורון בקרב מול צבאות הברית האחרונה (שנת 3441 לעידן השני), הם נעלמו בצללים, עד שראשם, החשוב והחזק שבהם, קם והקים ממלכה בצפון הרחוק - ממלכת אנגמר. הוא התקיף ממנה את ממלכת ארנור והשמידה, אולם הממלכה-האחות של ארנור, גונדור, שלחה כוח אדיר לעזרת ארנור, שאע"פ שהגיע באיחור, השמיד את אנגמר. המלך המכשף ברח אז לארץ מורדור, מעוזו הישן של סאורון, ושם קיבץ שוב את שאר הנזגול. הוא פיתה את המלך האחרון של גונדור, אארנור, להילחם עמו בדו-קרב, ומאז לא נשמע דבר אודות המלך ונפסקה שושלת מלכי גונדור. לאחר זמן-מה יצאו הנזגול את מורדור והתיישבו במינס מורגול. הנזגול היו משרתיו האפקטיביים ביותר של סאורון, והוא שלחם למשימות החשובות ביותר שלו - כגון לקחת את גנדלף הקוסם משבי הקוסם הרע סרומן לשבי המורדורי (מה שלא בוצע כי גנדלף ברח) ולחטוף את הטבעת האחת מפרודו. הנזגול הראשון, שהיה ראש-הנזגול המלך-המכשף, מת בקרב פלנור בשנת 3019 לעידן השלישי מידיהם של איאווין, נסיכת ממלכת רוהאן, ומרי ההוביט, וכך נתגשמה הנבואה העתיקה עליו, שאמרה כי הוא לא ייפול מידי גבר. שאר הנזגול מתו באש שעלתה מהר האבדון לאחר שפרודו השמיד בו את הטבעת האחת.
• גולום - הוביט לשעבר, ששמו המקורי סמאגול, אשר התעוות והושחת בעקבות מציאת הטבעת. גולום הוא עבד נרצע של הטבעת האחת ויעשה הכול כדי להשיבה אליו.
• הבאלרוג - שד רב עוצמה ועתיק יומין. מעטים נישארו ממנו בעולם אם בכלל, האחד המוזכר בטרילוגיית שר הטבעות הוא האחד שגמדי מוריה עוררו מקברו שמתחת לבטן ההר, אחוות הטבעת נתקלת בבאלרוג ששחררו גמדי מוריה בטעות כאשר העמיקו לכרות אל תוך מעמקי האדמה. הבאלרוג, ביחד עם גדודי אורקים, החריבו את ממלכת מוריה. גנדאלף מכנה את הבאלרוג בכינוי להבת אודון.
• אורקים - הם יצורים אותם יצרו כוחות האופל, מלקור-מורגות שהיה אל הרוע הראשי בימים קדומים. האורקים נוצרו לפי עידנים רבים מעלפים שנטמאו ועברו מסכת עינויים והשחתות על ידי מורגות, עד שטופח גזע האורקים; כל מה שנזרע בהם, היה מעין יציקה של אומללות נתעבת ואכזריות נוראה, וכך האורקים ידעו רק לזרוע הרס ולהרוג, ונודעו כאויבים הגדולים ביותר של העלפים. בספר "ההוביט", טולקין השתמש במילה הלועזית "גובלינים" כשמם של האורקים.
• מורגות - הבורא של כל הרוע בעולם, והאדון של סאורון. הוא דרדר את סאורון, שהיה טוב בראשית, לאופל ולזדון, והפך אותו לשר תחת חסותו. נלחם בולאר ולבסוף נוצח. הוא נכפת בשלשלאות ונזרק אל מחוץ לעולם (סיפורו מופיע בסילמריליון). נאמר שבעידנים שלאחר מפלת מורגות, סאורון עלה בצלמו והמשיך את תכליתו.